ביום ראשון (6/11) תיפתח בשארם א שייח' במצרים ועידת האקלים הבינלאומית השנתית (cop) במסגרתה יתקבצו כל מנהיגות ומנהיגי העולם, פעילות ופעילים סביבתיים ובעלי עניין נוספים כדי לקבוע את הצעדים הבאים שעל האנושות לנקוט על מנת להתמודד עם אתגרי האקלים ולהפוך לחברה מקיימת יותר.
ועידות כאלו, אמנם חשובות ומבורכות אך עלולות להרחיק את הנושא מהציבור הכללי. אירועים כאלו עלולים להטעות אותנו לחשוב שזהו נושא שלא נוגע לנו, לא שייך לנו ולא אמור לעניין אותנו ברמה האישית. הרי זה נושא פוליטי ו"האנשים החשובים" מתעסקים בו. מה לזה ולי? התשובה הפשוטה היא – הכל! משבר האקלים והמשבר הסביבתי והאקולוגי משפיעים וישפיעו על כל רובד בחיינו – החל מהאוויר שאנו נושמים, דרך המזון שאנו אוכלים, הבגדים שאנחנו לובשים, החברים והמשפחה שלנו. זהו משבר קולקטיבי אבל הוא גם הכי אישי שיש.
אנו מצפים מהמנהיגים והמנהיגות שבחרנו שייצגו אותנו בכבוד, ימצאו פתרונות ויפעלו לטובתנו, אבל זה לא אומר שאפשר לקפוא על השמרים. עלינו להיות עם היד על הדופק, להבין את הסכנות וההזדמנויות ולדרוש שינויים בהתאם. בדיוק בשביל יצרנו את פרויקט המילון הירוק – תוכלו למצוא כאן את כל המושגים הסביבתיים, המילים המסובכות והמונחים המקצועיים שכדאי להכיר כדי להבין על מה בעצם מדברים כשמדברים על משבר האקלים. שנתחיל?
אובדן מזון / בִזבוז מזון – בישראל נזרקים כ-2.5 מליון טון של מזון בכל שנה. בזבוז מזון ואובדן מזון, מתייחסים למזון שהיה ראוי למאכל אדם ומסיבות שונות נזרק ולא נצרך. אובדן המזון מתייחס למזון שאבד בשלבי הייצור ובמהלך שרשרת האספקה, ואילו בזבוז מזון מתייחס לזריקת מזון שכבר נצרך, הן על ידי מוסדות שונים והן בצריכה הביתית. אובדן המזון הכולל בעולם אחראי על כ-10% מפליטות גזי החממה העולמיות, בנוסף הוא מגביר את אי השוויון ואת חוסר הביטחון התזונתי.
אופנה איטית (בת קיימא) – בגדים ואביזרים אופנתיים שטביעת הרגל האקולוגית שלהם פחותה ואשר מיוצרים ונמכרים בצורה מתחשבת בסביבה. זאת בניגוד לרשתות אופנה מהירה אשר מפחיתות עלויות יצור והפצה גם כאשר זה כרוך בזיהום חמור. בתוך הקטגוריה של אופנה איטית נכללות חנויות יד שניה; חנויות מחדוש; מעצבים ומעצבות מקומיות וחנויות שמוציאות מעט קולקציות בכל שנה.
אופנה מהירה – תעשיית האופנה המהירה נחשבת לאחת התעשיות המזהמות ביותר ואחראית על חלק ניכר בפליטות גזי החממה, על בזבוז משאבי טבע וזיהום הסביבה. חברות אופנה מהירה מוציאות בכל שנה מעל ל-50 קולקציות, קלקציה חדשה בכל שבוע, וחברות אופנה אולטרה מהירה הפועלות אונליין מעלות לאתר כ-5000 פריטים חדשים מידי יום. המחירים הזולים, כרוכים לא רק בפגיעה סביבתית אלא גם בניצול עובדים והעסקה בתנאים לא הוגנים ובשכר נמוך.
