האם בקרוב חברה ישראלית תציע לצרכנים בשר חזיר שיוצר במעבדה, ללא שחיטה? חברת הבשר המתורבת "מיטק", הודיעה הבוקר (שלישי), על התחלת פעילויות מחקר ופיתוח לייצור בשר חזיר מתורבת. בשר חזיר הוא הבשר הנצרך ביותר בעולם, כאשר שוק הבשר בארה"ב בלבד נאמד בכ-20 מיליארד דולר בשנה.
לכן, הפיתוח של מיטק יאפשר לה חדירה לשווקים גדולים, לכשיבשיל הפיתוח, ויושלמו במקביל תהליכים רגולטורים הנוגעים למכירת בשר מתורבת לצרכנים. אנחנו מבינים את מה שהתעשייה צריכה, ולשם אנחנו מכוונים את עצמנו. לפי מנכ"ל החברה, שרון פימה, בשל הניסיון שצברה החברה בפיתוח תאי בשר מתורבת עד כה, פיתוח של בשר חזיר במעבדה יהיה חסית מהיר, ויעמוד על כחצי שנה.
לאחר שנים רבות של תהליכי פיתוח, בשנתיים הקרובות צפוי המרוץ לבשר המתורבת לתפוס תאוצה. עשרות בודדות של חברות בעולם מאיצות את התחרות ושואפות להניח על השולחן נתחים עסיסיים של בשר, שגודלו במעבדה - ללא סבל של בעלי חיים, ובשימוש במשאבים מועטים ביחס לתעשיית הבשר הקיימת. אחת מהן, היא חברת מיטק הישראלית, המתמקדת בטכנולוגיות הדפסה וייצור של מוצרי בשר מתורבת שונים באופן בר קיימא וללא שחיטה.
הפיתוחים של מיטק מתבססים על גידול ומיון של תאי בעלי חיים, כאשר עד כה, פיתחה מיטק יכולות גידול בשר מתורבת של בקר ועוף. החברה תחל בפעילויות מחקר ופיתוח שיכללו בין היתר מיפוי קווי תאים בבשר חזיר ויכולות גידול תעשייתיות אשר יוכלו להגדיל משמעותית את שווקי היעד אליהם פונה החברה, במקביל להמשך פיתוח יכולות הדפסה תלת מימדית ביולוגית של מוצרי העוף והבקר.
האם בשר חזיר מגודל במעבדה יימכר לצרכנים בישראל בכל מרכול? השאלות הנוגעות לכשרות מוצרי הבשר המתורבת, עדיין נותרו פתוחות. בעבר, טען הרב יובל שרלו כי מוצרי בשר מתורבת ובהם גם בשר חזיר, יחשבו כשרים אף למאכל עם חלב, אך השאלה ההלכתית נותרת מקור לוויכוח. מנגד, תתכן גם אפשרות לפיה בשר חזיר המיוצר במעבדה לא יהיה כשר בשל שאלת מראית העין.
"זה למעשה 100 גרם של רקמה, זהה לזו של החיה בטבע"
מיטק החלה את פעילותה ב-2019 ומשרדיה הראשיים נמצאים בנס ציונה, והשנה גם בבלגיה, לאחר רכישת החברה Peace of Meat, והפיכתה לחברת בת שהרחיבה את פעילותה. היחודיות של מיטק בשוק הבשר המתורבת, היא בכך שהחברה מתמקדת בייצור נתחי בשר מתורבת מלאים בהדפסה, כאשר התהליך כרוך בגידול תאים של בשר במעבדה ללא גוף פיזי, והרכבתם לכדי נתח ממשי באמצעות תהליך הדפסה.
זוהי פעילות הנחשבת סבוכה וכרוכה בזמן פיתוח רב, ולכן, רכישת החברה הבלגית תאפשר למיטק להקדים הוצאת מוצרים לשוק אחרים לשוק בשלב הראשון, הדומים למוצרים הנמצאים בשלבי פיתוח בחברות בשר מתורבת אחרות - בשר "היברידי", המכיל גם רכיבים מן הצומח. מוצרים מהסוג הזה, נמצאים כבר בהליכי אישור ראשוני מול רגולטורים שונים בעולם, ולפי הצפי, צפויים לצאת לשווקים בקנה מידה מצומצם מאוד בשנה הבאה.
המעבדה של מיטק בישראל, מפתחת רקמת שריר ושומן, ומגדלת את התאים הממויינים בביוראקטורים. בשנה הקרובה, תתמקד החברה בסקיילאפ של יכולות ההדפסה, ובניית מערכת הדפסה המורכבת ממבפר ראשים שייעללו ויזרזו את פעילות ההדפסה. "המטרה שלנו היא להדפיס בצורה תעשייתית על ידי מספר ראשי הדפסה שעובדים סימולטנית. יש לנו כמה פטנטים בנושא. אנחנו אמורים להגיע השנה לאבן דרך של הדפסה של 100 גרם, במספר שכבות לגובה, בלי חומר תומך מוכן מראש", מסביר שרון פימה, מנכ"ל החברה. "זה למעשה 100 גרם של רקמה, זהה לזו של החיה בטבע. יש לנו דיו שמכיל את התאים שנמצאים בבשר אמיתי, ואנחנו מדפיסים את הכל ביחד מאפס בצורה דיגיטלית. כשנסיים את הפיתוח, נתח של 100 גרם יודפס בכמה שניות. היום, זה לוקח לנו כמה דקות. אנחנו עולים במסות גם של הייצור שלנו, כך שאנחנו מתכננים יצור בפיילוט כבר בשנה הבאה, אז נהיה עם תהליך סמי תעשייתי".
לחברה, כמו גם לתעשיית הבשר המתורבת בכללותה, ישנם עוד אתגרים רבים. כאמור, המוצרים הראשונים שיצאו לשווקים הם "היברידיים", המכילים גם רכיבים מן הצומח. בנוסף, העלויות הנוכחיות של המוצרים הן גבוהות, והחברות צריכות להדביק יעדי גדילה שיאפשרו ייצור בקנה מידה גדול. בנוסף, שאלת הרגולציה היא שאלה גדולה, שכן נכון להיום מוצרי הבשר המתורבת אינם מאושרים לשיווק לצרכן. גם לכשיצאו לשוק, בשלבים הראשונים יימכרו המוצרים במסעדות בלבד.
את המוצרים ההיברידיים, מתכננים במיטק להשיק כאמור עוד לפני נתחי הבשר המודפסים המלאים. לדברי פימה, "כבר עד סוף השנה הבאה, יהיה לנו קו מוצרים שנתחיל להוציא החוצה ללקוחות במרכז מיוחד שיהווה פיילוט. היעד שלנו להמשך הדרך, הוא להגיע למחירים של הבשר הקונבנציונלי הנמצא היום בשוק. כבר בשנה הבאה נצא עם פיילוט של בשר עוף, והמחירים ירדו, גם אם תהיה עוד עבודה בנושא".
מה באשר לשאלת טעמם של המוצרים?
"בחודשים האחרונים טעמנו בעצמנו במעבדה את השומן והבשר שהצלחנו לפתח. זה בשר לכל דבר. הוא הגיע מבעל חיים, והוא גדל בתהליכים מעבדתיים סטריליים. התוצר זהה לחלוטין ברמת הטעם. בגזרת המרקם, יש לנו עדיין עבודת התאמה".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"