אם הצלחתם איכשהו לפספס, בימים אלו מתקיימת ועידת אקלים בגלזגו, או בשמה השני 26COP (איחוד המפלגות ה-26 של האו"ם). אבל בדלי המידע שמגיעים אלינו מסקוטלנד הרחוקה לא באמת מאפשרים להבין מה קורה שם ולמה זה כל כך חשוב. אז בואו ננסה לעשות קצת סדר. הנה התשובות לשאלות שבטח שאלתם את עצמכם אבל לא היה לכם כוח לבדוק לבד בגוגל - בשביל זה אנחנו כאן, וגם חבר הכנסת אלון טל, פרופ' לקיימות ומדיניות ציבורית ומייסד ארגוני סביבה כמו אדם טבע ודין ומכון ערבה.
מה היא ועידת גלאזגו ולמה היא כל כך חשובה?
ועידת גלאזגו היא ועידת האקלים הבינלאומית ה-26 של ארגון האומות המאוחדות (או"ם). בכל שנה הועידה מתרחשת במדינה אחרת, והשנה (אחרי שלא התקיימה בשנה שעבר בגלל הקורונה) היא התכנסה בעיר גלזגו שבסקוטלנד. במהלך הועידה, נציגים ונציגות מ-197 מדינות מציגות את המהלכים שביצעו למען מטרות סביבתיות, בראשן: לעצור את התחממות כדור הארץ ביותר משתי מעלות, ובשאיפה לא להגיע מעל ל-מעלה וחצי בממוצע. לפי דו"ח הIPCC (דו"ח מדעי של האו"ם בנושא אקלים) כדי למנוע התחממות כזאת נדרשת הפחתה של 25-45% פליטות גזי חממה עד 2030. הועידה הנוכחית חשובה במיוחד כיוון שמעבר לעדכונים על עמידה ביעדים שנקבעו בהסכם פריז (בוועידה שהתכנסה ב2015) - הוצגו בה גם יעדים חדשים.
פרופ' טל מסביר שועידת גלזגו מחולקת לשני חלקים - בשבוע הראשון ראשי הממשלות והנשיאים השונים מציגים את המאמצים שעשו בשנה החולפת למען עמידה ביעדי האו"ם, ובשבוע השני מתמקדים יותר בתוכן מקצועי של מדענים/ות, חוקרים/ות ופוליטיקאים/ות כמוהו שמומחים לנושא האקלים. "ראינו בנתונים שהציגו מדינות רבות שהיה שינוי משמעותי בכלכלה והפחתה בשימוש בפחם ובדלקי מאובנים", הוא שיתף. "בועידות האלה כל המדינות חייבות להצהיר על הפעילות שלהם למען עתיד יותר ירוק, וישראל לא רוצה להישאר מאחור. אנחנו רוצים להיות חלק מהפיתרון".
"היום אין מישהו בממשלה שלא מבין עד כמה הנושא הזה חשוב. אם לא נעשה שינוי - כדור הארץ יתחמם ב-4 מעלות בממוצע עד סוף המאה, ובישראל המצב יהיה קטסטרופה"
מי נמצא בועידת גלזגו?
אז זהו, שזאת אחת הביקורות על הועדה הזאת. ההערכות הן שהגיעו לועידה בין 20 ל-40 אלף נציגים מכל רחבי העולם. לצרוך זה, מן הסתם, הם טסו במטוסים מזהמים ונסעו במכוניות מזהמות. המשלחות הללו כוללות פוליטיקאים, מדענים, פעילי סביבה ועיתונאים. וחשוב שכל אלו ישבו יחד וידונו על עתיד כוכב הלכת שלנו. יחד עם זאת, קשה שלא לבקר את גודל האירוע ולתהות האם אחרי שנתיים של קורונה, לא ניתן היה להעביר חלקים גדולים יותר ממנו אל הזום?
איך ממשלת ישראל התכוננה לוועידת גלאזגו?
"רגע לפני שהוא טס לועידה, ראש הממשלה, נפתלי בנט תפס אותי לשיחה ואמר - אלון, במוקדם או במאוחר היינו חייבים לעשות את זה. ליישר קו עם העולם", שיתף ח"כ אלון טל. "הקדשתי את חיי למשבר הסביבתי, אבל רק עכשיו אני מרגיש שמשהו השתנה ביחס של הממשלה לנושא הזה ורואים את זה קודם כל במיליארדי שקלים שעברו בתקציב לשם כך. לקראת הוועידה כל משרדי הממשלה עבדו בטירוף כדי להביא בשורה חדשה. החל ממשרד הביטחון שם למשל אנחנו בוחנים התקנה של פאנלים סולאריים במגוון בסיסים בצבא’ דרך משרד התחבורה שהכריז שעד 2025 כל המוניות יהיו ברכבים חשמליים והושקעו השנה המון תקציבים ביצירת עמדות הטענה ושבילי אופניים".
"גם הגישה של האנשים השתנתה - פתאום לא מסתכלים על השרה להגנת הסביבה כעל מחבקת עצים משוגעת. להיפך - היא השליחה שלנו. היום אין מישהו בממשלה שלא מבין עד כמה הנושא הזה חשוב. זו הרוח. אם לא נעשה שינוי - כדור הארץ יתחמם ב-4 מעלות בממוצע עד סוף המאה, ובישראל המצב יהיה קטסטרופה כי כבר עכשיו יש כאן גלי חום בקיץ. אני לא אומר שמה שעשינו עד עכשיו זה מספיק, אבל ככה זה מתחיל".
