כל שנה לקראת חג השבועות כולנו עסוקים בליקוט מתכונים לפשטידות, מאפים ועוגות ומוצפים בשלל פרסומים שבמרכזם חלב ומוצריו, למרות ששבועות, חג הביכורים בכלל אמור להתמקד בחגיגת פרי האדמה. איך זה קרה ומה אנחנו באמת יודעים על החג, על חלב, ועל תחליפיו? נעזרנו בעמותת 'ויגן פרנדלי' כדי לנפץ את המיתוסים הכי מוכרים:
המיתוס: "פרה נותנת חלב – זה הטבע שלה"
האמת: בכל שנה לקראת חג השבועות מתפארים הרפתנים בכמות החלב שייצרו הפרות, אך לא מספרים לנו שבדיוק כמו אצל כל יונק, וגם אצלנו בני האדם, כדי שהפרה תייצר חלב עליה להיות בהריון. מה שמתרחש מאחורי הקלעים ברפתות הוא שמכניסים את הפרות להריון פעמים רבות בעל כורחן, תוך פגיעה קשה בבריאותן, על מנת שייצרו חלב. אם זה לא מספיק, ברוב המקרים, ברגע שהעגל נולד מפרידים אותו מאמו הפרה כבר בשעה הראשונה, כדי למנוע ממנו לשתות את החלב שלה והם לא יתראו יותר.
המיתוס: "מוצרי חלב הם הכרחיים לקבלת סידן"
האמת: קארין ליבוביץ, תזונאית קלינית לילדים ומבוגרים, אומרת כי "ניתן להגיע לצריכת סידן מספקת גם ללא צריכת מוצרי חלב" אז מה יכול לספק לנו כמות מספקת של סידן? לפי קארין נוכל לאכול טחינה מלאה, ברוקולי, שעועית לבנה, תפוזים ושקדים. נוסף על אלו יהיה נכון לשלב גם טופו ומוצרי סויה דוגמת יוגורט סויה מועשר ותחליפי חלב. "היתרון הוא גם בכך שיש מגוון גדול יותר במאכלים האלה, בדגש על מזונות טבעיים: ירקות, פירות, קטניות, שקדים ועוד" היא אומרת ומוסיפה "עצם הכנסת המאכלים שפירטתי לבית ולמטבח, מעשירה ומגדילה את מגוון המזון של בני הבית, זהו עקרון מנחה בתזונה בריאה". קארין מעידה כי יש עליה במספר האנשים המבקשים להוריד צריכה של מוצרי חלב "סיבה עיקרית לכך היא כאבי בטן וליחה, אך תזונה עתירה במלח כמו שיש בגבינות רבות, מעלה גם את הסיכון ללחץ דם גבוה".
מיתוס: "בתחליפי חלב יש הורמונים מסוכנים"
האמת: ממסמך משותף של עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, יחד עם משרד הבריאות, עולה כי "צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. היא אף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו: סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם". כמובן כי יש העדפה לצריכת מזון בצורתו הטבעית או לאחר עיבוד מינימלי, כמו גם לתזונה מגוונת. קארין מסבירה כי "בדיקת הרכיבים נכונה לכל מזון שאינו מגיע בצורתו הטבעית.".
מיתוס: "אין מספיק תחליפים למוצרי חלב"
האמת: כיום בשוק יש למעלה מ-40 סוגי משקאות המהווים תחליף למשקה החלב, מקורם בסויה, שיבולת שועל, שקדים ועוד. נוסף על משקה החלב, מי שמחפש תחליף על המדף יגלה גם חמאה, שמנת, מעדנים ומגוון סוגי גבינות. כל המוצרים כמובן, ללא חלב. בשנים האחרונות ניכר כי החברות הגדולות מזהות את נתח השוק ההולך וגדל של תחליפים מן הצומח ומשקיעות כסף ומשאבים רבים בפיתוח והפצת המוצרים.
מיתוס: "חג שבועות הוא חג החלב"
האמת: שמו המלא של חג השבועות בתורה הוא "חג הביכורים" או "חג הקציר", השם מתייחס לחובה להביא לבית המקדש קרבן מן הצומח מראשית "ביכורי" האדמה כלומר את הבכורים מ'שבעת המינים' שהבשילו ראשונים. איך הגענו לחלב? ביהדות אשכנז של המאה ה14 היה נהוג לאכול מאכלי חלב כדי לרמוז למשל התורה כ'דבש וחלב תחת לשונך', ביהדות תימן לדוגמה לא היה נהוג לאכול מאכלי חלב בכלל באותה התקופה. גם הכינוי לארץ ישראל "ארץ זבת חלב ודבש" מתייחס לפי רבי אליעזר לחלב הפירות ודבש התמרים.
אם כן חג השבועות, אחד משלושת הרגלים, מציין את מתן התורה לעם ישראל, הקשר שבין האדם לאדמה ובין אדם לאלוהיו. הבאת הביכורים לבית המקדש סימלו את הכרת התודה של החקלאי על תנובת השדה, אך בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת מועצת החלב והחברות הגדולות החליטו ליצור מיתוג לפיו גם החלב הינו תוצר מרכזי בחג ועל כן יש להביאו לקדמת הבמה. מאז זנחנו את הטנא, האדמה והשדה. כעת, כשהמודעות הסביבתית, הבריאותית והאקולוגית של כולנו עלתה, לא הגיע הזמן שנחזור לחגוג את מה שהטבע נתן לנו?
באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות שטבעונים חייבים להכיר: