בשבוע שעבר הפציעו בחיינו מאי ומשה, ורגע לפני שהתחתנו ממבט ראשון קיבלנו הזדמנות להכיר אותם (פרק חדש במוצ"ש, קשת 12), וגם את הבחירות התזונתיות שלהם. אחד השיקולים לשידוך, כך נראה לפחות, הוא העובדה ששניהם נמנעים מאכילת בשר ומפחיתים בצריכת מוצרים מן החי, אבל מצד שני – כפי שהבהירה מאי - גם נמנעים מהגדרות.
מודה, כטבעונית גאה הרמתי גבה כשצפיתי במשה אומר שהוא לא נושא את דגל הצמחונות ובמאי מסבירה שקשה לה עם הגדרות ושהיא מכנה את עצמה "צבעונית". מה, לא יאה לה להגיד שהיא טבעונית? ממה היא מפחדת? במחשבה מעמיקה יותר על העניין, הבנתי ממה היא מפחדת. ההגדרה מחייבת, ולי זה בסדר כי אני מחויבת ומאמינה ב-200 אחוז בצדקת דרכי, אבל ההתחייבות הזו גם גוררת לא מעט תגובות מהסביבה ולא לכולם זה נוח.
טבעונות נתפסת כמסגרת נוקשה כל כך, שאם מישהי שמגדירה עצמה טבעונית תיתפס אוכלת קוביית שוקולד חלב כל האמינות שלה תיהרס, הרי "אסור" לה. וזה בסדר לרצות להימנע מזה, להתגמש קצת, להיות בפנים אבל גם להשאיר לעצמך מרחב תמרון, כי בסוף – זה בכלל לא עניין של מותר ואסור, וההשפעה היא אותה השפעה בין אם היא תקרא לעצמה טבעונית, צבעונית, חצימחונית או וואטאבר.
ישראל היא כבר לגמרי מעצמת טבעונות, עם אחוז טבעונים מהגבוה בעולם והיצע מרשים של אפשרויות ותחליפים, אבל למעשה יש כאן ובעולם הרבה יותר אנשים כמו מאי ומשה – שלא מגדירים את עצמם כטבעונים או כצמחונים אבל מפחיתים את צריכת המזון מן החי. אלו נקראים מפחיתנים, ובאנגלית גם פלקסיטרים (מהמילה FLEX) על שם התזונה הגמישה שלהם.
אמנם אצלי הטבעונות היא אידיאולוגיה שרחבה בהרבה מהתזונה שלי ונוגעת לכל תחום בחיי, ובתור מי שבחרה בטבעונות קודם כל מטעמי מוסר וחמלה לבעלי החיים, הטבעונות היא חלק משמעותי בהגדרה שלי את עצמי, את האמונות והערכים שאני חיה לפיהם. אבל חשוב לזכור שכאשר מדובר בבחירה תזונתית בלבד, יכולות להיות לה לא מעט סיבות אחרות – סביבתיות, בריאותיות ואפילו כלכליות, ובמקרים האלה היא לרוב באה גם עם הרבה יותר גמישות.
למרות שהגמישות הזו יכולה להראות לפעמים כמו חוסר החלטיות, קושי להתחייב או אפילו פחד מהשיפוטיות שמתלווה להגדרה הנוקשה, דווקא "המתגמשים" הם כנראה אלו שיצילו את העולם. למעשה, אם אוכלוסיית העולם כולה היתה נוהגת כמו משה ומאי, או אפילו רק מפחיתה את צריכת הבשר, היה לזה אפקט משמעותי יותר מזה שיש ל-10 אחוז טבעונים על מלא בכל הנוגע לשינויי האקלים וההשפעה הסביבתית.
על הנתונים לגבי חלקה של תעשיית המזון מן החי בכלל, ותעשיות בשר הבקר והחלב בפרט, במשבר האקלים, כבר פירטתי כאן לא פעם, ומי שבכל זאת רוצה תזכורת מוזמן לקרוא בטורים קודמים, או פשוט לצפות בפרסומת החדשה והמצוינת של ויגן פרנדלי. אבל למרות שכטבעונית אידיאולוגית הייתי רוצה להסביר לכם שאתם חייבים לעבור לטבעונות כאן ועכשיו (וזה עדיין נכון אם אתם בעניין של למנוע ניצול, התעללות, סבל והרג מיותרים) – בכל הנוגע לפתרון משבר האקלים, כל מה שאתם צריכים זה להפחית ולאמץ תזונה קצת גמישה יותר.
