נעה קרן ויונתן פיינר רצו שהחתונה שלהם תשקף את הערכים בהם הם מאמינים. אבל מה שהתחיל כמחשבה על חתונה עם אלמנטים מסוימים של חיסכון והתחשבות בסביבה הפך לאירוע חברתי, סביבתי וטבעוני (כמעט) על מלא. את האוכל הביאו האורחים, השמלה נקנתה מיד שנייה ואפילו הליפה לשטיפת הכלים הייתה מחומר מתכלה.
"לא היינו בטוחים כמה רחוק ניקח את זה", מודה נעה. "חששתי שתהיה תחושה של חוסר או שדברים לא יעבדו, אבל לא רצינו ליפול לעול על החברים שלנו, שהיו רוב המוזמנים. כולנו לומדים ועובדים, ואנחנו בגיל שבו מוזמנים להרבה חתונות, דבר שיוצר חור בכיס. רצינו שהחתונה תהיה כמו ארוחה משפחתית גדולה עם כל האנשים שאוהבים אותנו".
"היה לנו חשוב לחרוג מתרבות הצריכה המוגזמת, דבר שמרגישים חזק במיוחד בחתונות", מוסיף יונתן. "בחתונות יש כל מיני דברים שהם לכאורה חובה, שאנחנו וויתרנו עליהם, כמו מגנטים או שעשינו בעצמנו, כמו המתנות לאורחים".
חתונה חברתית? לא מה שחשבתם
נעה (26) היא סטודנטית למדעי הצמח בשלוחה של האוניברסיטה העברית בפקולטה לחקלאות ברחובות. יונתן (27) לומד חינוך בלתי פורמאלי בבית ברל ומרכז את מערכת החינוך הבלתי פורמאלי בכפר מנחם מטעם תנועת 'השומר הצעיר'. בנוסף, הוא חבר בגרעין של תנועת הבוגרים - קבוצת צעירים המנהלים אורח חיים שיתופי. שניהם דוגלים בקיימות ושמירה על הסביבה כך שההחלטה שלהם לא הפתיעה אף אחד. מה שכן, מסתבר שלא כולם יודעים מה זה בדיוק "חתונה חברתית", וגם שיש כל מיני מיתוסים סביב הקונספט, שלא בהכרח תואמים את המציאות.
נעה: "כשאומרים חתונה חברתית לרוב הכוונה היא שהאורחים הם אלה שמביאים את האוכל, אבל בפועל מדובר בספקטרום רחב של אלמנטים שיכולים להיות חברתיים: הבר, ההקמה ועוד. יש כאלה שעושים הכל חברתי, מא' ועד ת' וחלק עושים זאת באופן חלקי." לדבריה, אנשים רבים חושבים שבחתונה חברתית אין הוצאות אבל זה לא נכון. "בני הזוג מוציאים כסף מכיסם ולא תמיד מצליחים לכסות את ההוצאות אבל אין את הסכומים המטורפים שצריך להחזיר לספקים עם הכסף שהאורחים מביאים. המסר שלנו לכל האורחים היה שכל אחד יביא או יעשה או יתרום בכל דרך שמתאימה לו, וגם אם לא יעשו כלום ויביאו רק את עצמם זה יהיה בסדר גמור".
מתנה משמעותית יותר מצ'ק
אז איך זה נעשה בפועל? יחד עם ההזמנה קיבלו 300 האורחים הסבר על מהות החתונה החברתית, וקובץ שבו יכלו לרשום כיצד הם רוצים לתרום. ניתן היה להביא מנת אוכל בגודל סטנדרטי - שמכינים לארוחת משפחתית רגילה, או להצטרף לאחד מהצוותים שניהלו את האירוע: הקמה, עיצוב, הגברה, חשמל ותאורה, ארגון האוכל, סדרני חניה, הגשת אלכוהול מהבר וכו'. רוב המוזמנים מצד המשפחות העדיפו להביא אוכל בעוד החברים הצעירים הצטרפו לצוותי העבודה.
"למזלנו יש לנו משפחה וחברים שאפשרו את כל זה", אומרת נעה, "כל אחד תרם לפי רצונו ויכולתו. היו כאלה שבנו את מערכת החשמל וכאלה שהביאו בקבוק יין. הדי.ג'יי היתה חברה ששילמנו לה סכום מגוחך והמפיקה, בת חן, היא חברה שעשתה זאת בחינם".
