הקיץ כבר כאן, כולנו מסתובבים עם מינימום הבגדים שלגיטימי להסתובב איתם, טוחנים גלידות וארטיקים, שורצים בים, ממלמלים את מנטרת הקיץ המוכרת "זה לא החום, זו הלחות" ומשתמשים במזגן בלי הכרה כמובן. אבל אם אתם חושבים שכאן חם כמו בגיהנום, אפתח בתזכורת קלה: כבר כמה שבועות שארצות הברית וקנדה מתמודדות עם גל חום קיצוני במיוחד, שבשיאו נמדדו באזורים מסוימים בארה"ב 54 מעלות. מדובר בטמפרטורה שלא הגענו אליה בישראל, גם לא בגלי חום ובשנים החמות ביותר. בזמן ששם מתים מאות בעקבות החום הכבד, כאן המעלות עדיין רגילות לעונה.
לפני כשבועיים עלתה שרת התחבורה מירב מיכאלי לכותרות מכיוון שהצהירה שתשנה את טמפרטורת המזגן ברכבות כך שתתאים לשני המינים, והרשת סערה. אבל האמת היא שמבחינה סטטיסטית מיכאלי כנראה צודקת. אמנם אני מכירה כמה נשים שתמיד חם להן ונהנות ממזגן מקפיא, אבל בגברים שסובלים מקור עוד לא נתקלתי, ובכל מקרה מדובר במיעוט. לרוב לבנות באמת קר יותר, ולי כנראה שבמיוחד. אלא שהבעיה היא ממש לא רק ברכבת, הישראלים אוהבים מזגן כמעט כמו שהם אוהבים ים, ובכל מבנה סגור אליו תכנסו בחודשי הקיץ, בין אם מדובר במשרד, קניון או מרפאה, תמצאו מזגן דולק וכנראה שגם כמה נשים קופאות.
המשרד שלי לא שונה במובן הזה. כשמדובר באופן ספייס מרובה עובדים, ההסכמה על הטמפרטורה הרצויה היא כמעט בלתי אפשרית. וכך מצאתי את עצמי בשבועות האחרונים בסוג של מלחמה. למרות החום הכבד והשמש היוקדת, למשרד אני מגיעה עם נעליים סגורות (כן, עם גרביים, בקיץ), מכנסיים ארוכים וסווטשירט חם לרגעים הקשים. אבל גם כל אלו לא יעזרו מול כפור של 16 מעלות. אז הבנו, חם לכם. אבל האם הדרך היחידה להתמודד עם ה-30 וקצת מעלות שבחוץ הוא 16 מעלות בפנים? התשובה היא לא. זה לא נעים, זה לא בריא, זה לא כלכלי, זה לא יעיל וזה לא אקולוגי.
נתחיל בכלכלה. למרות שבחודשים החמים יש יותר שעות אור, אתם בוודאי כבר יודעים שחשבונות החשמל של חודשי הקיץ הם תמיד גבוהים יותר והסיבה העיקרית לכך היא קירור. בארצות הברית ובמזרח התיכון קירור מהווה יותר מ–70% מצריכת האנרגיה הביתית בימים חמים, וזה הגיוני, כי בקיץ המזגן כמו גם המקרר והמקפיא צורכים יותר אנרגיה. על פי נתוני חברת החשמל כל ירידה במעלה תגרום לעליה בצריכת החשמל של המזגן בכ-5 אחוזים, כלומר ככל שתכוונו את המזגן שלכם לטמפרטורה נמוכה יותר, כך תקבלו בסוף החודש חשבון חשמל גבוה יותר. על פי ההמלצות, הטמפרטורה האידיאלית לכוון אליה את המזגן בקיץ היא 24-25 מעלות צלזיוס, לכן כשאתם מכוונים את המזגן ל-16 מעלות, אתם למעשה מעלים את צריכת החשמל שלכם בכ-40-45 אחוז.
וכמובן שצריכת החשמל הגבוהה לא פוגעת רק בכיס שלנו, אחרת לא הייתי כותבת על זה כאן. כל צריכת חשמל שמבוססת על שריפת דלקים מאובנים מזיקה לסביבה, ותורמת להתחממות הגלובלית, ולכן כשאנחנו מנסים להתקרר אנחנו למעשה גורמים בעקיפין לעלייה בטמפרטורה לטווח ארוך. בנוסף לכמות האנרגיה העצומה שאנחנו מבזבזים כשאנחנו מכוונים את המזגנים לטמפרטורה נמוכה מידי, למזגנים ומקררים בעיה נוספת – גז מזגנים. בעבר גזי הקירור שהיו בשימוש היו מסוג CFC, אך כשגילו שגזים אלו גורמים לנזק לשכבת האוזון החליפו אותם בגזים חדשים, ידידותיים יותר לאוזון (שבאמת השתקם בינתיים) – HFCs, שהם גזי חממה שתורמים להתחממות כדור הארץ הרבה יותר. הדרישה הגוברת לקירור מידי שנה מגבירה את פליטתם לאטמוספרה שגדלה מדי שנה בכ-10 אחוז.
הפסקה מוחלטת של שימוש במזגנים (ובמקררים) היא לא ריאלית, אבל כן יש לא מעט דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם את הנזק (ולחסוך בחשבון החשמל):
קודם כל, כדי שיהיה פחות חם בבית חשוב ליצור הצללה טובה, אם יש לכם עצים גדולים בחצר הם יעשו עבודה טובה וישמרו שפחות חום יכנס הביתה בהעדר עצים, שווה לדאוג להצללה טובה של החלונות, להגיף את התריסים או להשתמש בוילון שיחסום חלק מקרני השמש. תתפלאו לגלות כמה השפעה יש לזה על מידת החום.
הטיפ השני הוא לפתוח חלונות. כן, זה נשמע סותר אבל בשעות הפחות חמות פתיחת חלונות ואוורור הבית חשובים לזרימת האוויר, וכשחם שילוב של חלון פתוח ומאוורר בהחלט יכול לעשות עבודה טובה ולהקל על החום. עוד דבר שחשוב לי להזכיר למרות שהוא אמור להיות ברור מאליו - שתו מים! המים יעזרו לקרר את הגוף וכשמזגן פתוח יש לנו נטייה לשתות פחות.
גם בזמנים חמים באמת, שבהם אין מנוס מלהשתמש במזגן, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לבזבז פחות אנרגיה: להקפיד על ניקוי תקופתי של מסנני המזגן, לכוון את פתחי המזגן כלפי מעלה כדי לשפר את פיזור האוויר הקר, להקפיד על סגירת דלתות וחלונות, וכמובן לשמור על טמפרטורה אידאלית של 25 מעלות.
זה שחם בחוץ לא אומר שצריך להיות קפוא בפנים, התרגלנו לקור אבל זו לא טמפרטורה טבעית והיא לא מיטיבה עם הגוף שלנו, בטח לא עם הפרשי הטמפרטורה בין החוץ לפנים שרק הופכים את החום בחוץ לקשה יותר ונסבל פחות. גם אם אתם רגילים ל-16 מעלות, הרגלים אפשר לשנות, ומהר מאוד תגלו שב24-25 מעלות לכולם נעים יותר, גם לבנות במשרד שרועדות בתוך הסווטשירט.