אחריות תאגידית (CSR) – הוא מושג המתייחס להתנהלות עסקית אשר מתחשבת ברצונות השונים של כל בעלי העניין; משקיעים, עובדים, מנהלים, צרכנים, מתחרים ועוד. התנהלות הגונה מצד תאגיד מתייחסת למגוון רחב של תחומים כמו גיוון, שיוויון, שקיפות וכן דפוסי זיהום ושמירה על הסביבה. במדינות מסוימות ישנם מדדים פרטיים וציבוריים למדידת אחריות תאגידית וסביבתית של עסקים (דוגמת ESG).
אנרגיה גרעינית – אנרגיה הטמונה בגרעין האטום ואותה ניתן לרתום להפקת חשמל ולצרכים שונים של האדם. אנרגיה גרעינית נחשבת לאנרגיה מתחדשת אך בשל פוטנציאל העוצמה שלה קיים היום ויכוח האם נכון לאדם לעשות בה שימוש או לא.
אנרגיה ירוקה (אנרגיה מתחדשת) – אנרגיה שמופקת ממקורות מתחדשים כמו רוח ושמש. זאת בניגוד לאנרגיה שמופקת מדלק מאובנים כמו נפט, הלו הוא משאב טבע מתכלה (שעלול להיגמר בשימוש לא אחראי). אנרגיה מתחדשת מתייחסת למשל להפקת חשמל בעזרת פאנלים סולאריים וטורבינות רוח.
אנתרופוקן – בשנת 2000 הכימאי זוכה פרס נובל פול קרוצן הציע שאנו נכנסים לעידן גיאולוגי חדש אותו הוא כינה: האנתרופוקן. העידן החדש, והלא רשמי - מתייחס להשפעתו המשמעותית של האדם על כדור הארץ במאתיים השנים האחרונות.
אפס פסולת (zero waste) – תנועת זירו וייסט קוראת לאנשים להפחית את כמות הזבל שהם מייצרים. הרעיון הוא לחקות את המעגליות לפיה פועל הטבע. כך למשל עץ משיר את עליו אבל הם לא הופכים לזבל אלא משמשים בתור חיפוי קרקע, נאכלים על ידי תולעים ומתפרקים. בני אדם יכולים להשתמש במוצרים רב פעמיים, לעשות קומפוסט ולהפחית את הרגלי הצרכנות שלהם.
אקולוגיה – ענף בביולוגיה שעוסק בחקר היחסים שבין החי והצומח ובין סביבתם, וכן את השפעת הסביבה על חיי האדם. עם השנים , הפך בשיח על איכות הסביבה המונח "אקולוגי" למונח המתאר משהו בר-קיימה, שטוב לסביבה, או מסייע לנו לשמור עליה.
בירוא יערות (deforestation) – כריתת יערות לצרכי האדם כמו חקלאות וגידול בקר. במקומות מסוימים בעולם מתבצע בירוא יערות לא מפוקח ולא אחראי אשר לא מאפשר להם להשתקם, מה שמגדיל את פליטות גזי החממה, ומצמצם את שטחי היער אשר יכולים לספוג חזרה חלק מהפחמן הנפלט לאטמוספירה. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שיערות הגשם קרובים לנקודת האל חזור, ולא יוכלו להשתקם עוד.
בצורת – במצב של בצורת יורדת זמינות המים במקום מסוים במידה ניכרת מתחת לממוצע הרב⁻שנתי לתקופת הגשמים. מצב של בצורת מסכן את אספקת המים וכן משפיע על החקלאות ובצורות מתמשכות עשויות להביא למחסור חמור במזון. משבר האקלים צפוי להגביר את תדירות הבצורות, וכבר בקיץ החולף חוו מדינות אירופה את הבצורת הקשה ביותר בעשורים האחרונים.
בר קיימה – דבר שהוא מקיים, מחזיק מעמד ביציבות ושומר על איכותו לאורך זמן. בטבע, מערכת בת קְיָמָה היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן.
בשר מתורבת / חלב מתורבת – בשר, חלב ושאר מוצרים מהחי אשר לא נלקחו מבעלי חיים אלא יוצרו במעבדה באמצעות תרבית שכן נלקחה במקור מבעל החיים או בצורה סינטטית לגמרי. כיום כמה חברות בישראל ובעולם נמצאות בתהליך של ייצור ושיווק מוצרים אלה, כחלק מהמאמץ של תעשיית הפוד-טק להתמודד עם משבר האקלים, לצמצם את פליטות גזי החממה של תעשיית המזון מן החי ולהתמודד עם החשש מחוסר ביטחון תזונתי.
