בוקר אחד מרים סולוביי (29) מצאה את עצמה יושבת מול יועץ הפנסיה עם הראש בין שתי הידיים והרבה יותר מדי שאלות ללא תשובה. "אמרתי לו – אני משקיעה את הכסף הזה כל חודש, אני רוצה לדעת לאן הוא הולך. מה הוא ענה? אי אפשר לדעת. זאת תשובה מעצבנת מאוד". מרים היתה אקטיביסטית סביבתית במשך שנים, היא דאגה לצמצם פלסטיק, להפריד ולמחזר את הפסולת וקראה המון על משבר האקלים שעתיד לבוא. באותו בוקר מול היועץ, היא הבינה פתאום שלצד כל מאמציה היומיומיים, יכול להיות שהיא משקיעה את הכסף שלה בחברות הכי מזהמות בעולם. מרים לא ויתרה, היא הלכה ובדקה אילו נתונים שקופים לציבור ואילו מוסתרים, התעקשה לגלות היכן הכסף שלה מושקע, והקימה יחד עם חבריה את פורום כסף נקי – מיזם ללא מטרות רווח שמסייע לציבור להשקיע בעתיד.
"כולנו משקיעים, גם אם אנחנו לא יודעים את זה. אנחנו יושבים בבית מול הנטפליקס ומשקיעים. בממוצע כל ישראלי מפריש 1,300 ש"ח לפנסיה בכל חודש. כל הרעיון פה הוא לדאוג לעתיד שלנו, לשמור כסף בצד כדי שיהיה לנו אותו כשכבר לא נוכל להמשיך לעבוד. רק מה? חלק מהכסף הזה מושקע באותן חברות שפוגעות בעתיד שלנו ושל הילדים שלנו. זה פרדוקס. כולנו יודעים שהעידן של דלקי מאובנים כבר מת. זהו זה נגמר. אנחנו אנשי דאטה, רוב המתנדבים בפורום הם הייטקיסטים, אנשי נתונים ומספרים. אין לי פה אג'נדה מוסרית נסתרת, אני לא כאן לקבוע אם בעלי חברות הנפט הם אנשים רעים או טובים, אבל אני יודעת שהם לא העתיד. ואני רוצה שהפנסיה שלי תושקע בעתיד", היא מסבירה. "מי שרוצה להשקיע בפחם, גז ונפט - בבקשה, אבל אני רוצה שתהיה לי אפשרות בחירה גם לא לעשות את זה".
פורום כסף נקי מאגד תחתיו אזרחים ואזרחיות, לצד ארגוני סביבה, שיחד דואגים להנגיש מידע בסיסי על אפיקי השקעה ירוקים ויוצרים אפיקים נקיים חדשים. בין היתר, הפורום יצר את "מדרג כסף נקי", אשר מדרג את בתי ההשקעות על סמך הדוחות הכספיים, שאמנם שקופים לציבור ומתפרסמים כל רבעון, אך מעטים האנשים שירצו או יצליחו לקרוא אותם. כל שלושה חודשים אנליסטים של הפורום קוראים את הדוחות וממיינים מתוכם חברות מזהמות לעומת חברות נקיות. לאחר מכן הם סוכמים את כמות החברות המזהמות בהן משקיע כל בית השקעות ומדרגים אותם לפי אחוזי זיהום. "המתודולוגיה שלנו קבועה והולכת לפי קריטריון עולמי שקובע מה נחשב לתאגיד מזהם. בגדול, אלו תאגידים שמפיקים, מאחסנים, מוליכים ומזקקים דלקי מאובנים כמו גז, פחם, נפט ושמן; תאגידים שעוסקים בהקמה ותפעול תחנות כוח על בסיס דלקים; ותאגידים שמטרתם מימון או שליטה בתאגידים מזהמים אחרים", מפרטת סולוביי.
יותר משמעותי ממחוזר או טבעונות
הפורום לא המציא שום דבר חדש. למעשה, בכל רחבי העולם כבר קיימים ארגונים שונים שפועלים בדיוק למען אותן מטרות, אלא שכאן נדרשו מספר התאמות לקהל הישראלי – קהל שרובו כבר התרגל למינוסים, שסובל מהיעדר השכלה פיננסית ומתוך כך, חרד לבצע כל שינוי ולו הקל ביותר בניהול הכספים שלו. "הרבה אנשים אומרים – אני לא מבין בזה כלום ואני לא רוצה להכניס שיקולים סובייקטיביים כמו קיימות לניהול הכסף שלי. אבל בכל העולם כבר לקחו את הצעד הזה", מפרטת ליהיא סקולר, שותפה בפורום ומנכ"לית גיטא, (Global Impact Tech Alliance). "בערך שליש מהכסף העולמי המנוהל בשוק ההון כבר עבר להיות מושקע בכסף נקי. זו מגמה ענקית, לא אנחנו המצאנו את זה. רק בארץ היתה התנגדות, אבל הרי גם כאן הממשלה כבר הכריזה על יעד של אפס פליטות עד 2050, אז ברור שזה גם העתיד של הכסף שלנו".
