בתחילת החודש נערכה בעיר האנובר שבגרמניה תערוכה בשם Erofame שבה הציגו יצרניות אביזרי המין המובילות את מגוון החידושים שיגיעו בשנה הקרובה לחדרי מיטות ברחבי העולם. בתערוכה - הגדולה מסוגה באירופה - הוצגו אחר כבוד ויברטורים ובובות מין, ערכות מציאות מדומה ובגדי גוף, וכמובן גם כל מה שאדם מן היישוב נזקק לו כשמתעורר בו הצורך לקשור מישהו או להצליף בו טוב-טוב. כמו בכל תערוכה מקצועית אחרת, גם כאן המבקרים בדרך כלל נמשכים במיוחד למוצרים מסוימים בעוד מוצרים אחרים מעוררים בקרב העוברים והשבים בעיקר אדישות. חשבו למשל על הפיהוק שמייצר דוכן מצברים שמוצב בתערוכת רכב ליד דגם הלמבורגיני החדש ביותר, ותקבלו מושג על מעמדם ההיסטורי של דוכני חומרי הסיכוך בתערוכה מהסוג שעליו אנחנו מדברים.
אלא שהשנה, אחרי שנים רבות של שממה שיווקית שהכריחה את המשווקים לעשות שמיניות יחצניות באוויר ולהמציא גימיקים נואשים, סוף-סוף מצאו יצרני חומרי הסיכוך מקדם מכירות טרנדי. קוראים לו CBD והוא החומר הלא ממסטל אך העשיר בסגולות בריאותיות שמופק מצמח הקנאביס. CBD אינו מתיימר להחליף את ה-THC - החומר הממסטל שמועיל למי שמעשנים מריחואנה רפואית - אבל בהחלט קיים כבר קונצנזוס מדעי כי יש לו ערך תרפויטי משל עצמו.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שמולקולת ה-CBD (ששמה המלא הוא קנאבידיול) יעילה בטיפול בדלקות ומסייעת לסובלים מכאבים כרוניים, לחולי אפילפסיה וגם לאוטיסטים. מחקר שהוביל ד"ר עדי ארן מבית החולים שערי צדק בירושלים, ושפורסם הקיץ בכתב העת Neurology, מצא כי טיפול בשמן קנאביס בעל ריכוז גבוה של CBD (וכמעט ללא THC), הביא לירידה בהתנהגות הבעייתית אצל 80% מהילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, ולשיפור ביכולות התקשורת אצל כמחצית מהם.
וככל שיותר ויותר מידע על סגולותיו הרפואיות של ה-CBD מתפרסם בתקשורת, הטרנדיות של החומר עולה וגם אנשים בריאים רוצים ליהנות ממה שהם משוכנעים שהוא יכול לעשות עבורם. מגמת הלגליזציה של המריחואנה בעולם המערבי - רק בשבוע שעבר הפכה קנדה למדינה שבה מריחואנה היא חוקית לחלוטין - כמובן נותנת לטרנד רוח גבית. אנליסטים מעריכים שתעשיית ה-CBD תגיע לשווי של 22 מיליארד דולר בארצות-הברית לבדה עד 2020.
בדיוק משום כך, כיכבה המריחואנה בכרזות הגדולות שהוצגו באותה תערוכת אביזרי מין בגרמניה. שלוש האותיות, שספק אם לפני שנתיים אמרו משהו למי שאינו נמנה עם המעגל הפנימי של המשוגעים לדבר, הופיעו גם הן בצורה מודגשת על גבי המוצרים. ההבטחה - לצד אורגזמה אלוהית כמובן - היא לחוויה בריאותית ניו-אייג'ית מושלמת. והרציונל הוא שאם גווינית' פאלטרו מקדמת ב-Goop, אתר ה-Wellness המצליח שלה, סבונים שמכילים CBD, תה שמכיל את החומר ותוסף לקוקטיילים שמופק ממיצוי החומר מתוך הצמח, אין שום סיבה שלא תרצו למרוח אותו על עצמכם בדמות שמן אירוטי.
אבל לא רק פאלטרו מקדמת את ה-CBD. קוקה-קולה הודיעה לאחרונה כי היא מנהלת מגעים עם יצרנית המריחואנה הקנדית אורורה קנאביס כדי לבחון אפשרות לשילוב של CBD במשקה חדש; יצרני קרמים ומשחות משלבים בהם CBD; בפיצוציות בברצלונה אין שום בעיה לרכוש מסטיקים וסוכריות על מקל שבהן משולב החומר; בבריטניה ניתן לרכוש את החומר כתוסף תזונה; בתי קפה ומסעדות בארצות-הברית מגישים קינוחים ומנות שכוללות אותו, וכדורים לטיפול בבעיות מגוונות מכילים גם הם את המולקולה. מה שבטוח הוא ש-CBD הפך לבאזז-וורד ושכל מוצר שמכיל אותו נחשב מיד לטרנדי יותר. קצת כמו אומגה 3 בשעתו.