מפחיתנות – כמה ולמה?
הדוחות האחרונים של האו"ם בנושא משבר האקלים הבהירו באופן חד משמעי שכדי להתמודד עם שינויי האקלים ולעצור את ההתחממות הגלובלית נדרשים צעדים דרסטיים, ביניהם צמצום פליטות גזי החממה. בין היתר, התחייבו מנהיגי המדינות בועידת האקלים בגלזגו בנובמבר האחרון, לצמצם את בירוא היערות הגורם לפליטות פחמן, ולקצץ את פליטות המתאן – שני צעדים הקשורים באופן ישיר לתעשיית הבשר. גם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, התייחסה לא פעם לחשיבות של הפחתה בצריכת הבשר (וטוב היה אילו גם הייתה מקדמת חקיקה בנושא).
אבל מה זה אומר להפחית צריכה? מחקרים רבים בוצעו לאחרונה בנושא ומצביעים על כך שאכן להפחתה יש השפעה משמעותית: כך למשל מחקר שנערך במכון פוטסדאם לחקר השפעת האקלים בגרמניה, מצא שצמצום 20% מצריכת הבשר העולמית, כלומר הפחתה של חמישית מהבשר שאנו אוכלים, יכולה להביא להפחתה של מחצית מכריתת היערות וכתוצאה מכך את פליטות גזי החממה הקשורות לבירוא יערות. על פי אותו מחקר, החלפת 20% מצריכת בשר הבקר לנפש בעולם למשך 30 השנים הקרובות תביא להפחתה של 11% מפליטות המתאן עד 2050 – לא נתון מדהים בהתחשב בעובדה שהיעד של האו"ם הוא הפחתת שליש מפליטות המתאן עד 2030.
מחקר אחר בנושא, מצא שכדי לעמוד ביעדי האו"ם להפחתת הפליטות ולהתמודד עם משבר האקלים, צריכים כל אזרחי המדינות המפותחות להפחית את צריכת הבשר שלהם בלפחות 75%. המחקר הצביע על כך שאם כל העולם היה צורך בשר באותה כמות כמו האירופאים או הצפון אמריקאים, בוודאות לא היינו עומדים ביעדי האקלים הבינלאומיים ומערכות אקולוגיות רבות היו קורסות. עוד נאמר במחקר כי באופן אידיאלי יש לצמצם את צריכת הבשר ל-20 ק"ג או פחות בשנה. לצורך השוואה – ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בצריכת עוף לנפש עם 64 ק"ג לאדם בממוצע בשנה, ובמקום הרביעי בצריכת בקר עם 20 ק"ג לאדם בממוצע בשנה.
מחקר נוסף מצא כי החלפת חלבון מן החי בתחליפים מהצומח או במזון מתורבת יכולה להביא להפחתת ההתחממות הגלובלית ולצמצום ניצול הקרקעות והמים בעד 80%. מהמחקרים האלו ומאחרים עולה באופן ברור שלצריכת מזון מן החי יש השפעה עצומה על ההתחממות הגלובלית ועל המערכות האקולוגיות שלנו, ושכדי לעמוד ביעדים אליהן התחייבו המדינות ולהתמודד עם משבר האקלים נדרש שינוי מהותי.
מהו שינוי מהותי? זה כבר תלוי בכם. כאמור, אם זה היה תלוי בי כולכם כבר הייתם טבעונים, אבל גם אם השינוי שלכם יהיה קטן בהרבה – גם אם תתחילו בלהוריד בחמישית, או ברבע או בשליש את צריכת הבשר שלכם, אם תוותרו רק על בקר ומוצרי חלב, אם תבחרו יום בשבוע שבו אתם טבעונים, או לחלופין תחליטו שבשר אוכלים רק בסופ"ש – תהיה לזה השפעה אדירה. כי כל מה שצריך כדי להפחית את הנזק זה שנהיה קצת יותר גמישים בתזונה שלנו, וגם במחשבה שלנו.