גזי חממה – גזי חממה הם גזים שנמצאים באטמוספירה כמו מתאן, פחמן דו חמצני ואוזון. תפקידם לקלוט אנרגיית חום שנפלטת מכדור הארץ ולהחזיר אותה אליו כדי לשמור על הטמפרטורה היציבה שבו. זה נקרא אפקט החממה. ב-200 השנים האחרונות בני האדם פולטים כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה ובכך מסכנים את כדור הארץ ואת עצמם בהתחממות יתר.
גלי חום – גלי חום הם כינוי לעלייה דרסטית של טמפרטורות (מעל 5 מעלות) באזור מסוים למשך שלושה ימים או יותר. מכיוון שמזג האוויר משתנה ממדינה למדינה, גם גלי החום הם יחסיים לטמפרטורה האופיינית לכל אזור ולטמפרטורות שנרשמו בתקופה המקבילה בשנים קודמות. מדעני אקלים מעריכים כי תושבי אירופה והמזרח התיכון הם הפגיעים ביותר לגלי חום שילכו ויהפכו נפוצים יותר אם לא ינקטו צעדים משמעותיים לבלימת ההתחממות הגלובלית.
דלק מאובנים – חומרי דלק שנוצרים במהלך התאבנות של יצורים חיים. למשל - נפט, פחם וגז. במהלך שריפה של דלק מאובנים, למשל לשם הפקת חשמל - משתחררות לאוויר כמויות גדולות של גזי חממה וחומרים מזהמים כמו פיח. השימוש המואץ בדלקים מאובנים בשנים האחרונות הוא הגורם המרכזי לפליטת גזי חממה ולהאצת ההתחממות הגלובלית.
הידלדלות קרקע – קרקע מדולדלת היא שטח שהתרוקן ממשאבי טבע, מים, מגוון ביולוגי, עצים או צמחייה מקומית, ושנפגעה בו פוריות קרקע, ולכן לא ניתן או קשה לגדל בה מזון. על פי דוח של האום, כ-40% מאדמות כדור הארץ הן אדמות מדולדלות ולא פוריות. זאת בעקבות עשרות שנים של כריתת יערות, וזיהום תעשייתי וכן חלקאות אינטנסיבית. הידלדלות הקרקע מעמידה בסכנה את היכולת לספק מזון לאוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה.
הולוקן – עידן בלוח הזמנים הגיאולוגי שמתייחס לאלפי השנים האחרונות בהן מתודעת ההיסטוריה האנושית. מכונה גם עידן היציבות משום שלראשונה בתולדות כדור הארץ (ככל שידוע לנו) הוא מאופיין ביציבות אקלימית ואקולוגית יחסית. יש הטוענים שעידן ההולוסין נגמר ובמקומו התחיל האנתרופוקן – עידן השפעת האדם.
הטמנת פסולת – שיטה לטיפול בזבל במסגרתה הוא נקבר באדמה באזור מרוכז (מטמנה). שיטה זו נחשבת לבעייתית גם ברמה הסביבתית שכן היא גורמת לזיהום אדמות ומקורות מים וכן לפליטות מתאן מוגברות, וגם בעלות הכלכלית. כיום, זוהי השיטה הנהוגה לטיפול ברוב הפסולת בישראל, אך מומחים מזהירים כי שטחי ההטמנה עומדים להיגמר.
הלבנת אלמוגים – הלבנת אלמוגים מתרחשת כשטמפרטורת המים עולה באופן משמעותי, ומובילה בסופו של דבר למות האלמוגים. שוניות האלמוגים אחראיות לטיהור אחוז נכבד מהאוויר שאנו נושמים, על יד קליטת פחמן ופליטת חמצן. ההתחממות הגלובלית כמו גם מעשי אדם כמו שימוש בכימקלים פוגעים בשוניות, ואילו הפגיעה בשוניות מגבירה את ההתחממות.