צוות ההקמה מנה כ-11 חברים שהיו אחראים על ההובלה, הקמה, פירוק, חשמל, הגברה וקישוטים. הם עבדו קשה, ובחיוך גדול. "מבחינתנו זה היה במקום לתת צ'ק על מאות שקלים", אומר עומרי סרבי (27), שהיה אחראי על צוות האוכל. "ליונתן ונעה היה מאוד חשוב לוודא שאנשים לא יוציאו כסף סתם, ומצד שני אנשים רצו לנהוג ברוחב לב גם אם לא בכסף. לי זה הרגיש שנתתי להם מתנה הרבה יותר משמעותית מאשר אם הייתי נותן צ'ק".
"אמרו לנו שזה בלתי אפשרי"
החתונה נערכה בבריכה של קיבוץ הראל, שם גדל יונתן והוריו מתגוררים עד היום. השימוש בבריכה ושירותי המציל היו בתשלום (אם כי מופחת), ועוד מרכיבים נשכרו והתבצעו על ידי ספקים חיצוניים : ציוד האירוח, שירותים, הלהקה, ההגברה והתאורה. בנוסף, היו צלמים מקצועיים ועמדת פוקאצ'ות והמלצרים בתשלום היו בוגרי תנועת השומר הצעיר.
בכניסה לאירוע הייתה עמדת איסוף למנות האוכל ורישום המרכיבים. מנות ללא גלוטן או לקטוז סומנו בהתאם. בעמדת המטבח האחורית הוצבו מקררים ותנורים, עמדת שטיפה, שולחנות, כלי הגשה וסכינים; ועדיין - הרבה דברים יכלו להשתבש.
איך ווידאתם שהכמויות יספיקו? שהמנות ייצאו בזמן?
עומרי: "עקבתי אחרי מה שאנשים רשמו שהם מביאים וביומיים האחרונים עשיתי רשימות והשוואות, ובסוף גם הרשיתי לעצמי להתקשר לאנשים לעשות בירורים. אנחנו, החבר'ה מהגרעין, עשינו חלוקת עבודה בינינו. חלק התנדבו בצוותים וחלק בישלו בשביל כולם. כמובן שבמהלך הערב היו נקודות מאתגרות שבהן נשאבתי להוציא ולהכניס מזון ולהיערך לדבר הבא אבל המלצריות דאגו שאשתתף במסיבה באופן פעיל והיתה אווירה נהדרת. זאת הייתה החתונה הכי כייפית שהייתי בה אי פעם".
נעה: "כל כך הרבה אנשים אמרו לנו שזה בלתי אפשרי. שלא יהיה מספיק אוכל, שיהיה בלגן, שלא נצליח לשטוף את הכלים בזמן אבל הלכנו עם מה שאנחנו מאמינים בו. נכון, כל הארגון דרש השקעה אדירה, והיה הרבה לחץ במיוחד שכולנו גם לומדים ועובדים. ביום החתונה עצמו השתדלנו לשחרר, ובכל זאת מצאתי את עצמי בשמלת כלה יושבת בכניסה עם הלפטופ ורשימת המוזמנים. אבל כשעמדתי בחופה וראיתי מסביבי את כל האנשים שמכירים ואוהבים אותנו זאת הייתה תחושה מדהימה".
חופה ממפה וקישוטים ממוחזרים
חתונה חברתית אינה בהכרח חתונה מקיימת או טבעונית, אבל עבור בני הזוג מדובר באספקטים משלימים. האורחים התבקשו להביא את האוכל בכלים רב פעמיים (שהוחזרו להם בתום האירוע שטופים ונקיים), המפיות המושכרות היו מבד, וכחופה שימשה מפת שולחן ישנה – מתנת הנדוניה של סבתה של הכלה.
"לשטיפת הכלים קניתי ליפה מתכלה וסבון כלים אקולוגי למרות שחששתי שצוות המטבח יקלל אותי", מחייכת נעה. "בעינינו האירוע הזה היה אמור לייצג אותנו כזוג ואת החיים שאנחנו רואים לעצמנו ולא ראיתי סיבה לחרוג מדרך החיים שלנו. את שמלת הכלה קניתי מיד שנייה וגם השמלה הנוספת הייתה מהארון. את הקישוטים עשינו בעצמנו: הכנו זרים מפרחים שקטפנו ו"לוכדי חלומות" מענפים, חוטי כותנה ומפיות שקנינו מיד שנייה. קניתי שרשראות של מנורות מיד שנייה ושמנו אותן בבקבוקים ממוחזרים. המתנות לאורחים היו צנצנות ממוחזרות עם סוקולנטים שגידלנו מייחורים ועם חצץ שאספנו מאתרי בנייה".
