מישהו חכם אמר לי פעם שלסליחה יש שלושה מרכיבים: הראשון הוא הכרה בסבלו של האחר, בעוול שנעשה לו ובכאב שנגרם. המרכיב השני הוא לקיחת אחריות על הפגיעה, אמירה בפה מלא ו"הודאה באשמה" כי אני הגורם לכאב הזה. זה אולי החלק הכי קשה, כי אף אחד לא אוהב להודות שהוא פגע, אבל כולנו עושים את זה לפעמים. המרכיב השלישי והאחרון הוא הבטחה - שהטעות שנעשתה לא תחזור עוד. ללא מרכיב ההבטחה - הסליחה מאבדת הרבה ממשמעותה, כי אם אתה רק מצטער אבל ממשיך להתנהג באותה הצורה, למה בעצם שימחלו לך?
יום כיפור הוא החג האהוב עליי. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, אבל זו האמת. כולם יוצאים החוצה, הכל שקט ורך. לובשים לבן. שומעים את השופר ממרחק. לא משנה אם צמים או לא, ליום הזה יש הילה מיוחדת שאף אחד לא יכול להתעלם ממנה. יום כיפור הוא חג של שיקום. אנחנו מקבלים הזדמנות נדירה לעצור, ולבחון מחדש את מערכות היחסים שלנו, את הבחירות שלנו, את האופן שבו הבאנו את עצמנו בשנה האחרונה. אנחנו מקבלים הזדמנות לומר סליחה. מילה שהיא בעצם תחילתה של דרך - לעמוד בהבטחה שלנו.
ביום כיפור הזה אני מזמינה אתכם להקדיש כמה רגעים כדי לבקש סליחה ממישהו אחד, לא שגרתי כל כך. מישהו מאוד מיוחד שכולנו אוהבים וכולנו חבים לו המון, אחד שדואג לכולנו לצרכים הכי בסיסיים - לאוכל ומים, לקרקע יציבה ולרגעים קטנים של אושר גדול. השנה נבקש סליחה, בשלושה שלבים, גם מכדור הארץ.
- הכרה בעוול שנגרם לו
הצעד הראשון בסליחה שלנו יכלול חקירה ולמידה על הטעויות שעשינו עד כה, גם אם לא במודע ובוודאי מבלי שום כוונה רעה. אפשר להקדיש את הזמן כדי לקרוא ספרים על משבר האקלים כמו - "אנחנו האקלים" של הסופר ג'ונתן ספרן פויר, "אמת מטרידה" של אל גור, או "הבית שלנו בוער" של גרטה טונברי. אפשר גם לנצל את הזמן למחשבה. לשבת בטבע, להביט בו ולנסות לחשוב מדוע התרחקנו ממנו כל כך ביומיום שלנו, ואיך נוכל להתקרב ולשקם שוב את האמון בינינו לבינו. נכיר בכך שכואב לו, שקשה לו עכשיו. - לקיחת אחריות על המעשים שלנו
הצעד השני יהיה לקיחת אחריות על המעשים שלנו. זה הרגע שלנו לעשות חשבון נפש. לשאול את עצמנו - מה עשינו בשנה האחרונה שאולי פגע בטבע? אמנם אין לו פה כדי להגיד לנו במפורש איך פגענו בו, אבל הוא מתקשר איתנו במגוון דרכים אחרות. ואפשר לומר שבשנים האחרונות הוא ממש צועק אלינו, שנראה אותו. לקיחת אחריות על המעשים שלנו משמעה להודות בכנות מוחלטת - שאנחנו פשוט לא מתנהגים אליו יפה. אנחנו כקבוצה וגם כיחידים - משאירים בו זבל, כורתים בו יערות, מזהמים את האוויר ואת המים שלו. אלו אנחנו - ולא אף אחד אחר. בשלב לקיחת האחריות חשוב לזכור - אנחנו עושים גם הרבה טוב על פני האדמה. ועצם לקיחת האחריות לא מוריד ולו במעט מכל האור והקדמה שהאנושות מביאה איתה. החיובי והשלילי מתקיימים במקביל. - ההבטחה
השלב השלישי והאחרון יהיה לקבל על עצמנו החלטות חדשות שכל מטרתן היא שיקום מערכת היחסים שלנו עם הכדור. ושיקום לוקח זמן. אחרי כל כך הרבה שנים וחינוך עמוק של התנהגויות מסוימות - לא קל לשנות אותן. אנחנו מתחייבים כאן לתהליך ארוך ואיטי של בניית אמון מחודש. של מחילה ובתקווה - של עתיד ירוק יותר. למענו, ולמעננו.
אם גם אתם מתכננים ומתכננות להקדיש זמן לסליחה מהטבע ביום כיפור הקרוב - מוזמנים לספר לי על כך. אפשר למצוא אותי באינסטגרם, בפייסבוק וגם ביוטיוב עם תכנים נוספים על קיימות, סביבה וחיבור לטבע.