עוד ב-mako בריאות:
>> הקפואים שאתם חייבים להעיף מהמקפיא, ומהר
>> חוקרים מצאו דבר אחד במשותף לנשים מקועקעות
>> הפעולה היומיומית הזאת גורמת לנשירת שיער
החסמים אצל הרופאים הוסרו
מדוע כל זה קורה דווקא עכשיו? פרי דוידסון, מנכ"ל חברת סאיקי מדיקל שמייצרת מאדה ייחודי למריחואנה רפואית, אומר ל-G, שעל אף שסגולותיו של צמח הקנאביס ידועות כבעלות ערך מאז שנות ה-60, עד לאחרונה הוא לא הצליח להיכנס למיינסטרים בגלל ההשפעה הפסיכואקטיבית של ה-THC שבו. לדבריו, "ברגע שגילו בקנאביס מולקולות אחרות שאינן פסיכואקטיביות, כל המשקל הוסר וזה הוריד חסמים מרופאים שהתנגדו לעניין. על אף שידעו על CBD כבר הרבה שנים, הנושא נכנס לתודעה לפני כעשור ומגדלים התעמקו בו. רק לפני חודש הצליחה חברת תרופות בריטית שניסתה לפתח תרופה מקנאביס לקבל אישור על תרופה מ-CBD טהור שמצליחה להפחית בצורה דרסטית התקפי אפילפסיה אצל חולים".
CBD מצוי באחוזים גבוהים בצמח ההמפ ובשיעור נמוך יותר בצמח הקנאביס. דוידסון אומר שבאמצעות הכלאות בין שני הצמחים הצליחו בעבר מגדלים ליצור צמחי קנאביס עם ריכוז CBD גבוה מאוד ואחוזים נמוכים מאוד של THC. כיום, הוא אומר, ניתן גם לייצר את החומר במעבדה.
"הייתה אצלי אתמול חברה שמייצרת CBD טהור במעבדה בצורה סינתטית לגמרי. הם לא צריכים צמחים בכלל אלא לוקחים אנזימים של קנאביס והם מכניסים אותם למעין שקיות עם חומר אורגני והם מייצרים CBD בכמויות. ברור לי שהעולם הרפואי הולך להרחיב את השימוש ב-CBD למגוון של מחלות ומה שיפה בחומר הזה הוא, שהוא גם מפחית את האפקט הפסיכואקטיבי ב-THC. אם אתה למשל לוקח זן עם 10% THC וצורך אותו, אתה מתמסטל בצורה מסוימת, אבל אם אתה לוקח זן עם 10% THC וגם 5% CBD, אתה תהיה הרבה פחות מסטול".
"ישנה מודעות גוברת בקרב חולים שהחומר הזה יכול לעזור להם, אבל בגלל הרגולציה, גם אם אני רוצה להזמין חומר שנקי מחומרים פסיכואקטיביים אסור לי לעשות את זה בארץ. תחשוב על צמח הפרג למשל. אנחנו יודעים שחלק ממנו משמש להפקת אופיום, אבל גם להכנת עוגת פרג. הגיוני שמשרד הבריאות יאסור עליך להכין את העוגה הזאת בגלל שזן אחד של הצמח משמש להכנת אופיום? בשלב מסוים זה ייגמר. אני חושב שהממשלה מתחילה להבין את זה, ושיאשרו את זה בקרוב. אני מקווה שישראל תהיה מעצמת מחקר ופיתוח של קנאביס, וחושב שיש פה פוטנציאל לשוק מאוד גדול. בסופו של דבר, תהיה פה לגליזציה מלאה של קנאביס".
על דוגמה נוספת שמראה כיצד הטרנדיות הגואה של ה-CBD מכניסה לתחום תעשיינים ותיקים, דיווחה ביוני האחרון גלי וינרב ב"גלובס". מדובר במפעל סולבר שהוקם על-ידי קיבוץ חצור והתמחה בייצור חלבונים, כוספה ושמן מפולי סויה, ונמצא כעת בבעלות ניר פלס ושמעון בר-קמה. השניים ערכו למפעל הוותיק הסבה לפעילות בתחום הקנאביס - באמצעות חברת קנאשור שהקימו - תוך שמירה על סטנדרטים של ניקיון וביטחון שמאפיינים את תחום הפארמה. ייצור שמני הקנאביס במפעל צפוי להתחיל במחצית הראשונה של 2019, בהשקעה של כמה מיליוני דולרים.
