הרחובות בישראל מלאים באומללות, ותל אביב הפכה בשנים האחרונות לבירתה הרשמית של ממלכת הצער, הסבל והסמים. "תל אביב ובפרט אזור התחנה המרכזית הפכה למרכז הסמים, האלכוהול והזנות של ישראל. מכל הארץ באים לפה, לאזור שהכי קל להשיג בו סמים. בכל פינה אפשר למצוא כל מה שרוצים", מספר אבנר כבל, מנהל תכנית 'צעד ראשון', של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.
"יש כאלה שמגיעים לקנות סמים ונשארים לילה, ועוד לילה, מתמכרים למקום, ובלי לשים לב – עוברות שנה או שנתיים, והם הופכים לדיירי רחוב. מסתובבים בתחנה המרכזית הישנה חסרי כל. גברים ונשים שעובדים בזנות כדי לממן את הסמים. בעשר השנים בהן אני מנהל את תכנית 'צעד ראשון' הפניתי כ-3,000 נשים וגברים למרכזי גמילה ולמרפאות של תחליפי סם, מתדון וסובוקסון".
עוד ב-mako בריאות:
>> מתקשים לקום בבוקר? זה מה שזה אומר עליכם
>> מהם המאכלים שגורמים לכרס? תתפלאו
>> הקפאת ביציות: האם באמת ניתן לעצור את הזמן?
מספקים מחטים סטריליות וקונדומים
תכנית 'צעד ראשון' נותנת מענה מידי של גמילה ושיקום למכורים לסמים ואלכוהול, כולל נשים שעובדות בזנות ודרי רחוב שחיים ברחובות תל אביב. "המשרד שלנו ממוקם בדרום העיר ברחוב גולומב 53, שבו אנחנו קולטים את מי שמבקשים להגיע לגמילה, למרכזי שיקום או למסגרות טיפול אחרות. יש כאלה שמגיעים רק לשיחה, להחליף בגדים, להתקלח, לאכול סנדוויץ' ולשתות משהו חם. אנחנו גם מספקים מזרקים ומחטים סטריליות, כדי למנוע שימוש במזרקים משומשים שעלולים לגרום להעברת מחלות בין המשתמשים וגם על מנת למנוע השלכת מזרקים מזוהמים ברחוב. בנוסף, אנחנו מחלקים קונדומים לנשים שעובדות בזנות. מדי שבוע אני פוגש כ-100 גברים ונשים המבקשים להיכנס לגמילה, אני מוצא להם פתרון מידי", מעיד כבל.
"כיום אין שום מסגרת או משרד ממשלתי שעושה את מה שאנחנו עושים. לפני עשר שנים, כשהקמנו את תכנית 'צעד ראשון', שינינו את התפיסה והגישה הטיפולית בכל הנוגע לטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול. מעבר לכך שאנחנו קולטים ומוצאים פתרונות למי שמגיע אלינו, מהיום למחר, הורדנו את המשרד לרחוב. אנחנו לא רק מחכים שיבואו לבקש עזרה אלא מגיעים אליהם לרחוב ומציעים עזרה. אם הם פונים באופן עצמאי לגמילה או טיפול זה יכול לקחת שבועות עד שיקלטו במסגרת. אנחנו מקצרים את התהליך, לעיתים משלמים עבור המטופל את דמי השתתפות העצמית בתכנית הגמילה ונותנים לו דמי כיס לסיגריות ומוצרי היגיינה. יש לנו שיתוף פעולה עם בית החולים איכילוב שקולט בחדר המיון שלו אנשים שמפונים אליו במצב קשה, לצד שיתוף פעולה עם שוטרים שנתקלים בנשים במצבים קשים ברחובות. בימי רביעי המשרד פתוח לנשים בלבד, כדי שיוכלו לבוא, לדבר, להרגיש בטוחות יותר ללא נוכחות של גברים שהן פוגשות ברחובות. הנשים הללו הן קורבנות של אונס והתעללויות והן זקוקות למרחב בטוח יותר, וזה המעט שאנחנו יכולים לתת".
מחלקים קונדומים לנשים שעובדות בזנות | צילום:
Chung Sung-Jun, GettyImages IL
כבר מספר על מקרים קשים שמגיעים לפתחו: "מספר נשים שעובדות ברחוב נאנסו על ידי אנס סדרתי, ולאחר מאמצים רבים הצלחתי לשכנע אותן להגיש תלונה. לאחר שהמשטרה תפסה את החשוד, הגעתי איתן לבית המשפט כדי שיעידו נגדו, ועליתי איתן להעיד בירושלים כשהוא ערער לעליון. בזכות ההיענות שלהן הבחור קיבל 28 שנים בכלא, ובזכות הפעילות והקשר שנוצר שלוש מהן הלכו לגמילה והן נקיות עד היום. אחת מהן אפילו הפכה מדריכה שמטפלת במכורים ובמכורות".
הסיפורים שלו קשים, כואבים ומעל הכל, מוכיחים עד כמה הרחובות מלאים בגברים ובנשים שזקוקים לתמיכה ולמילה טובה; "נ' ו-ג' שהגיעו מחבר העמים בתור נערים. עלו לישראל לבד בגיל 16, סיימו מסגרת לימודית, שירתו ביחידה קרבית מובחרת, אך אחרי השחרור לא הצליחו למצוא לעצמם מסגרת. הם הלכו לאיבוד ולאט לאט נפלו לסמים. המפקד שלהם בצבא ידע על מצבם, וכשלא היו מתייצבים למילואים לא דיווח על כך כדי שלא לסבך אותם. הם היו מחפשים מתכות ומוכרים אותן כדי להתפרנס. יום אחד הם הגיעו למשרד, מטונפים ושחורים מהעבודה ברחובות. ביקשו לדבר איתי, רצו ללכת לגמילה. עוד באותו היום הכנסתי אותם למרכז גמילה, משם הם המשיכו אחרי מספר חודשים לקהילה טיפולית. ביקרתי אותם שם וראיתי שהם משתקמים. תודה לאל, 7-8 שנים חלפו ואנחנו כבר לא רואים אותם ברחוב".
והיה גם אותו חייל שנפגע קשה בפיגוע בדולפינריום, שכב בבית החולים תקופה ארוכה והתמכר למורפיום. "יום אחד פגשתי אותו ברחוב. בחור צעיר, פגוע, מבולבל. הכנסתי אותו לגמילה, כמה וכמה פעמים, אבל הוא לא הצליח להתמיד", מספר כבל בכאב.
איך אתה שורד את המפגש עם הסיפורים הללו? מאין אתה שואב את הכוחות?
"אני רואה את הכאב והסבל שלהם ויודע שהם רוצים חיים אחרים ללא שימוש בסמים, ומבלי לשלם מחיר אישי כבד על ההתמכרות. להפיח בהם את התקווה שאפשר לחיות אחרת - זה אחד ממקורות הכוח שלי. בנוסף, אני איש מאמין, אני מקבל את הכוח שלי מאלוקים ומנתינה לאחר. אני מנחה קבוצות של 12 הצעדים עם החניכים שלי כבר למעלה מ-20 שנה בהתנדבות, ובאמת אוהב את המקצוע שלי".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
