שלשום (ראשון), חשפה כוכבת הרשת החרדית, ליבי נחימובסקי בתוכניתו של חיים אתגר, "חשיפה", סוד שבו החזיקה לדבריה זמן רב. ליבי (ליבילנד), היא אמא לשישה מכפר חב"ד. 120 אלף עוקביה באינסטגרם רגילים לראות אותה ברגעים של זוגיות מאושרת וחיי משפחה מאושרים. אלא שהאמת שאותה הסתירה במשך זמן רב, הייתה שונה לגמרי, כפי שהציגה אותה בתוכנית. ליבי דיברה על היחסים הכואבים עם מי שהיה בעלה – יעקב. לדבריה, הוא היה נוהג לירוק עליה, ואפשר היה לשמוע את זה גם בהקלטה שהציגה.
אני יכולה לחשוב רק על מעט מאוד דברים משפילים יותר בחיים, מאשר גבר שיורק עליך. אף אחד לא צריך להכיל או להסכים שיתנהגו אליו ככה – לא בזוגיות ולא בשום מקום אחר. פעמים רבות, כשאנחנו שומעים על זוגיות רעילה, השאלה הראשונה שעולה לנו לראש היא – איך היא הסכימה לזה ומה גרם לה להישאר זמן כה רב? התשובה הקצרה היא שיחסים שיש בהם אלימות הם כאלים שמתפתחים עם הזמן. כלומר, הם לרוב לא כאלה מההתחלה. זה קורה לאט-לאט, באופן הדרגתי, עם המון מניפולציות רגשיות והמון תעתוע בדרך.
ליבי מספרת שנדרש זמן רב, שבו הלכה לפגישות טיפול רגשי כדי להעז להסתכל על המציאות שהציגה, ולא לספר סיפורים אחרים לגביה – "הכחשתי שזה מה שקורה", אמרה. לעתים רבות, אלימות זוגית נמשכת שנים כי קשה לנו להודות, בעיקר בפני עצמינו, שאנחנו בתוך מערכת יחסים אלימה. הפגישה עם המציאות מעלה שאלות קשות – מה זה אומר עליי? האם אני באמת כזאת חלשה? – יש המון בושה סביב התחושות האלה.
מאפייני הזוגיות האלימה
הסיבה שלפעמים לוקח זמן להכיר בכך ולהבין מה קורה ביחסים קשורה גם במאפיינים של זוגיות אלימה. שני מאפיינים בולטים כאלה, שהם גם חלק מהנורות האדומות בזוגיות שכדאי להכיר הם:
- זוגיות דו-פרצופית (או זוגיות מתעתעת) - לפעמים אתם מרגישים בגן עדן ולפעמים בגיהינום? כאשר יש פער גדול בין מה שקורה בחוץ לעיניי כולם, לבין מה שקורה בבית כשאף אחד לא רואה, זה יכול לבלבל מאוד, בייחוד אם מאוהבים.
- "הקטנה" של בת הזוג - הכוונה היא למילים מזלזלות, או לביטול של רגשות והאשמה - "את מגזימה", את לא שווה כלום", "הכל באשמתך" – כפי שניתן היה לשמוע בהקלטות שהציגה ליבי. פעולות אלה מתחילות בהדרגה, לא מיד, וכאשר הן מתרחשות בעקביות ולאורך זמן, זה גורם לצד השני לפקפק בעצמו, לא לסמוך על שיקול הדעת שלו ולהרגיש באמת קטן ואשם.
כדי לצמצם את הסיכוי להימצא בזוגיות כזאת, חשוב שיהיו בה כמה עקרונות מאוד בסיסיים, שאמורים להיות בכל קשר זוגי ואולי יעזרו לעשות סדר בכל הרעש והבלבול שיש לפעמים בתוך הראש:
- אלימות? לא בבית ספרנו: אין מקום לתוקפנות או לאלימות מכל סוג – מילולית וכמובן פיזית.
- אפשר להבין, לא חייבים להכיל: כלומר, אני יכולה להבין שהיה לו יום קשה בעבודה ולכן הוא צעק והתפרץ עליי, אבל אני לא חייבת לקבל את ההתנהגות הזאת. וגם אם זה באשמתי או בגלל משהו שעשיתי, זה עדיין לא מצדיק שיצעקו עליי ובטח לא מצדיק קללות, עונשים, והשפלות.
חשוב לדעת: אלימות במשפחה אינה פוסחת על אף מגזר או מעמד סוציו-אקונומי מסוים. אומנם לא נאמר הרבה על הרקע של יעקב – אם, למשל, גם הוא גדל בבית שהייתה בו אלימות, קללות ואיומים. אך אנחנו יודעים היום שגברים ונשים אלימים כלפי בני הזוג שלהם או כלפי הילדים, היו חשופים לאלימות בילדותם. פרדה מגבר אלים היא פרידה לא קלה ואף מסוכנת, אך היא מעבירה מסר חשוב לילדים לגבי מוגנות וביטחון וכן לגבי מקומה של אלימות בחייהם.
הכותבת היא עמית ברקן, מטפלת זוגית, MSW. בעלת הבלוג ״הרמוניה עאלק״