חשוב להבין – בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, רוב הכסף בשוק ההון לא שייך לאלפיון העליון. רוב הכסף הוא מה שנקרא - "כסף מוסדי". כסף של הציבור, של כולנו. סקולר מסבירה במילים פשוטות שזהו כסף שאנחנו מחוייבים להשקיע, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לא. "היום גם שכירים וגם עצמאיים מחוייבים להפריש כסף לפנסיה נכון? אף אחד לא שואל אותנו אם אנחנו רוצים או לא. זאת חובה. אותו דבר לגבי ביטוח לאומי או ביטוח רכב למי שיש. זה מצוין, כי זו הדרך של המדינה לגרום לנו לדאוג לעתיד שלנו, גם אם אנחנו לא מבינות שום דבר בשוק ההון. בערך 80% מהכסף בשוק ההון היום הוא כסף מוסדי - קולקטיבי של הציבור. זאת השפעה אדירה!". היא מוסיפה שמחקר בריטי בדק את ההשפעה של שינויים צרכניים אישיים כמו מעבר לטבעונות, מחזור והפחתת קניות, לעומת השפעה של הסתת השקעות פנסיה לכסף נקי, ומצא שהשקעות נקיות משפיעות פי 21 יותר מכל החלטה אישית שאנחנו כאזרחים ואזרחיות פרטיים יכולים לקחת.
העתיד תלוי בבתי ההשקעות
לצד ההשפעה האישית המשמעותית, סולוביי וסקולר מבינות ששינוי אמיתי יגיע רק כאשר גופים גדולים יצטרפו למאבק. לכן פעילות נוספת של הפורום היא לשכנע כמה שיותר גופים פיננסיים להתחייב לשנת יעד, שבה יסיתו את כל ההשקעות שלהם להשקעות נקיות. הצלחה ראשונה נרשמה השנה עם בית ההשקעות מגדל, אשר בזכות פעילות הפורום הצהיר פומבית שיהיה נקי לגמרי עד 2030. לצדו גם אלטשולר שחם נוקטים צעדים בנושא. "אנחנו מלווים את המוסדות האלה יד ביד, מציקים להם בלי סוף, בודקים אותם כל רבעון. וזה עובד, כבר מתחילים לראות שינוי", משתפת סולוביי. וסקולר מוסיפה: "היום באוסטרליה זה ממש טיקט של תחרות בין בתי ההשקעות – מי יותר נקי, כי זה אחד הדברים שמושכים את המשקיעים אליהם. דוגמה נוספת היא מה שקרה בקליפורניה: ארגון המורים פנה לקרן הפנסיה שלהם ודרש מסלול נקי. הם אמרו – אנחנו עובדים כל כך קשה יום יום בשביל העתיד של התלמידים והתלמידות שלנו, איך יכול להיות שהכסף שלנו יושקע בדבר ההפוך?". בדיוק בגלל זה הפורום מקיים הרצאות בכל רחבי הארץ ומשמש גם כמקור מידע וסיוע לוועדי עובדים וקבוצות גדולות המבקשות לעשות שינוי.
בנוסף, הפורום דואג לפתח כלים פיננסיים ירוקים, כך למשל הם יצרו את "מדד ת"א 125 - נקי". משקיעים פרטיים בשוק ההון יכולים לבחור להשקיע במדד הזה, שכולל את 125 החברות המצליחות ביותר בישראל – מינוס החברות המזהמות. "הרבה אנשים חושבים שאי אפשר לשלב בין עסקים לערכים. אני עבדת בקרנות אימפקט בגרמניה, ניו יורק ובאפריקה וגיליתי שלא רק שזה אפשרי, זה גם רווחי. את הידע הזה רציתי להביא לישראל ולכן הצטרפתי לפורום כסף נקי", משתפת סקולר. וסולוביי מסכמת: "בשמחה היינו הולכות הביתה ומתעסקות במשהו אחר, אבל צריך אותנו פה".