פלס העריך בזמנו את פוטנציאל השוק הישראלי ב-130-115 מיליון שקל בשנה וציין כי קנאשור מכוונת לשוק העולמי. "אנחנו מכוונים קודם כול לשוק של מוצרים המכילים CBD ללא THC", הוא אמר. "עדיין אסור לייצא אותם מישראל, אבל בעולם, למשל בבריטניה, אפשר לייבא אותם כתוסף מזון". לפי פלס, למוצרים מבוססי CBD ישנה בעיית יציבות ואחידות שסולבר למדה לפתור. "סולבר כבר משחקת במשחק של תמצית צמח אחידה ומנוטרת היטב בתחום הסויה. אנחנו מתכוונים לקחת את היכולות הללו לתחום הקנאביס".
גורם שמצוי בתחום מסביר את החשיבות שעשויה להיות לבעיה שפתרה סולבר. לדבריו, מכיוון שתעשיית הקנאביס צמחה מלמטה ולא נווטה על-ידי תעשיינים ומדענים מימיה הראשונים, היא מתמודדת כיום עם בעיות סטנדרטיזציה שחייבות להיפתר על מנת שמוצרי הקנאביס יוכלו להשתלב בתחום הפארמה או המזון.
"יש לי למשל חבר שאומר שמריחואנה רפואית מאוד עוזרת לו עם כאבים שהוא סובל מהם, אבל שלפעמים הוא מעשן את המריחואנה ומרגיש שהוא לא יכול לנהוג. זה לא מצב רצוי שההשפעה של החומר היא פעם ככה ופעם ככה. אתה לא יכול למכור מוצרי קנאביס בצורה כזאת לגופים רציניים - פשוט יעיפו אותך מכל המדרגות. בגלל זה אני חושב שכניסה לשוק של גופים עם ניסיון של שנים במו"פ ובייצור תביא לכך שיהיו למוצרים הללו סטנדרטים ואחידות שניתן לבדוק. אם אתה מגדל את הקנאביס בשדה פתוח, מזג האוויר המשתנה עושה עם הצמח כל מיני דברים שלא לגמרי בשליטתך. בגלל זה למשל הרבה יותר יעיל לגדל קנאביס בחממות. אתה שולט על כל הפרמטרים".
"לקנות בכל בית מרקחת"
שלומי סנדק הוא דמות מוכרת בתחום שבו הוא פעיל למעלה מעשרים שנה. במקביל לפועלו בזירה הפוליטית והתקשורתית, הוא גם מנהל את "המרכז הישראלי לקנאביס רפואי" שמסייע להנגיש את הקנאביס לחולים. לדבריו, ה-CBD מרגיע חרדות, מסייע לחולי לב, חולי קרוהן וכאבי שרירים וכמובן שממתן את האפקט של ה-THC. סנדק משוכנע שהעובדה שלא ניתן לייבא כרגע את החומר לישראל היא עוול של ממש.
"נכון לעכשיו, משרד הבריאות אוסר לייבא לישראל CBD על אף שהוא לא מופיע בפקודת הסמים", הוא אומר. "הטענה שלהם היא שמדובר בסם מסוכן מכיוון שהוא חלק מצמח הקנאביס ועל-פי פקודת הסמים שימוש בכל חלקי הצמח אסור. אני טוען שהמחוקק התכוון שלא נתמסטל ולכן הוא כתב שאסור לייבא או לגדל כל חלק מהצמח, אבל אף אחד לא חושב למשל לאסור שימוש בשמן זרעים או בבד קנבס לציור כי אלו לא דברים ממסטלים. לכן הגשנו לפני שבועיים עתירה מנהלית שתורה למשרד הביראות להתיר את הייבוא של ה-CBD".
סנדק הקים בשנות ה-90 את מפלגת עלה ירוק יחד עם בועז וכטל ושימוש בפרובוקציות אינו זר לו. בשנה האחרונה הוא החליט לתקוף את הנושא בצורה מעניינת. בספטמבר 2017 הוא הזמין מחו"ל חבילה ובה כדורי CBD מתוך הנחה שהמשטרה תעצור את החבילה, וכך הנושא יגיע מהר יותר להחלטתו של בית המשפט. המשטרה אכן תפסה את החבילה ואף עצרה את סנדק בחשד לייבוא וסחר בסמים מסוכנים, אולם לאחר שהוא שוחרר, היא סירבה להחזיר לידיו את החומר. בנובמבר, לאחר התערבות עורך דינו, המשטרה החזירה לידיו את ה-CBD, ומבחינתו היה מדובר בתחילתו של תקדים.