הסכם פריז – במהלך cop21, שהתקיים בפריז ב-2015, גובש הסכם עליו חתמו 195 מדינות (כולל ישראל), במסגרתו הן התחייבו לצמצם באופן משמעותי את פליטת גזי החממה שהן מייצרות כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית. המטרה המרכזית שנקבעה בהסכם היא הגבלת ההתחממות לפחות מ-2 מעלות צלזיוס, ורצוי לא יותר מ-1.5 מעלות, עד שנת 2050.
הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים ( Ipcc) – גוף בינלאומי בחסות האו"ם העוקב אחר שינוי האקלים, הגורמים ותוצאותיהם בשנים האחרונות. הפאנל מוציא דוחות מדעיים עם המלצות לממשלות וגופים לגבי הפעולות שעליהם לנקוט כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית ולהתמודד עם משבר האקלים.
השקעות אחראיות (ESG) – ראשי התיבות הם Environmental, Social, and Governance. המונח מתייחס להשקעה כלכלית המתחשבת ברווחה החברתית הכוללת בנוסף לשיקולי הרווח הכלכלי. כיום חתומים אלפי חברות וארגונים ברחבי העולם על יוזמות שונות של השקעות ירוקות וחברתיות בשיתוף גופי ענק כמו האו"ם. בארץ פועל בנושא זה ארגון בשם כסף נקי.
ההתחממות הגלובלית – מושג המתאר את העלייה הממוצעת בטמפרטורה של כדור הארץ. במהלך מאה השנים האחרונות מתרחשת העלייה בקצב מואץ ומאז המהפכה התעשייתית נרשמה עלייה של כמעלה בכדור הארץ. זה אולי נשמע מעט, אבל זאת עליה ממוצעת כך שישנם אזורים שבהם הטמפרטורה הממוצעת עלתה הרבה יותר. . שינויי האקלים שמתרחשים כתוצאה מהעלייה בטמפרטורה מעלים את כמות ותדירות אירועי הקיצון האקלימיים בהם גלי חום, בצורות ושיטפונות. ומדענים מעריכים כי עלייה של מעלה נוספת תביא את כדור הארץ ל"נקודת האל - חזור", אחריה ההתמודדות עם משבר האקלים תהפוך לקשה בהרבה.
התיירקקות (greenwash, טיוח ירוק) – גרינווש ובעברית טיוח ירוק או התיירקקות, הוא מונח המתייחס לאופן בו חברות מציגות מוצר או שירות כידידותיים לסביבה, ירוקים, אקולוגיים או בני קיימה. בד"כ גרינווש נעשה על ידי שימוש בצבע הירוק ובתארים כמו טבעי ואקולוגי תוך הדגשה של תכונה טובה אחת במוצר והתעלמות מהשפעתו הרחבה על הסביבה והיבטים מוסריים אחרים כמו תנאי העסקה הוגנים, או ניסויים על בעלי חיים.
ועידת האקלים (cop) – ועידת האו"ם לשינויי אקלים מתכנסת בכל שנה במדינה אחרת. בוועידה משתתפים נציגי מדינות, פעילי סביבה, אנשי עסקים ועוד ומטרתה לדון בדרכי ההתמודדות עם משבר האקלים ובפעולות העולמיות שיש לנקוט כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית. השנה מתקיים ה-cop בפעם ה-27, ומארחת אותו מצרים.
זיהום אוויר – שם כולל למגוון חלקיקים כימיים וביולוגים שמתווספים לאוויר ואינם נמצאים בהרכבו המקורי בדרך כלל. נשימת אוויר מזוהם עלולה להיות מסוכנת לאדם בכמויות גדולות. מעל 7 מיליון איש מתים בכל שנה מזיהום אוויר ברחבי העולם. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת כך עולה גם זיהום האוויר. כיום אלפי טונות של חומרים מזהמים נפלטים מכלי רכב, מפעלים, תחנות כוח ועוד.
חד פעמי – כל מוצר שמיוצר לשימוש בודד או מועט, אחריו הוא יזרק לפח הוא חד פעמי. מוצרים חד פעמיים כוללים לא רק כלי אוכל אלא גם מוצרי היגיינה, חיתולים, מגבונים ועזרי ניקיון, שקיות ואריזות מזון ועוד. לרוב מושקעים במוצרים אלה משאבים רבים וכרוכים בהם תהליכים מזהמים, ורוב המוצרים החד-פעמיים עשויים מפלסטיק שאינו מתכלה ולכן בפועל נשארים איתנו לנצח.
חקלאות ביו-דינמית – שיטת העבודה החקלאית המזוהה עם התנועה האנתרופוסופית. זה כולל הכנת פרפרטים (תכשירים מיוחדים) הומאופטיים לשיקום הצמחים והאדמה ובכלל תפיסה מלאכת החקלאות ככזאת המשרתת את האדם מחד ומשבחת את האדמה מאידך.
חקלאות בעלי חיים – חקלאות המיועדת לגידול בעלי חיים לטובת מזון לבני אדם. כבר היום כמחצית מקרקעות כדור הארץ משמשות לחקלאות, אך רובן לא כדי לגדל מזון עבורנו, אלא כדי לגדל מזון עבור בעלי החיים בתעשיית המזון מן החי, האחראית על כחמישית מפליטות גזי החממה. חקלאות בעלי חיים היא גם אחראית מרכזית לבירוא יערות, ונחשבת לבזבזנית ביותר במשאבים בהם שטח ומים.
חקלאות בת קיימה (Permaculture) – פרמקלצ'ר היא גישת חקלאות ותכנון הנשענת על פילוסופיה לפיה בני האדם מחויבים לסייע בשיקום המערכות האקולוגיות בהן הם משתמשים. חקלאות בת קיימה נשענת בדרך כלל על שלושה עקרונות: 1. גידול כמה שיותר צמחים לשימוש האדם על תא שטח. 2. טיפול באדמה בצורה אחראית ומשקמת. 3. תמיכה ושיפור של המערכת האקולוגית כך שתוכל להמשיך להתחדש ולפרוח בטווח הארוך.
טביעת רגל אקולוגית – ב-1990 האקולוגים וויליאם ריס ומתיאס ווקרניגל יצרו את מודל "טביעת הרגל האקולוגית", שמאפשר לחשב בקירוב כמה שירותי מערכת האנושות צורכת, לעומת קצב ההתחדשות או ההיעלמות של אותם משאבים, בהווה ובעתיד. למשל - כמה שטח נדרש כדי לגדל את האוכל של אדם ממוצע, ביחס לכמות השטח הפנוי שעוד נשארה על פני כדור הארץ, וביחס לקצב הילודה והתמותה. בהתבסס על מודל זה, משתמשים היום במונח טביעת רגל אקולוגית ביחס להשפעה שיש לבני האדם (או לחברות) על הסביבה, במילים פשוטות – טביעת הרגל שלנו היא כמה משאבי טבע נדרשים כדי לקיים את אורח חיינו.
טביעת רגל פחמנית (Carbon Footprint) – מונח הנגזר ממודל טביעת הרגל האקולוגית ומתייחס לכמות גזי החממה שפולטת פעולה מסוימת, וכתוצאה מכך להשפעה של אותה פעולה על משבר האקלים. תאגידים החושפים דוחות ESG חושפים בין היתר מהי טביעת האגל הפחמנית שלהם.
טבעונות – טבעונות היא תפיסה לפיה יש להמנע ככל הניתן מניצול בעלי חיים והתאכזרות כלפיהם. הדוגלים באורח חיים טבעוני נמנעים ממזון שמקורו מן החי, ומרכישת מוצרים שכרוכים בניצול כלשהו של בעלי החיים למשל ביגוד או מוצרי קוסמטיקה המכילים רכיבים מן החי או כאלו שנוסו על בעלי חיים. תזונה טבעונית, המבוססת על מזון מן הצומח נחשבת לידידותית יותר לסביבה, שכן תעשיית המזון מן החי אחראית לחלק ניכר מפליטות גזי החממה ולניצול מוגבר של שטחים ומשאבים.
יעדים לפיתוח בר קיימה (SDG’s) – מטרות הפיתוח של האו"ם הן 17 מטרות שמדינות העולם החברות באו"ם מנסות להשיג בעבודה משותפת עד שנת 2030. הן כוללות מטרות חברתיות כמו סיום הרעב ושוויון בחינוך וגם מטרות סביבתיות כמו שמירה על מקורות מים ועל בעלי החיים.