עומרי: "רוב האורחים נענו לבקשה והביאו את האוכל בכלים רב פעמיים – כלי הגשה או סירים. לאוכל שנשאר קנינו מראש קופסאות שניתן לשים במקרר לשימוש חוזר ולא חמגשיות וחילקנו לבני הזוג, למלצריות, לחברים. בעבר, יצא לי לעבוד בחברת קייטרינג וראיתי איזה כמויות של אוכל נזרקות אחרי אירוע רגיל, ובחתונה הזאת בקושי נזרק אוכל. בנוסף הבאנו הרבה ציוד לעבודה מהבית – קרשי חיתוך, קעריות, סכינים וכו' וכל מה שנשאר כמו שקיות זבל חילקנו לשימוש בינינו".
חתונה חברתית – אפשר עם בשר?
למעט המאפים שיצאו מעמדת הפוקאצ'ות, הייתה החתונה טבעונית למהדרין. האורחים הפגינו יצירתיות ויכולת קולינארית מרשימה ועיון ברשימת המאכלים יכול היה להפעיל את בלוטות הרוק גם של הקרניבורים הכי גדולים: סלט קוסקוס עם מנגו ודלעת, גראטן טופו, תפוחי אדמה ברוטב חרדל וסילאן, ירקות כתומים בקוקוס, ממרח צ'ילי שום שחור, טופו במבה, פטריות ממולאות בעשבי תיבול, פסטה בקרם קשיו סלק ועוד כמות בלתי נתפשת של מנות שמכולן מתחשק לטעום. בנוסף היו 30 מנות קינוח, בקבוקי יין, ערק ובירות, שתייה קלה וגלידות טבעוניות.
"בחצות הכנו ארוחת לילה עם המבורגר טבעוני וצ'יפס. היה הרבה מאוד אוכל, הוא היה טעים ומגוון וכולם מצאו את עצמם ואת מה שהם אוהבים לאכול" מספר עמרי.
האם יש מקום לחתונה חברתית עם בשר? הדעות חלוקות. עומרי, שהוא כהגדרתו "בין צמחוני לטבעוני" חושב שכן. "אני לא חושב שהדברים קשורים בהכרח. בני הזוג ביקשו ואנשים הביאו מנות שהיו תחליפי בשר ובאותה מידה יכלו להיות בשר. במקרה של נעה ויונתן , מדובר בזרם צעיר של חבר'ה שרובם גם טבעוניים וגם חברתיים אבל אני חושב שבאותה מידה אני יכול לעשות חתונה מתחת לבית של הורי ושאנשים יביאו אוכל כולל בשר".
"לדעתי הטבעונות היא חלק מהעניין הסביבתי", אומרת נעה. "לא יכולתי לחשוב שיהיה לי בשר בחתונה. בנוסף היה חשוב לנו לעשות את הדברים בדרך שלנו. לא התחתנו ברבנות ומי שהשיאה אותנו לומדת רבנות ישראלית. רצינו להראות שאפשר גם אחרת".
עם כל ההתרגשות לפני החתונה של ביתה הבכורה, אדריאנה אמא של נעה, מספרת שהקטע הכי מלחיץ מבחינתה היה כשגילתה, במהלך האירוע, שעמדת הפוקאצ'ות מגישה גבינה. אמיתית. "לא ידעתי שתהיה גבינה בחתונה", היא מספרת בחיוך, "וכשאנשים סיפרו לי, חשבתי שאני מתעלפת על המקום, כי בטח מדובר בטעות ומה יהיה אם נעה תשמע?? ביקשתי מהם לא לספר לה כדי שלא תתעצבן, ורק בסוף הבנתי שזה היה מאורגן מראש ובידיעתה".
אדריאנה עלתה לארץ כנערה מאורוגוואי. לכבוד החתונה הגיעו אורחים ממשפחתה ששם, ואני שואלת אותה איך הם, הידועים באהבה לבשר, הגיבו לקונספט? "כולם יודעים שנעה טבעונית וחוץ מזה, דווקא באורוגוואי עושים פחות עניין מנושא האוכל מאשר כאן בארץ. בסך הכל אנשים באו לא בשביל האוכל אלא בשביל החוויה ובסוף נהנו מהכל".
"שנינו זכינו במשפחות שאמרו 'אמן' על כל דבר שרצינו לעשות וזה לא ברור מאליו" מסכמת נעה, "כבר שמעתי על חברים צמחונים שהכריחו אותם בחתונה של עצמם להגיש בשר וזה פשוט לא נראה לי הגיוני כי בסופו של דבר החתונה היא בשבילנו".