האם ישראל תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה?
בהחלטת ממשלה, שאינה מעוגנת בחקיקה, התחייבה ישראל להפחתת 27 אחוז מפליטות הפחמן (ביחס ל-2015) עד 2030 ו-85 אחוזים עד 2050, בנוסף התחייבה ליעד של 30 אחוז ייצור אנרגיה ממוקרות מתחדשים עד 2030. על בימת הכנס מול שאר מנהיגי העולם הצהיר בנט כי ישראל תגיע לאפס פליטות ב-2050.
האם מדובר ביעדים ריאלים? לפי חבר הכננסת טל בהחלט כן, אבל זה ידרוש עבודה. "ישראל בלי ספק יכולה. צריך לקדם הסדרה ופיקוח משמעותיים ואדוקים ומדיניות של קידום תמריצים כלכליים. עלינו לסבסד אנרגיות מתחדשות, בשר מתורבת ותחליפי בשר, כלי רכב חשמליים ותהליכי התייעלות אנרגטית. אנרגיה מתחדשת צריכה להיות זולה יותר מאנרגיה מבוססת דלקים מזהמים- זו שאלה של מדיניות שביכולתינו לקדם כבר מחר."
ברמה הבינלאומית, מה ההישגים וההבטחות בועידת גלזגו עד כה?
עד כה מעל 100 מדינות, ביניהן ישראל, הביטחו לצמצם פליטות גזי חממה ב-30 אחוז עד 2030. מעל 100 מנהיגים הבטיחו להעביר תקציבים לטיפול בבעיית כריתת יערות. ומעל 40 מדינות הביטחו להפסיק שימוש בפחם, אולם המדינות הללו לא כוללות את אוסטרליה, ארה"ב, סין והודו - שאחראיות לשימוש נרחב בפחם.
ח"כ אלון טל מסביר שכבר הרבה מאוד שנים היה רעיון לפתוח קרן בינלאומית לאקלים שתתרום כ-100 מיליארד דולר בכל שנה לסיוע למדינות מתפתחות להגיע ליעדים הגלובליים לעצירת התחממות כדור הארץ, אולם לפיו, רק בועידה הנוכחית החלו לזרום סכומי הכסף שסוכמו. "היום רוב פליטות גזי החממה מגיעות ממדינות מתפתחות ודלות אמצעים כי המדינות המפותחות נמצאות כבר הרבה שנים בתהליכים של הפחתה", הוא מסביר. "יש כמובן את טביעת הרגל הפחמנית ההיסטורית כן? במשך המון שנים דווקא מדינות המערב כמו ארצות הברית ומדינות אירופה הן אלו שגרמו להכי הרבה זיהום, אבל צריך להבין שזה כבר לא ככה ועכשיו המטרה היא לעזור גם למדינות מתפתחות להפחית פליטות פחמן. זה יותר מורכב כמובן - כי אלו מדינות שמתמודדות עם אתגרים פנימיים כמו רעב ועוני אז לאנשים יש פחות פניות לפעול בנושא משבר האקלים".
לפי פרופ' טל - נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נמצא "במאבק חייו", אחרי לא מעט שנים בהן הנשיא לשעבר דונלד טראמפ עצר תקציבים ופעילות משמעותית למען איכות הסביבה. "אחרי שנים בהן ראינו הרבה הכחשה, אני מרגיש יותר מעודד. רק השבוע ביידן העביר תוכנית חדשה לשבעה מתחמים חדשים ליצירת אנרגית רוח מתחדשת בים. נורבגיה הכריזה שאצלם כבר היום 90% מכלי הרכב הם חשמליים. זה לא עניין של מה בכך. זה מסמל את העתיד".
"גרטה השפיעה באופן עמוק גם עליי כפעיל סביבתי ובטח כפוליטיקאי"
על מה מוחים המפגינים גלזגו?
בפתיחת הכנס ולכל אורכו נראו לצד אירועי הועידה אלפי מוחים שדורשים מהפוליטיקאים לקבוע יעדים שאפתניים יותר ולהעביר יותר תקציבים למען המטרה. כך למשל הציבו מחוץ לאולם הנאומים גוש ענק של קרח שהלך ונמס לאורך היום כדי לסמל את הקרחונים שממשיכים להנמס בזמן שפוליטיקאים שונים "רק מדברים". בין היתר נאמה במחאות פעילת האקלים הצעירה, גרטה טונברי והכריזה על הועידה ככישלון וניסיון שיווקי לבצע "greenwash", כלומר - להציג מצג שווא של פעילות למען הסביבה ובפועל לעשות מעט מדי ולאט מדי.
לדברים אלו הגיב ח"כ אלון טל באמירה ברורה: "אסור לנפנף ולזלזל בגרטה טונברי ובשאר המוחים, אפילו לא לשניה. האנשים האלה נותנים לנו בעיטה בתחת. גרטה השפיעה באופן עמוק גם עליי כפעיל סביבתי ובטח כפוליטיקאי. ולא רק היא - גם ממשיכי הדרך שלה. צעירים אקטיביסטים בישראל שלא נותנים לי לישון בלילה. בצדק. אני רוצה שהם ימשיכו לבחון אותנו באלף עיניים. יזכירו לנו כל הזמן שאנחנו לא עושים מספיק. הם דור העתיד ולמענם אנחנו פועלים".
אם יש לכם שאלות נוספות על וועידת האקלים cop26 מוזמנים לכתוב לי על כך באינסטגרם.