מגוון ביולוגי – מדענים מעריכים כי משבר האקלים מהווה סכנה למגוון הביולוגי שקיים על פני כדור הארץ. בכך הם מתייחסים למגוון המינים המתקיימים על פני כדור הארץ, כולל מיני בעלי חיים, פטריות וצמחים וגם למגוון הגנטי שקיים כיום ולמגוון המערכות האקולוגיות.
מִחדוש – הפרקטיקה של יצירת יש מיש – בדומה למחזור, מחדוש הוא שימוש במוצר קיים, כדי לייצר משהו חדש. אלא שבשונה ממחזור, מוצר ממוחדש לא עובר תהליכים מורכבים של פירוק החומר במפעל אלא נעשה באופן פרטני כאשר לכל פריט ממוחדש הייחודיות שלו. אפשר למחדש רהיטים או בגדים ויש אפילו מעצבים שמתמחים במחדושים.
מִחזור – שם כולל למגוון תהליכים שמוצר יכול לעבור על מנת לחזור לשמש כחומר גלם ממנו ניתן ליצור מוצר חדש. ישנם חומרים שקל יותר למחזר ויש כאלו שכמעט בלתי אפשרי להשתמש בהם שוב. מחזור נחשב לרוב לירוק כי הוא מאפשר שימוש חוזר, אך פעמים רבות תהליכי המחזור מזהמים וצורכים משאבים רבים בפני עצמם.
מיקרו-פלסטיק – פלסטיק הוא חומר מלאכותי שמורכב משרשראות ארוכות של פולימרים. כמעט ואין יצורים שמסוגלים לפרק אותו ולכן נהוג לומר שהוא איננו מתכלה או מתכלה מאוד לאט. עם הזמן הוא מתפרק לחתיכות קטנות מאוד שלא ניתן לראות בעין אנושית והן נקראות מיקרו-פלסטיק. שאריות של מיקרו-פלסטיק נמצאו בים, בגופם של בעלי חיים שונים, בדם אנושי ואפילו בחלב אם.
מס פחמן – שנגבה על פליטות פחמן דו חמצני במטרה להפחית אותן. תמחור פחמן נחשב לאחת הפרקטיקות היעילות לצמצום פליטות, ובמדינות שונות באירופה החלו להטיל מס פחמן עוד בשנות ה-90, כאשר בעשור האחרון, גברה המגמה. בישראל נכון להיום לא קיים מיסוי פחמן.
מפחיתנות – גישה תזונתית שהתפתחה בשנים האחרונות, בניגוד לטבעונים הדוגלים בהימנעות מניצול בעלי החיים בכל תחומי החיים מסיבות מוסריות, המפחיתנים דוגלים בתזונה גמישה ומפחיתים בצריכת המזון מן החי אך לא נמנעים ממנו לחלוטין, בעיקר במטרה לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של התזונה שלהם.
משאבי טבע – בטבע יש משאבים מתחדשים ומשאבים מתכלים. משאב מתחדש הוא למשל צמחיה או מים: אנחנו יכולים לקחת חלק מהצמח אבל בסופו של דבר הוא ישתקם ויצמיח שורשים ועלים חדשים. משאבים מתכלים הם כאלה שלא יכולים להתחדש, כמו נפט או גז. אחרי שנסיים אותם, אין מאיפה להביא עוד. השם המדעי ל"משאבי טבע" הוא "שירותי מערכת".
משבר האקלים – משבר האקלים הוא שם כולל לתיאור ההשלכות השונות של התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. השם מתייחס למכלול האירועים והגורמים שמעלים אפשרות סבירה לכך שכדור הארץ יאבד את יציבותו האקולוגית והאקלימית בעשרות השנים הקרובות, כתוצאה מפעולות בני האדם.
המשבר האקולוגי – או משבר המגוון הביולוגי, הוא משבר סביבתי נוסף הקורה במקביל למשבר האקלים וקשור אליו. לפי דוח מצב הטבע העולמי של האו"ם, כמיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה מוחשית. קצב ההכחדה של מיני בעלי החיים והצמחים הוא המהיר ביותר מאז תחילתה של האנושות, וגם המערכות האקולוגיות נמצאות בסיכון גובר כאשר כשני שלישים מהאוקיינוסים נתונים תחת השפעת הולכת וגוברת של האדם, 50% משוניות האלמוגים אבדו, ובתי גידול רבים הוכחדו. שינויי האקלים נחשבים לאחד הגורמים המשפיעים על משבר המגוון הביולוגי.
מתאן – גז החממה השני הנפוץ באטמוספירה. כ- 60% מפליטות המתאן מקורן בפעולות אדם ועיקרן בחקלאות, ובפרט מגידולי בקר לתעשיות הבשר והחלב, וכן מקידוחי נפט וגז וממכרות פחם, ממפעלי טיהור שפכים וממזבלות (לעיתים מכונה גז מטמנות). 40% נוספים מקורם במתאן הנפלט באופן טבעי משטחי ביצה. מתאן נחשב ליעיל במיוחד בכליאת חום ולכן ריכוזי המתאן באטמוספירה הם בעלי השפעה ניכרת על מידת ההתחממות הגלובלית ועל המהירות בה היא מתרחשת.
נטו אפס / איפוס פליטות – במסגרת הסכם פריז הוגדרו יעדי צמצום פליטות גזי החממה אליהם יש להגיע על מנת למנוע עלייה ממוצעת של יותר ממעלה וחצי בטמפרטורה העולמית הממוצעת. כדי לעמוד ביעד על המדינות להגיע לניטרליות פליטות פחמן דו חמצני עד שנת 2050 – מצב שבו כמות הפליטות הכוללת מקוזזת על ידי צמצום הפליטות ואו סילוק הפליטות הקיימות (באמצעות עצים ובאמצעות טכנולוגיות שונות ללכידת פחמן וסילוקו).
פחמן – פחמן דו חמצי הוא גז החממה הנפוץ ביותר. עודף הפחמן הדו-חמצני שנפלט לאטמוספירה כתוצאה משימוש מוגבר בתהליכים תעשייתיים לשם הפקת אנרגיה, ובעיקר שרפה של דלקים מאובנים, גרם לריכוזו של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה לגדול פי 1.5 ב-200 השנים האחרונות. ריכוזי הפחמן הגבוהים הם גורם מרכזי להתחממות הגלובלית.
צִמבו"ז – צמצום בזבוז מזון. משבר האקלים אשר משנה את תנאי הגידול של המזון לצד גידול מהיר ועקבי באוכלוסייה האנושית עלולים להוביל לחוסר ביטחון תזונתי באזורים שונים בעולם. אחת הדרכים להתכונן למשבר ולהבטיח ביטחון תזונתי הוא בעזרת צמצום בזבוז המזון הקיים. הרגלי מכירה, קניה ושימוש אחראיים יותר במזון שאנחנו צורכים יכולים לצמצם את הבזבוז ולאפשר לנו לעשות יותר עם האוכל שברשותנו.
קומפוסט – מקור המילה "קומפוסט" הוא במילה לטינית – compositum שמשמעה – הרכבה/חיבור. ישנן מגוון שיטות ליצירת דשן בעזרת קומפוסט, אבל ככלל מדובר בזבל אורגני שמתפרק על ידי חיידקים וחרקים ואז ניתן להחזירו אל האדמה ובכך לשבח אותה ולעודד התפתחות ופריחה של צמחים בריאים יותר. הפסולת העיקרית שבני האדם מייצרים היא פסולת אורגנית (כ-50% ממשקל הפסולת הממוצע למשפחה), על ידי קומפוסט ניתן לעשות בה שימוש חוזר במקום לשלוח אותה למטמנות.
קיימות (sustainability) – יש מגוון הגדרות למילה קיימות, אך באופן כללי ניתן לומר שקיימות היא היכולת להמשיך מצב או תהליך לאורך זמן. בהקשר הרחב, קיימות היא האפשרות שלנו לקיים בטווח הארוך חיים של רווחה מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.אפשרות נוספת לפרש את המילה קיימות, בניגוד למקבילה שלה באנגלית היא פשוטה כמשמעה - מה שקיים; מה שנמצא; מה שיש. להרחבה על המושג קיימות לחצו כאן.
