השבוע חברה הזכירה לי את "שעת כדור הארץ", אירוע מודעות שהתחיל אי שם בעשור הראשון של שנות האלפיים. הרעיון פשוט: ערב אחד בשנה שבו מכבים את האורות למשך שעה. המטרה: העלאת המודעות לשינויי האקלים. עם כמה שזה סימלי ויפה לראות את כל האורות כבים יחד בשעה הנקובה, אני לא בטוחה כמה השפעה הייתה לזה. בכל זאת, זה היה לפני עשור וחצי ומאז משבר האקלים רק החמיר.
במשך כמה שנים שעת כדור הארץ צוינה גם כאן בישראל, עם קמפיינים שעודדו אותנו לכבות אורות, לנתק מכשירים ולחסוך בחשמל, ואז היא נעלמה. חיפוש בגוגל מגלה שבמקומות אחרים בעולם היא עדיין מצוינת וצוינה גם השנה, ממש לא מזמן, ב-26 במרץ.
הסופ"ש חל יום כדור הארץ, שגם הוא נועד להעלות את המודעות למשבר האקלים. במקרה הזה לא מדובר ביוזמה פרטית אלא ביום בינלאומי שנקבע על ידי האו"ם, אבל עד לפני שנה בערך, כשהתחלתי לעסוק באופן מקצועי ויומיומי בנושאים של סביבה וקיימות, בכלל לא ידעתי על קיומו.
זה לא כל כך מפתיע, כי בעצם כמעט בכל יום מצוין יום בינלאומי כלשהו, או שבוע או חודש להעלאת מודעות, אלא שלרוב מי שמודעים לימים האלו הם אלה שכבר יש להם מודעות לנושא. כך למשל, ככל הנראה היחידים שיודעים מתי יום המודעות לפיברומיאלגיה הם אלו שמודעים לפיברומיאלגיה. מעט מאוד נושאים שיש להם יום העלאת מודעות זוכים למספיק יח"צ כדי להיות מוכרים בקרב הציבור הרחב. יום כדור הארץ הוא לא אחד מהם, או לפחות לא היה.
אנחנו לא קוראים מעבר לכותרת
לפי ויקפדיה, מטרת היום היא להעלות את המודעות ליכולתו של כל אדם להשפיע באמצעות התנהלות יום-יומית המתחשבת בסביבה, על גורלנו ועל גורל הדורות הבאים, ולהראות כי צריכת משאבים יעילה משפיעה על כל המערכת האקולוגית ועל איכות הסביבה. אין ספק שמדובר במטרה חשובה, ואם אתם קוראים קבועים כאן, אתם בטח גם יודעים שאני מאמינה אדוקה בכוחן של פעולות יומיומיות ובחשיבות המעשים והבחירות של כל אחד ואחד מאיתנו. ובכל זאת, נראה לי שמשהו ביום הזה לא מדויק.
סיבה אחת לכך היא שאני מאמינה שאי אפשר לצמצם ליום אחד בלבד את אחד הנושאים הכי חשובים ומשפיעים על חיינו בהווה ובעתיד, נושא בוער כל כך צריך להיות במודעות ובסדר היום בכל יום, ולהיטמע בכל הרגלי החיים שלנו ולא רק לככב בפוסטים חגיגיים יום אחד בשנה ואז להישכח.
אבל זה לא הכל, כי בעוד הפירוט היפה בויקפדיה מתייחס לגורלנו ולגורל הדורות העתיד, הכותרת של היום עוסקת רק בדבר אחד - כדור הארץ. וכמה מאיתנו קוראים מעבר לכותרת? כנראה שרוב הפוסטים של חברות וגופים שיבחרו להתייחס ליום הזה יעסקו בכמה חשוב לשמור על כדור הארץ, בזה שאין לנו כדור אחר, בחשיבות השמירה על הסביבה. אבל כמה מהם יסבירו למה?
אחת הבעיות הכי גדולות בשיח על קיימות, שמירה על הסביבה ומשבר האקלים היא שאנחנו שמים במרכז את הדבר הלא נכון. כדור הארץ הוא לא העיקר. כדור הארץ לא צריך אותנו שנשמור עליו. הוא יסתדר מצוין גם בלעדינו.
הכדור יסתדר בלעדינו
מי שמתכחשים למשבר האקלים וההתחממות הגלובלית טוענים. בין היתר, שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה – שבמשך מיליוני שנים חלו תנודות באקלים על כדור הארץ, הוא התקרר והתחמם שוב וחוזר חלילה. אני אגיד בזהירות רבה שהם לא לגמרי טועים – הרי גם המדענים יודעים להגיד שכבר היו תקופות חמות בהיסטוריה, גם היו תקופות קרות (עידן הקרח מישהו?) והכדור "חזר לעצמו".
ההבדל הפעם, זה שגורם לאלפי מדענים להסכים שיש כאן משבר, הוא שהשינויים שמתקיימים כעת קורים בקצב מהיר בהרבה, בקיצוניות, ובעיקר שהפעם השינויים הם לא טבעיים - אלא מעשה ידי אדם. פעולות האדם בעשורים האחרונים, מאז המהפכה התעשייתית, הם שגרמו לגידול עצום בפליטת גזי החממה לאטמוספרה ולהתחממות המואצת שאנחנו חווים בשנים האחרונות ושכעת הפכה לבלתי נמנעת.
ובכל זאת, כדור הארץ לא צריך שנציל אותו, הוא לא בסכנה. הוא היה במצבים דומים ובקיצונים אחרים ושרד והשתקם. גם אם נמשיך לפלוט פחמן ומתאן בקצב מסחרר, להטמין אינסוף פסולת, לייצר פלסטיק ו"לחרב את הסביבה" כנראה שכדור הארץ יהיה בסדר. אולי ייקחו לו מאות ואלפי שנים, כנראה שבדרך יכחדו לא מעט זנים של בעלי חיים וצמחים,שזה עצוב בפני עצמו, אבל אני מניחה שבסוף הוא ישתקם מהנזק שלנו.
מי שלא תשרוד אם נמשיך באותה התנהגות מזהמת ובזבזנית, זו האנושות. לפחות לא כמו שאנחנו מכירים אותה היום. משבר האקלים, אם יחמיר ולא יבלם, יביא איתו אסונות טבע, רעב קיצוני ובצורות; הוא יגרום להגירה המונית מאזורי סכנה, ולצפיפות מסוכנת באזורים אחרים. החיים לא יראו כמו שהם נראים היום. לא כולם ישרדו.
הגורל שלנו תלוי במודעות של הציבור, הוא תלוי בפעולות היומיומיות שלנו והוא תלוי במקבלי ההחלטות ובתעשיות שישנו את דרכיהן וילחמו במשבר האקלים במקום להחמיר אותו. אבל כדי שיהיה ברור לכולם על מה אנחנו נלחמים פה, אולי כדאי להפסיק לשחק יפה ולבקש מכולם לשמור על הסביבה, אולי כדאי להחליף את "יום כדור הארץ" ב"יום האחריות על גורלנו" או "יום הדאגה לעתידנו", ובעיקר - אולי כדאי שנפנים כבר שהיום הזה הוא כל יום.
