מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אקסטר באנגליה העלה כי הליכה לישון אחרי חצות עלולה להעלות את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, במיוחד אצל נשים. המחקר שפורסם ב-European Heart Journal עקב אחרי כ-88,000 מבוגרים בין הגילאים 43-74 ומצא שהשיעור הנמוך ביותר של בעיות לב היו בקרב אלו שהלכו לישון בין 22:00 ל-22:59 בכל לילה. לאנשים שהלכו לישון אחרי חצות, אגב, היה סיכוי הגבוה ב-25% לפתח בעיות לב. ההגעה למיטה לפני 22:00 הייתה גם היא קשורה לסיכון הגבוה ב-24%, בעוד שהשיעורים היו גבוהים ב-12% אצל אלו שנרדמו בין 23:00 לחצות.
מסקנות המחקר היו כי חשוב לעודד אנשים לשמור על זמן שינה קבוע יכול לסייע במניעת מקרים של מחלות לב. הסברה של המחקר שהליכה לישון אחרי חצות עלולה לפגוע בלב מכיוון שאנשים נוטים פחות לראות אור בוקר, מה שעשוי לשבש את שעון הגוף הטבעי.
-
מי שישן פחות מחמש שעות נמצא בסיכון גבוה לפתח בעיות לבביות
"המחקר תומך במספר מחקרים קודמים שטוענים לקשר חזק אצל מבוגרים בין מספר שעות שינה מועט ואיכות שינה נמוכה (יקיצות מרובות במהלך הלילה)", אומרת ד"ר אורנה פלינט ברטלר, מומחית לדפוסי שינה ומרצה במכללת עמק יזרעאל ובמרכז האקדמי לחינוך ועיצוב ויצו חיפה. "מבוגרים שלא מאפשרים לגוף שלהם את איכות וכמות השינה הנדרשת, בין 7-8 שעות, נמצאים בסיכון גבוה להתקף לב ולשבץ מוחי. חוסר בשינה מגביר את התהליכים הדלקתיים ופוגע בוויסות הגלוקוז, שני התהליכים מגבירים את הסיכון למחלות לב ולבעיות בכלי דם". עוד היא מסבירה שבכתב העת Sleep לרפואת שינה, החוקרים ניתחו נתונים אודות מחלות לב ושבץ והרגלי שינה. המחקר חושב על פי פרופיל סיכון שהתייחס לרמות שומן, לחץ דם ועישון ולא על פי הגיל הכרונולוגי.
"החוקרים מצאו שאלו שישנו 7 שעות בלילה היה בסיכון נמוך לפגיעה בלב בהשוואה לאלה שישנו שש או שמונה שעות. מי שישן פחות מחמש שעות היה בסיכון הגבוה ביותר לפתח בעיות לבביות. החוקרים סיכמו שמבוגרים שישנים מעט מדי או הרבה מדי נמצאים בסיכון לפתח בעיות לבביות. אם נצא מנקודת הנחה ששעת ההליכה לשינה קובעת גם את משך זמן השינה, כלומר כשאדם הולך לישון באחת עשרה וקם בשש הוא ישן שבע שעות, ממצאי המחקר בהחלט מסתדרים". -
מה הסיבה שבריאות הלב נמצאת בסיכון בשל שינה מופחתת?
"מי שהולך לישון לאחר חצות וישן פחות משש שעות נמצא בסיכון הגבוה ביותר לפתח מחלות לב וכלי דם. אדם שער עד חצות ואפילו יותר מאוחר מן הסתם גם אוכל בשעות מאוחרות כך שבלילה הגוף לא מתפנה לתהליכי תיקון ושימור בצורה המיטבית אלא עסוק בעיכול האוכל". -
מדוע הנשים הן אלו שנמצאות בסיכון יותר גבוה?
"בגיל המעבר הגוף מפריש פחות הורמונים כגון סרטונין שמשפיע על מצב רוח וניתן לראות כי בגיל המעבר בין 40%-50% מהנשים סובלות מבעיות שינה ומהפרעות במצב הרוח. בתקופה זו נשים הן יותר רגישות וחשופות לבעיות שינה בהשוואה לגברים". -
האם זה מעמיד קבוצות שונות באוכלוסייה בסיכון כמו לדוגמא נשים שעובדות במשמרות?
"הקשר בין שינה ועבודה במשמרות נחקר רבות. בדרך כלל אצל עובדי משמרות, דפוסי השינה לא קבועים ומשך השינה שלהם קצר ולכן יש להם סיכוי גבוה להשמנה, להתפתחות סוכרת ותחלואה מטבולית, להתפתחות של מחלות לב וסרטן. במחקר דני נמצא כי נשים שעבדו יותר משתי משמרות לילה בשבוע, הסיכון שלהם לחלות בסרטן השד עלה בכ-40%. לנשים עובדות משמרות אשר יש במשפחתן היסטוריה של סרטן השד ההמלצות הן לא לעבוד בכלל במשמרות. האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה מצאה שלאנשים שעובדים בעבודת משמרות יש רמות נמוכות יותר של המוליך העצבי סרוטונין במערכת העצבים המרכזית – רכיב המשחק תפקיד מרכזי בוויסות מצב הרוח ובעל השלכות על איכות וכמות השינה, בין השאר תורם גם לייצור מלטונין (הורמון שללא רמות גבוהות שלו לא נצליח להרדם). -
האם קיימת "שעת זהב" (golden hour) המומלצת לאנשים ללכת לישון?
"למרות שדרושים מחקרים נוספים אנחנו יכולים להסיק מהמחקרים האחרונים בתחום שההמלצה היא ללכת לישון בין עשר לאחת עשרה בערב". -
מה המינימום של שעות השינה שעלינו להקפיד לישון כדי להימנע מסיכון של בריאות המוח והלב?
"על מנת לאפשר לגוף שלנו את המנוחה שהוא זקוק לה ולהנות מבריאות פיזית ונפשית עלינו לישון לפחות 7 שעות בשעות החשיכה".