מצד אחד, אין תחליף למדינה שטופת שמש. נכון שחם כאן (מאוד) במרבית ימי השנה, אבל אנחנו לוקחים את קרני השמש בכל יום על פני חורף ואפרוריות שמתפרשות על רוב חודשי שנה. עם זאת, יש לכך גם את הצד האפל, או אם תרצו: הצד המוכתם. לרוב נמצא אותו על הלחי שלנו ואולי גם על המצח. והשמש אשמה בהחלט, אבל היא לא לבד במערכה. 

"פיגמנטציה היא השם הכולל לכל בעיה עורית המלווה בגוון שונה, כלומר בפיגנמט (החל מכתמי שמש, מצבי פוסט אקנה, שינויים הורמונליים, מצבים רפואיים, או פגיעה של תרופות חזקות בעור וכו')", אומרת לנו ד"ר סיוון מרסר, מומחית לרפואת עור אסתטיקה ולייזר. "יש מספר סוגי פיגמנטציה אפשריים אך כן חשוב להכיר את הפופולאריים ביותר באוכלוסייה ובישראל בפרט".

פיגמנטציה סולארית כשמה כן היא - מושפעת מהשמש ומהקרינה הרבה שהעור סופג. זו פיגמנטציה שלרוב  קלה לטיפול אך עם זאת עלולה להחמיר ולחזור כרונית אם לא מקפידים להגן על העור.
מלאזמה היא מצב כרוני של העור מסוג פיגמנטציה עקשנית. זו מזוהה הכי הרבה עם תקופות הורמונליות כמו הריון והנקה, ונפוצה במיוחד בקרב נשים סביב גילאי הפוריות, אך מגיעה גם בתקופות הורמונליות בחיים או כאשר ישנו שינוי באיזון ההורמונלי בגוף, לצד שימוש בגלולות, בסטרואידים וכו'. הבשורה הטובה היא שלדברי מרסר ישנה אופטימיות בטיפול בתופעה.

הנה כמה דברים שחשוב לדעת עליה ועל אופן הטיפול בה:  

  1. מי בעיקר סובל ממלאזמה? 

    "מלאזמה לרוב תימצא בנשים ממוצא אסיאתי או אפריקאי שחיות תחת אקלים שטוף שמש  וגוון העור שלהם עומד על רמה 3 בסולם פיצפטריק (המדד של רופאי העור לגווני העור כאשר רמה 1 היא הבהירה ביותר בסולם ו- 6 היא הרמה הכהה ביותר)", אומרת ד"ר מרסר. 
  2. הגורמים המשפיעים על הופעת המלאזמה

    במבט מקצועי ישירות אל עומקי האפידרמיס (השכבה העליונה של העור), ניווכח שלא כל פיגמנטציה המופיעה על העור מאובחנת כמלאזמה. "למלאזמה גורמים רבים והיא לרוב כרונית ולכן גם הטיפול בה יהיה לצמיתות, אך בהתאם לגורמיה ובצמוד להקפדה על שגרה טיפולית קבועה כדי להפחית את הסיכוי על מנת למנוע מהכרוניות להתפרץ שוב. בין הבולטים שבגורמים להופעתה נמנים כפי שציינו; גיל הפוריות (הורמוני מין), גורמים גנטיים ואפיגנטים כגוון העור ואף קרינה וחשיפה לשמש בפרט. על כן מומלץ לאבחן רפואית את הכתמים בעור, להבין מה מקורם, כמה זמן הם קיימים ולאחר איזה מקרה הופיעו על העור- ובהתאם לטפל.
  3. סימנים לזיהוי המלאזמה

    - המלאזמה תלווה לרוב בכתמים שגווניהם כהים בכמה רמות מגוון העור הסמוך להם, יופיעו לרוב על המצח, הלחיים, או מעל השפה.
    - נמצא כי כתמי המלאזמה הרבה יותר קשים לטיפול אך כן ניתנים לשיפור.
    - לרוב כתמים מסוג מלאזמה ילוו נשים בכל גיל הפריון שלהן.
    - מעשנות? הפסיקו בהקדם. ישנו קשר ישיר בין מניעת הפיגמנטציה או שיפור אחידות הגוון לעישון. הדבר נכון גם במידת נטילת תרופות שעלולות לעתים להשפיע על הפיגמנט כחלק מתופעות לוואי.
    - אך לצד כל מה שנמצא בשליטה; קיימים גורמים שאינם בשליטה כמו המוצא והגיל, מחלות רקע אוטואימוניות, ותדירות החשיפה לשמש בעבר- כיון שלה יש השלכות לצמיתות.

  4. מהו הזמן הנכון ביותר לטפל?

    הזמן הנכון ביותר לטפל בפיגמנטציה הואבעונה הקרה. הסיבה העיקרית לכך היא מיעוט החשיפה לשמש ולקרינתה המסוכנת עד כמה שניתן, אז אמנם החורף בישראל הוא שמשי ברובו אך עדיין פחות מהקיץ באופן משמעותי ועל כן מומלץ לטפל בעונה בה כבר מחשיך מוקדם. הסיבה הנוספת לטיפול דווקא בעונה הזו היא שישנם תכשירים רפואיים המטפלים בבעיה והם מבוססי חומצה טרנאקסמית המגבירים את היובש של העור והצורך שלו בלחות, בעיה שנכון יותר וקל יותר לפתור בחורף.
  5. מה ניתן לעשות?

    חשוב לציין: פיגמנטציה היא מצב כרוני ועל כן תחזור כל אימת שלא תטופל בקפידה. לכן לצד כל תהליך טיפולי משולב באבחון רפואי, בביקור אצל הקוסמטיקאית –חשוב להימנע מחשיפה לקרינת השמש ללא מקדמי הגנה.

    - טיפול רפואי: חומצה טרנאקסמית, הפכה לשם מפתח לאחרונה בעולם הרפואה בהקשר של טיפול במלאזמה. מדובר בנגזרת סינטטית של ליזין, חומצת אמינו נפוצה הנמצאת שנים רבות בתחום ההמטולוגיה בשל יכולתה לעצור דימומים. לאחרונה, הוכח כי ביכולתה לעכב ולדכא ייצור מלנין בעור, ועל כן נמצאה כמשפרת מצבי מלזמה.

    - חומרים פעילים שלא במרשם רופא: הידרוקינון, לדוגמא, רכיב המעכב אנזים המייצר מלנין – מונע יצירת מלנין חדש. הידרוקורטיזון הוא רכיב שתפקידו לכווץ כלי דם, כלומר לצמצם את גודל הכתם וליצור גוון אחיד יותר. רכיב מוכר יותר הוא רטין, (מוכר בנגזרותיו של הרטינול)  והוא עוזר לHQ לחדור טוב יותר.  



    - מכשור כטיפול: מכשירים מבוססי טכנולוגיות לייזר, הוכחו כמשפרים באופן משמעותי את נראות המלזמה; מכשור המבוסס על לייזר בכוחו לפגוע בחלקיקי מלנוציטים, מבלי להרוס תאים שלמים. כך למעשה, מתעכבת פעילות המלנוציטים בתהליך המכונה "פוטותרמוליזה סלקטיבית תת-תאית".