כשמדברים על אופנה מהירה והבעיות הכרוכות בה, אי אפשר להתעלם מכך שמעבר לנזק הסביבתי העצום שנגרם מהייצור המאסיבי והקולקציות המתחלפות בתדירות משוגעת, זו תעשייה שפוגעת גם בעובדיה. בשבועות האחרונים, עולה הנושא שוב לשיח עם שורה של פרסומים ברשתות החברתיות נגד ענקית האופנה הסינית SHEIN, ובראשם סרטון טיקטוק אחד שנצפה על ידי יותר מ-40 מיליון אנשים.

SHEIN צצה בחיינו בעשור האחרון והפכה במהרה לחברת האופנה המהירה הגדולה בעולם, עם ייצור בכמויות בלתי נתפסות ועם מחירים נמוכים להחריד שגורמים לכולנו לרכוש ממנה עוד ועוד, בלי לדפוק חשבון.

למרות שכולם מכירים את הרשת, וכנראה רובנו גם רכשנו ממנה לפחות פעם אחת, אנחנו בעצם יודעים עליה מעט מאוד, וההזמנה ברשת מאפשרת לנו לקבל את הפריטים במהירות ובקלות מבלי להתעמק במה שקורה מאחורי הקלעים, ובלי לשאול יותר מידי שאלות.

אלא שלאחרונה הולכת ועולה המודעות הן לנזקיה הסביבתיים של תעשיית האופנה והן לסוגיות של סחר הוגן ושל תנאי העסקה, ואיתה עולים גם לא מעט סימני שאלה לגבי התנהלותה של החברה הסינית. סרטונים, תמונות ופוסטים שרצים בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות מציגים מציאות מדאיגה במיוחד, לפיה - לכאורה, מעסיקה שיין ילדים בתנאי עבדות וכפייה. גולשים רבים בעולם וגם כאן בישראל, משתפים בימים האחרונים את אותם פרסומים וקוראים לחרם על החברה. אך האם זו אכן המציאות?

אחד הפרסומים הוא סרטון טיקטוק שעלה לרשת  ב-26.5 וכבר זכה לעשרות מליוני צפיות ויותר מ-6.5 מיליון לייקים. "הם זקוקים לעזרתנו" נכתב בתיאור הסרטון, שמורכב מאוסף של תמונות בהן נראים מסרים של בקשות לעזרה וסיוע שנכתבו על גבי חבילות שנשלחו מהאתר הסיני, או הודפסו על תוויות הבגדים עצמם: "SOS", "עזרו לי" ו"יש לי כאבי שיניים", הם חלק מהמסרים שמופיעים בתמונות. בפוסט אחר שמקורו בספרד ושותף בימים האחרונים מאות אלפי פעמים גם בקבוצות פייסבוק בישראל, מדווח על תנאי ההעסקה הקשים והסחר הלא הוגן של העובדים בחברה "הם עובדים בין 11 ל-13 שעות יומיות עם יום מנוחה אחד בחודש ובמבנה ללא יציאות חירום, ללא אוורור טוב, או אפילו נוף בחוץ" נכתב בפוסט שמלווה בתמונות של עובדי המפעל בסין, ובהמשכו מפורטים גם תנאי השכר שלהם. 

@nohroe15 They need help. #stopfastfashion #boycott #fypシ #fyp ♬ Originalton - ᥫ᭡

 

SHEIN כמובן מכחישה את הטענות כלפיה ובתגובה לסרטון הוויראלי ולפרסומים הנוספים שהופצו ברחבי הרשת הגיבה החברה בעמוד הטיקטוק הרשמי שלה בסרטון משלה, תוך התייחסות למקורן של חלק מהתמונות שהופצו. לטענת החברה,  הסרטונים מכילים "מידע מטעה ושקרי" והתמונות מקורן מדיווחים ישנים על מפעלים אחרים, או מניסוחים לא מוצלחים על תוויות בגד ולא מדובר בבקשת עזרה של העובדים.  "אנחנו רוצים להבהיר שאנחנו מתייחסים ברצינות לענייני שרשרת האספקה. קוד ההתנהגות המחמיר שלנו אוסר על ספקים להשתמש בעבודת ילדים או בעבודת כפייה ואנחנו לא סובלים אי ציות", נכתב בסרטון מטעם החברה.

גם אם טענותיה של החברה נכונות, והתמונות המופצות אינן קשורות למפעלי SHEIN ולעובדיה, חשוב לציין שאכן מדובר במסרים אמיתיים, לפחות בחלק מהתמונות שפורסמו, ושמקרים של עבדות וניצול עדיין קיימים, שכן מדובר בתחום פרוץ וחסר שקיפות. תנאי העסקה של החברה עדיין לא ברורים ולמרות הצהרותיה, אין ראיות לכך שהחברה אכן שקופה לגבי שרשרת האספקה ​​שלה, או שהיא אוכפת את הכללים בקוד ההתנהגות שלה כפי שהיא מצהירה. על פי הפרסום באתר החברה, כל הבגדים של SHEIN מיוצרים בסין, שם עבודה בכפייה, העסקת קטינים ושכר נמוך נפוצים ולעתים קרובות המפעלים אינם מוסדרים ואין כל אכיפה לגבי תנאי העבודה שלהם. 

@shein_official

Recently, several videos were posted on TikTok that contain misleading and false information about SHEIN. We want to make it very clear that we take supply chain matters seriously. Our strict Code of Conduct prohibits suppliers from using child or forced labor and we do not tolerate non-compliance.

♬ original sound - SHEIN

 חמשת אלפים דגמים חדשים מידי יום

הייצור בסין בשכר נמוך ובתנאים לא הוגנים הוא מה שמאפשר לחברות כמו שיין לייצר בכמויות גדולות ולמכור במחירים נמוכים כל כך, וזו הסיבה שפעילי סביבה וזכויות אדם רבים קוראים להחרים את החברה וחברות דומות לה. עם זאת, עולה השאלה מה ההבדל בין רכישה משיין לבין רכישה מכל רשת אופנה מהירה אחרת המייצרת בסין? 

מיטל פלג מזרחי, חוקרת ומרצה על אופנה בת קיימא וצדק סביבתי בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב ומנהלת שותפה בתנועת 'מתלבשות' לאופנה הוגנת ומקיימת, מסבירה כי בכל זאת קיים הבדל, "בגדול הטענה הזאת נכונה אין באמת הבדל בין SHIEN לזארה ופריימק מבחינת תנאי ההעסקה והמחיר הסביבתי . אופנה מהירה היא תופעה שלילית מיסודה. אבל צריך לשים כוכבית על האמירה הזאת, כי כן יש הבדל בין אופנה מהירה שמיוצגת על ידי תאגידי האופנה שנמכרים בקניונים כמו H&M, זארה פריימרק לבין אופנה אולטרה מהירה כמו שיין, בוהו, אדיקט, סופר נובה וכו': בעוד שאופנה מהירה נשענת על העתקה של טרנדים ממסלולי התצוגה וממותגי עילית, אופנה אולטרה מהירה ניזונה מהרשתות החברתיות ובעיקר מאינסטגרם וטיקטוק ובהתאמה קצב הייצור בהן הרבה הרבה יותר מהיר" היא מסבירה.

"בעוד שרשתות האופנה המהירה מוציאות חמישים ושתיים קולקציות בשנה לשוק, באתרי האופנה האולטרה מהירה עולים חמשת אלפים דגמים חדשים לאתר בכל יום. כלומר הקצב הוא משמעותית מהיר יותר ויש פה הקצנה של תופעת האופנה המהירה. הבדל נוסף הוא ברמת השקיפות, מותגי אופנה המהירה לא בדיוק ידועים בשקיפות בנוגע לשרשאות האספקה, אבל כן מחויבים למידה מסויימת של אחריות הנובעת מהציבוריות. מה שלא קורה במותגי האופנה האולטרה מהירה. החשאיות בחסות האינטרנט מספקת למותגים האלה את האפשרות להפוך את שרשראות האספקה לאפילו עוד יותר רחוקות מהעין, מה שמזמין ומוביל לניצול נרחב יותר. הבדל שלישי הוא ברמת המחירים, המחירים של אופנה אולטרה מהירה הם זולים במיוחד, מה שמוביל למחיר סביבתי וחברתי כבד מאי פעם."

כשמדברים על חרם צרכני של חברות האופנה המהירות, עולה טענה נוספת, לפיה ההעסקה במפעלים, גם אם אינה בתנאים הוגנים, לפחות מספקת לעובדים פרנסה כלשהי, בעוד אם נפסיק לקנות מאותן חברות ישארו העובדים המנוצלים ללא עבודה ופרנסה כלל. הטיעון הזה רחוק מלהיות מדויק, וגם כאן, מזכירה פלג מזרחי, יש אפשרות נוספת, "השאלה הזו היא שאלה חשובה מאוד שעולה בכל ההרצאות שלי ובצדק. אנחנו טועים לחשוב שיש רק שתי אפשרויות - או שהעובדים יעבדו בתנאי עבדות קשים תוך כדי שהם סופגים התעללות בעבור שכר רעב, או שלא תהיה להם עבודה בכלל. אבל האמת היא שיש אפשרות שלישית שאנחנו שוכחים והיא שהם יעבדו פחות שעות, יתפרו פחות בגדים בכל שעה וירוויחו שכר הוגן עבור העבודה שלהם."

מה הלוז – 2.3 - יום האישה 22 - מרכז תאו הרצליה ליום האשה (צילום: יחצ)
מיטל פלג מזרחי | צילום: יחצ

המשמעות של האפשרות הזאת, מסבירה פלג מזרחי, היא שאנחנו כצרכנים נצטרך לשלם יותר עבור הבגדים שלנו ולא נוכל להמשיך לקנות בגדים ב"מחיר של קפה ומאפה". לדבריה, לא מדובר בעליית מחירים מאוד משמעותית וההערכות שמרניות מדברות על תוספת של עשרים אחוזים למחיר. "עבורי כצרכנית זה מחיר שאני לגמרי מוכנה לשלם.  מעבר לתועלת החברתית של הפתרון הזה, יש לפתרון הזה גם תועלות סביבתיות, כי הנחת המוצא היא שאם בגדים לא יהיו כל כך זולים אנחנו כצרכנים נקנה פחות בגדים, נתייחס לבגדים שלנו ביותר כבוד ונאריך את משך השימוש בהם וזו כבר תועלת משמעותית."

אחת הדרכים לגרום ל-shein וחברות אחרות לשנות את דרכיהן ולדאוג לתנאי העסקה וסחר הוגנים עבור עובדיהם, היא על ידי חרם צרכני והפעלת לחץ ציבורי. דרך אחרת היא על ידי חוקים, כמו ההצעה שעלתה לאחרונה בניו-יורק, שיחייבו חברות אופנה לאכיפה ופיקוח לאורך כל שרשרת האספקה. עד שזה יקרה, חשוב לזכור שיש לא מעט אופציות אחרות להתחדש מבלי לפגוע בסביבה או לתרום לניצול עובדים, בהן קניית בגדים יד שנייה או קנייה ממעצבים מקומיים ומחברות שמייצרות באופן בר קיימא.