מה אפשר לעשות כדי לצמצם את ההשפעה שלנו על משבר האקלים?

כשהפכתי לאמא קלטתי לראשונה את אימת העתיד שאנחנו משאירים בכדור הארץ לילדינו ונכדינו. הנושאים הסביבתיים הפכו ממותרות ליעד ראשון במעלה, וחלק בלתי נפרד מהאחריות שלי כאמא. אחד המהלכים האמיצים שעשיתי היה ניסיון לעבור לשימוש בחיתולים רב-פעמיים (כן, זה למתקדמים). הבנתי שהחיתולים החד-פעמיים עושים המון נזק סביבתי ולא מתכלים גם אחרי מאות שנים. מצד שני, נשמות טובות האירו את עיניי עם נתונים אשר מראים שהכביסה (האנרגיה והמים) שנחוצה לחיתולים הרב-פעמיים, יחד עם המשלוח מאמזון בארצות הברית, הופכים אותם למזיקים יותר לסביבה – מאוד מבלבל. מאז ועד היום למדתי שלמעשה לכל פעולה שאנחנו עושים יש טביעת רגל סביבתית שמייצרת פליטת גזים מזהמים.

אז מה באמת אנחנו יכולים לעשות, באופן אישי, כדי לצמצם את ההשפעה שלנו על משבר האקלים? אחרי ההתנסות הפחות מוצלחת שלי עם חיתולים רב פעמיים, יצאתי לחקור מה הן האבנים הגדולות של ההשפעה האקלימית שלי, ושלנו כאנשים פרטיים, ולאילו פעולות ובחירות בחיי היום יום שלנו יש אימפקט משמעותי. וחשוב מכך – מה אנחנו יכולים לעשות, באופן אישי, כדי לצמצם את ההשפעה שלנו על משבר האקלים?

ההשפעה האקלימית הגדולה ביותר שמקורה אצלנו בבית היא, באופן לא מפתיע, צריכת החשמל הביתית בכלל (39%), והאנרגיה הדרושה לחימום וקירור בפרט. כ-25% מהפליטות מגיעות משימושי תחבורה, ובמיוחד מהשימוש ברכב פרטי. המרכיבים הבאים מפתיעים קצת יותר: כ-13% מהפליטות נוצרות כתוצאה מגידול ושינוע המזון שאנחנו אוכלים (מתוך קטגוריית המזון - כ-80% מפליטות הגזים המזהמים הינן בשל מזון מן החי - בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב וביצים), ועוד 8% מהגזים הנפלטים בהטמנת הפסולת שאנחנו מייצרים. יתר ההשפעה נובעת משירותים שאנחנו צורכים, מדיור ומוצרי צריכה ואופנה. נתון מעניין הוא שככל שעולים במעמד העשירונים החברתיים, הפליטות עולות. אם כי, הן עולות לאט יותר מאשר ההכנסה של אותו עשירון.

שקלול נתוני פליטות משקי בית מסקרים שונים שנערכו בעולם

אז מה בתכלס אפשר לעשות?

משיטוט מהיר באינטרנט אפשר למצוא מחשבונים שונים שעוזרים להבין מהי טביעת הרגל האקלימית האישית שלנו. זיקקתי מתוכם את האימפקט לכמה פעולות בסיסיות שכל אחת ואחד יכולים לבחור לעשות מדי פעם או באופן קבוע, כדי לחסוך בכמות גזי החממה (בק"ג) שנפלטת לעולם. כך למשל, כיבוי המחשב הנייד בשעות הלילה לפחות פעם אחת בשבוע עשויה לחסוך 0.1 ק"ג פליטת של גזי חממה מהעולם, ויתור על רכישת חולצת טריקו חדשה אחת (שמזהמת בשל הפליטות הכרוכות בייצור ושינוע החולצה) עשויה לחסוך פליטה של שמונה ק"ג גזי חממה, וויתור על טיסה ללונדון וחזרה תסייע לכם ולעולם לחסוך 400 ק"ג פליטות מזהמות. הנה עוד כמה דוגמות:

המספרים מצטברים מהר, ולפעולות שאנחנו עושים יש השפעה, וודאי כאשר עושים אותן לאורך זמן, ובכמות אנשים שהולכת וגדלה. יחד עם זאת, פעולות חיוניות להתמודדות עם משבר האקלים דורשות גם התגייסות של כלל המדינות בעולם. העברת ייצור האנרגיה במדינה לאנרגיה מתחדשת הינו תנאי קריטי לצמצום הפליטות ברמה הלאומית, וכך גם הכנסתם של מכוניות חשמליות, יצירת תחבורה ציבורית הולמת ועוד. ההשפעה שלנו כאזרחים על נבחרי הציבור והמדיניות הציבורית משמעותית לא פחות מאשר הוויתורים הקטנים שלנו שמסייעים לחסוך בפליטות.

ולמרות כל זאת, קשה מאוד לשנות הרגלים ולבטל את טביעות הרגל הסביבתיות שלנו אבל אפשר לעשות מאמץ, ולו הקטן ביותר, כדי לצמצם אותן, וככל שיותר ויותר אנשים יתגייסו למאמץ הקטן, כך במצטבר נגיע לשינוי גדול הרבה יותר. אגב, אם נחזור רגע לסיפור עם החיתולים, בסוף בחרתי לקנות חיתולים חד-פעמיים אקולוגיים מתכלים. גם זה מזיק, אבל פחות.

שירה לב-עמי היא מומחית לטכנולוגיית שימור סביבה ואקלים ובעלת ניסיון בהובלת תהליכי שינוי מורכבים וחוצי משרדים במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי.