בין סיום החופש הגדול לראש השנה, מתחילים לחוש באווירה של התחדשות ושינוי, רובינו מתחילים לעשות חשבון נפש ולפשפש בהרגלים שלנו. לכל אחד מאיתנו יש הרגלים נחמדים שאנחנו אוהבים להתגאות בהם כמו להצליח להתעורר ב-5 בבוקר כדי למדוט או להצליח לעשות ספורט באורח החיים התובעני שלנו, ויש לנו גם הרגלים פחות נעימים שהיינו שמחים להיפרד מהם כמו לבקר, לרצות, לעשן או לכעוס. אז רגע לפני שאתם מכינים רשימת החלטות לשנה החדשה, איך בכלל משנים הרגלים?
אליהו ויצמן כתב בספרו הרמז שבשביל לשנות את ההרגלים שלנו, אנחנו צריכים לרגל אחרי ההרגלים שלנו. "הרגל הוא פעולה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, אשר נוטה להתרחש באופן בלתי מודע, או יכול להיות מתוכנן".
"כאשר הרגל נוצר ניתן לחלק אותו לשלושה חלקים: סימן, התנהגות וגמול. הסימן הוא גורם ההפעלה שמניע את ההרגל, ההתנהגות היא ההרגל עצמו, והגמול הוא התמורה שאנחנו מקבלים בעקבות ההרגל החדש. הרגלים מקדמים יכולים להיות: לימוד יומי, תפילה, השכמה מוקדמת ועוד, לעומת הרגלים מעכבים שיכולים להיות: אכילה מול הטלוויזיה, התמכרות לסמארטפון, הימורים, עישון ועוד" מסביר ויצמן.
"בסיפור הסנה הבוער אמר הבורא למשה: 'של נעליך מעל רגליך', כאשר הפירוש בהיבט אחד, חלוץ את נעליך, ובהיבט נוסף, נעליך מלשון מנעולך, ורגליך – מלשון ההרגלים שלך. כלומר, מה שמעכב אותנו ואת הפוטנציאל שלנו הוא בעצם ההרגלים שלנו, או יותר נכון, ההרגלים המעכבים שלנו".
אילו הרגלים שינית בעצמך בחיים?
"וואו הרבה הרגלים. עישנתי בעבר והיום אני כבר לא מעשן, היתה תקופה שהיתי מתעורר ב-8 בבוקר והיום אני מתעורר ב-5 וראיתי שמשהו טוב קורה לי בשעות האלו של הבוקר. הצלחתי לכתוב ספר אחרי ששנים הייתי במאבק עם עצמי ולא הצלחתי. שיניתי הרגלים של אכילה כמו למשל שאני לא אוכל לחם סתם באמצע השבוע, או שאת לא תראי אותי מתחיל לאכול לפני 11-12 בצהרים, ולפני זה הייתי אוכל בשר בשעות מוקדמות. היום אני גם לא אוכל בשר ועוף".
מה היה לך הכי קשה לשנות?
"היה לי הרגל רציני של לרצות אנשים אחרים או לדבר מעל הפופיק, כלומר – שהייתי אומר דברים שאין להם אחיזה במציאות. למשל: הייתי אומר דברים שיקרו והם לא קורים. היום זה לא קורה, מה שאני מדבר זה מה שקורה ואם אני קולט שזה לא ככה, אני אעשה חשבון נפש ובירור רציני עם עצמי".
מה גרם לך לשנות את ההרגל הזה?
"גם קיבלתי ביקורת מאמא שלי, שאמרה לי לא לדבר כל כך הרבה, וגם התחושה של האכזבה – זה גרם לי להתאכזב ולאכזב אנשים אחרים. ובנוסף, מה שעזר לי לשנות הרגלים זה הלימודים שלמדתי כמו חכמת הקבלה ומורים בחו"ל כמו טוני רובינס וד"ר ג'ו דיספנזה שעזרו לי לאט לאט להשתנות. אחת המתנות הכי גדולות שקיבלתי בחיים זה שגם אם אני מתאכזב או נפגע, אני תמיד מחפש את הטוב ומוצא אותו וזה מרים אותי. אני מאמין שהחיים לטובתי ובאתי לחיים כדי לצמוח אז ברגע שהייתי ער להרגלים הדפוקים שלי, יכולתי לעשות שינוי. בגלל זה העבודה של החיים שלנו היא ללמוד לרגל אחר ההרגלים שלנו".
תסביר קצת יותר
"זה אומר שזה קריעת ים סוף של בן אדם להשתנות. אם אני רגיל לקום ב-7 בבוקר וזו השעה שהגוף רגיל להתעורר בה גם בלי שעון, ואני אחליט שאני רוצה להתחיל לקום ב-6 בבוקר, להתחיל לעשות מדיטציה ואו לרוץ – בשיא ההתלהבות, אני יכול להיות עם מחשבות נפלאות ונהדרות, ואז אני הולך לישון עם השעון המעורר, אבל עכשיו הגוף לא רוצה לקום ב-6 ונוצר מאבק. ומה יותר חזק? המחשבה והרצון או הגוף? ב-99 אחוז מהמקרים הגוף מנצח.
המחשבה החזקה נוצרה בזמן שהיה לנו נוח, וכשהגיע רגע האמת אז הגוף נאבק ואז המחשבה שעולה היא: 'רק עוד כמה דקות', או 'אולי מחר', או 'נכון שהבטחתי אבל לא ישנתי טוב הלילה', ואם אנחנו מאמינים למחשבות האלו אז אנחנו לא נקום בבוקר".
הכאב עוזר לעשות שינוי
ויצמן מספר שנקודת המפנה אצלו היתה מחלה שהכריחה אותו לשנות הרגלים, "הייתי חולה מאוד, היה לי חיידק זיהומי חריף והבנתי שזה נוצר כתוצאה מכאב נפשי גדול בעקבות פירוק שותפות, ומכיוון שיש לי אמונה שהגוף יודע לרפא את עצמו ויתרתי על הטיפול הקונבנציונלי, וזה לקח אותי למסע של שינוי פנימי בתזונה וזה השפיע עד רמה מסוימת. אבל הכאב הזה נוצר בגלל דפוס ריצוי, כי בפיצול ראיתי שהאדם לא נכון לעסק, אבל היה לי הרגל לרצות ולכן זו היתה עבורי קריעת ים סוף. ועד שלא הצלחתי לעשות עבודה עם עצמי ברמת שינוי ההרגל בראש, זה לא עבר.
הייתי צריך לשנות את הרגלי החשיבה הפנימית שלי – אמונות, תפיסות עולם. נדרתי נדר שאם אני מצליח לצאת מזה, אני מקדיש את עצמי לעזור לאנשים וזה מה שעזר לי להטמיע את השינוי. אם אדם רוצה להבריא ממחלה הוא צריך להבין שהזהות והאופי הספציפי שלו יצרו את המחלה הזו ואם הוא רוצה שהמחלה לא תהיה בגוף שלו, הוא לא יכול להיות אותו אדם נקמן, כעסן, קמצן, רכלן, הוא לא יכול להיות אותו אדם וזה אומר לשנות את הזהות שלו".
איך משנים זהות?
"אנחנו צריכים לעקוף את המוח האנליטי המבקר והסקפטי שאומר שאני לא יכול, דרך תהליכים מדיטטיביים עוקפי מידע".
למה אנחנו סקפטים ומבקרים?
"כי נפגענו אז אנחנו מפתחים סיפור בתוכנו, מנגנון הגנה כדי לא להיפגע כמו שנפגענו בעבר".
ולמה כל כך קשה לנו לעשות שינוי?
"הסיבה העיקרית שמאוד קשה לנו לשנות דברים זה כי אין לנו אנרגיה לעשות שינוי, ובשביל זה בראו לנו את הכאב, שעוזר לנו לייצר שינוי".
5 שלבים ליצירת שינוי הרגלים:
- להיות ערים להרגלים – "בשביל שאדם יעשה שינוי בחיים שלו בין אם זה להפסיק לעשן, לשפר את הביצועים בעסק, לשפר את היחסים שלו או לייצר זוגיות חדשה, בן אדם צריך להיות ער למה שקורה סביבו וזו התובנה של לרגל אחרי ההרגלים שלנו. כלומר, להיות ער למחשבות, לרגשות ולמעשים שלי".
- בדקו את עצמכם – האם הרגשות שאני חווה ביום -יום שייכים לעתיד שלי? כי זו שאלה שמעוררת שינוי.
- הבינו את המחיר של ההרגל – "מה הנזק שהסיגריות גרמו לנו? מה הנזק כשאני מבקר את בת הזוג שלי? מה הנזק של ההרגלים שלנו בעבר, בהווה ובעתיד? מהם המחירים שאני משלם והאם שווה לי להמשיך לשלם אותם?"
- ללמוד להכיר את עצמי – "מהמילה דעת (חכמה) להבין את עצמך, וללמוד מאנשים אחרים, ספרים, אנשים שנותנים לך השראה שהצליחו לעשות את זה. למדו את חלקי ומבנה הנפש."
- לשמר את ההרגל לאורך זמן– "רוב האנשים עושים שינוי כתוצאה מכאב, הבעיה היא שזה לא נשאר לאורך זמן. יש שתי דרכים לעשות שינוי שנשאר לנצח:
דרך אחת היא לכוון את השינוי לתועלת הכלל – כלומר, כשאני אפסיק לעשן, אני אלמד אנשים להפסיק לעשן ואז אצטרך להוות דוגמה אישית וזה ידחוף אותי קדימה
השינוי הכי הכי עמוק שאדם יכול לעשות זה לשנות אלמנטים בתוך הזהות שלו, וזה ההבדל בין אדם שאומר לא עישנתי כבר 10 שנים לעומת אדם שאומר אני לא מעשן, להבין שזה לא מי שאני ומה שמגדיר אותו, ולזכור שלדיבור יש הרבה כוח. את שינוי הזהות ניתן לעשות דרך תהליכים מדיטטיביים ותהליך עמוק של הכרת העצמי".
