אם פעם המילים "אקולוגי" ו"בר־קיימא" היו מזוהות עם קבוצה קטנה של תמהונים מחבקי עצים, הרי שהיום הן מילים שמוכרות לכל, וגם כאלה שמתנוססות על תוויות של לא מעט מוצרי צריכה. אין מה לעשות, גם הגופים המסחריים מבינים את השינוי בהלך הרוח ומנסים להתאים את עצמם, וכך ניתן למצוא היום מגוון רחב של מוצרים 'ירוקים' כביכול, שמתהדרים בתכונות כמו 'טבעי', 'ידידותי לסביבה' ו'מתכלה'. לפעמים הם גם באמת כאלה, אבל זה עוד לא אומר שאתם חייבים לרוץ לקנות אותם.
לפני שנתיים בערך תמונות של צבים שנחנקו למוות בשל קשיות פלסטיק שהושלכו לים, הציפו את הרשת והובילו לקמפיין נרחב נגד הקשיות. מאז בתי קפה רבים החליפו את קשיות הפלסטיק המזהמות בקשיות נייר, ויש כאלו שהגדילו לעשות ואפילו מוציאים משקאות בלי קשית או שואלים את הלקוחות אם הם מעוניינים באחת. אבל זה לא נעצר כאן: קשיות רב פעמיות – ממתכת, מסיליקון או מבמבוק, ולפעמים גם פשוט מפלסטיק עמיד - הפכו לטרנד של ממש, ולסימן היכר של אימוץ אורח חיים אקולוגי וידידותי יותר לסביבה.
אולי זה יפתיע אתכם, אבל אני דווקא לא מסתובבת באופן קבוע עם נרתיק קשיות וחוטר ניקוי בתיק, וגם לא עם סט סכו"ם רב פעמי. אני גם לא ממליצה לכם לעשות את זה, אלא אם אתם פשוט לא מסוגלים לשתות בלי קשית. אבל הקשית היא כמובן רק סמל, אנשים נתפסו על זה ואימצו את זה כי זה קל, זה לא דורש מאף אחד מאיתנו שינוי אמיתי, להפך – זה רק עוד תירוץ להזמין מעלי אקספרס. לא מזמן נתקלתי במישהי שהשתמשה בקשית כזו כשהיא שותה אייס קפה מכוס פלסטיק שקופה חד פעמית שנזרקה לפח רגע אחרי! בפעם אחרת קולגה שיתפה אותי שהיא לא מצליחה לנקות את הקשית שלה כמו שצריך ולכן היא מתכננת לזרוק אותה ולרכוש אחת אחרת. רגע, מה? הקשיות האלו כל כך זולות וזמינות, שבמקום להיות הפתרון הן פשוט הפכו לעוד פסולת, ולא סתם פסולת – פסולת שאנחנו מזמינים מחו"ל במיוחד במשלוח, ושמגיעה עטופה בעוד פלסטיק. כדי "לחסוך" את השימוש בקשית החד־פעמית שכביכול פוגעת בצבי הים המסכנים, בזבזנו הרבה יותר משאבים בייצור ושינוע המוצר ה"אקולוגי" הזה.
כאמור, אלו לא רק הקשיות. אנחנו חיים בתרבות של צריכה, ולכן מנסים לפתור בעיות בעזרת קנייה של עוד מוצרים. וכך נולדו חנויות שמוכרות מוצרים "אקולוגיים" החל מבקבוקים רב פעמים וקשיות, דרך סכו"ם, ניירות אפייה רב פעמיים וקופסאות אוכל, ועד מוצרי ניקיון אקולוגיים. אין מה לומר, זה מפתה, הרי ידוע שקניות משפרות לנו את מצב הרוח וכשמספרים לנו שמה שאנחנו קונים הוא ירוק ואקולוגי, זה בכלל עוזר לנו להרגיש טוב עם עצמנו. איזה כיף גם להתחדש במשהו וגם לתרום לסביבה! אז זהו, שכשאנחנו קונים משהו חדש, אנחנו אף פעם לא תורמים לסביבה. שלא תבינו לא נכון, בהחלט יש מוצרים שהם באמת חיוניים, ואפילו אקולוגיים: סבון מוצק שעשוי מחומרים טבעיים, מגיע ללא אריזה, ונקנה מיצרן קטן ומקומי, בהחלט עדיף על סבון נוזלי בבקבוק פלסטיק. אבל כמה מוצרים כאלו באמת יש?
כשאנחנו מנסים להבין עד כמה אקולוגי מוצר מסוים, ומהי בעצם טביעת הרגל האקולוגית שלו, צריך לקחת בחשבון כמה גורמים, ביניהם מה דרש תהליך הייצור שלו וכמה הוא בזבזני במשאבים (מידע שלרוב לא נגיש לנו כצרכנים וקשה להגיע אליו), איפה הוא יוצר ומה עבר עד שהגיע אלינו, עד כמה הוא עמיד וכמובן עד כמה הוא באמת ישרת אותנו – באיזו תדירות ולאיזה טווח זמן. אבל מעל לכל אלו, יש עוד עניין שבעיני קצת שכחנו ממנו – האם אנחנו באמת צריכים את המוצר? כשמדובר בסבון שנגמר וצריך לקנות חדש התשובה היא מן הסתם כן, ולהעדפה של מוצר אקולוגי אכן יש משמעות. אבל כשמדובר בסט סכו"ם רב פעמי למשל, אני מאמינה שאין שום סיבה לקנות אחד ייעודי לנשיאה בתיק. הרי לכולנו יש סכו"ם בבית, כנ"ל לגבי שקיות רב פעמיות – איזו סיבה יש לקנות שקיות בד כשלכולנו יש בבית עשרות שקיות ניילון, או שקי פלסטיק מהסופר?
בשורה התחתונה, אם המטרה היא באמת להפחית את ההשפעה המזיקה שלנו על הסביבה, ולא רק להיראות אקולוגיים יותר, הגיע הזמן לוותר על הקשית ועל הפוזה, ולהפנים שבכל הנוגע לסביבה – פחות זה הרבה יותר.