מאוחר יותר, ביולי השנה, תפסה המשטרה משלוח כדורי CBD שהזמינו מהולנד 13 חולים. לאחר שהוגשה עתירה לשחרור הכדורים פסק השופט כי הם יישארו בינתיים ברשות המשטרה, אולם גם קבע במקביל כי אסור יהיה לה להשמיד אותם לעת עתה. השלב האחרון בסאגה הגיע לפני כשבועיים כשמשרד עורכי הדין ויינשטוק-זהבי הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מינהלית נגד היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, נגד משטרת ישראל ונגד המכס בתביעה לשחרר את הכדורים לידי החולים. הטענה: כלל לא מדובר בסם.
סנדק מקווה שהעתירה תידון עד סוף השנה ושניצחון בה יקבע תקדים בתחום. "תיאורטית, יכול להיות שאני אמצא את עצמי עושה את כל המלחמה, ובסוף סופר-פארם יקטפו את הפירות כי הם יעשו CBD של 'לייף', אבל זה לא מה שאני מחפש. אני נלחם מ-1994 כדי להביא הקלה לחולים, אף פעם לא נלחמתי כדי להביא ללגליזציה כי בא לי להתמסטל. אני טוען שזו תרופה. ברגע שיהיה תקדים, כל אחד יוכל לייבא את ה-CBD. זה כדי שחולי פרקינסון וקרוהן לא יצטרכו לעבור מסלול ייסורים בדרך לקבלת האישור ממשרד הבריאות. כמו שבהולנד או באיטליה או במדינות אחרות החומר הזה הוא חוקי ואתה יכול לקנות אותו בכל בית מרקחת, אני רוצה שזה יהיה גם בישראל".
עו"ד חגית ויינשטוק שהגישה את העתירה ושמייצגת מגדלי קנאביס רבים שנלחמים על הזכות לייצא מישראל את גידוליהם (אישור שלטענתם יכניס מיליארדים לקופת המדינה), אומרת כי התקווה הגדולה של הפעילים בתחום היא שהאו"ם יקבל במארס הקרוב דוח של ארגון הבריאות העולמי שקובע שה-CBD אינו סם, ושההחלטה תקרין על שאר העולם ועקב כך גם על ישראל. "החל ממארס", היא אומרת, "למדינת ישראל לא יהיו כבר את הכלים להכשיל יצוא של CBD ואני גם חושבת שבקרוב אפשר יהיה לייבא לישראל מוצרי CBD מכל מיני סוגים".
באמת מומלץ לכולם?
ואחרי הכול, כדאי לזכור שהתמונה בכל זאת לא כה פשוטה. על אף היתרונות הרפואיים והפופולריות הגואה של החומר, דווקא גורם מרכזי בתחום הקנאביס בישראל - אדם שלא ניתן לטעון כלפיו שהוא מייצג עמדה ממסדית או שמרנית - אומר שלדעתו דרוש עוד מחקר משמעותי לגבי השפעות ה-CBD. "למישהי שאני מכיר יש מחלה מסוימת ש-CBD אמור לסייע לה", מספר אותו גורם שמבקש שלא לדבר על הסוגיה בשמו. "נתתי לה כמה מיליגרם של CBD הכי איכותי ולקחתי לעצמי את אותה כמות כדי לראות מה האפקט כבן אדם בריא. הלכתי לחברים והרגשתי שם קצת עייף ולא סוציאלי, אבל לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות. אחרי שעה הבחורה שנתתי לה את ה-CBD התקשרה ושאלה אותי אם הטיפות האלו עשו גם אותי לדיסאסוציאטיבי. רק אז נפל לי האסימון - הרגשתי מנותק מהסביבה. לא היה אכפת לי מזה יותר מדי, אבל זו לא היתה חוויה כייפית והרגשתי שאני לא רוצה לחזור עליה".
אז מה המסקנה?
"ה-CBD הוא באיזושהי צורה בעולם החומרים האנטי-פסיכוטיים. תחשוב על זה שיכניסו חומר אנטי-פסיכוטי למים כמו שקוקה-קולה אולי תרצה לעשות עם משקאות ה-CBD שהיא שוקלת לייצר. לי נראה שלא מספיק יודעים מה ההשפעות של CBD על אנשים בריאים ושזה שווה הסתכלות. אני לא הייתי רוצה להיות על CBD כל היום. מה שאני אומר לך הוא אומנם אנדקדוטלי ולא בדיוק מדעי, אבל בעיניי זה כן חומר שמשנה תודעה - לא כמו THC, אבל כן בצורה אחרת. לחולים זה יופי. לאנשים בריאים - אני ממש לא בטוח".
הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס