ההיסטוריה האנושית והישראלית רוויה שינויים שנתפסו פעם כ"בלתי אפשריים", ובזכותם חיינו כאן היום טובים יותר. גם בתחום הסביבתי, האנושות כמעט העלימה כליל בעיות קשות ומורכבות כמו גידול החור באוזון והגשם החומצי, ובכך בריאות הציבור השתפרה משמעותית.
עכשיו תורה של מהפכת האקלים. מדענים בכל העולם טוענים שזהו העשור הקריטי למניעת הקריסה האקלימית. עכשיו השעה, ומה שנעשה בשנים הקרובות ישפיע למאות שנים קדימה. אז מה אתם הולכים לעשות מחר בבוקר למען הילדים שלכם, הנכדים שלכם, החברים, וגם עבור עצמכם? הנה 18 פעולות קטנות שכל אחד יכול לאמץ – אתם לא צריכים לעשות הכל, אבל אם כל אחד מאיתנו יבחר 3 פעולות מהרשימה שהוא מאמץ החל ממחר, השינוי יהיה עצום:
- שאלו שאלות – כמו בכל שינוי שנרצה לעשות בחיים, הכל מתחיל בתשומת לב. מהתבוננות במרחב שבו אנו חיים ושאילת שאלות ביקורתיות. האם באמת צריך את זה? האם אפשר אחרת? איזה מסלול המוצר עבר כדי להגיע אלי, אילו חומרים נדרשו ומאיפה? להיכן ילך לאחר שכבר לא ארצה בו? הסתכלות ימינה ושמאלה על הפחים שלנו, הרחובות שלנו, הבנייה שסביבנו ועוד, ושאילת שאלות על התנהלות החברה שלנו - הן הצעד הראשון לשינוי.
- השקיעו ירוק– לאן הולך הכסף שמזיז את העולם? האם כספי הפנסיה שלכם, שנועדו להגן על עתידכם, הולכים לחברות דלקים מאובנים (פחם, נפט וגז) שפוגעות בדיוק בזה - בעתידכם? באתר של פורום כסף נקי תוכלו למצוא את מדרג גופי ההשקעות שיראה לכם כמה מהחסכונות שלכם מושקעים בחברות מזהמות. תוכלו להיעזר במדרג כשיקול בבחירתכם בחברת ביטוח פנסיוני.
ראיתם שגוף ההשקעה שלכם משקיע בחברות מזהמות? תוכלו לשלוח לו מייל בדרישה לפנסיה נקייה, זה לוקח חצי דקה פה, ואם אתם עובדים במקום מאוגד - פנו לארגון העובדים שלכם.
זה הכסף שלנו, אנו אלה שחוסכים כל חודש. בעולם כבר הוסטו טריליוני דולרים מתעשיית הדלקים המאובנים, הגיע הזמן שגם בישראל. - גם מה שאנחנו אוכלים משפיע – צמצמו תזונה מהחי, ובפרט בשר בקר ותזונה המכילה שמן דקלים. זוכרים את השריפות באמזונס? רק ביממה האחרונה נשרף שם שטח יער בגודל 4,966 מגרשי כדורגל, ברובם עבור הסטייק שמישהו בקרוב יאכל, אולי אפילו אתם. כמעט חמישית משטחי האמזונס כבר בוראו, ואנו דוהרים אל עבר ה-"tipping point" של היער – הנקודה שממנה מדענים מעריכים כי השינוי יהיה בלתי הפיך ושטח יער הגשם המופלא הזה, שמגן עלינו, יהפוך לשטח סוואנה.
רק לאחרונה משרד החקלאות פרסם שצריכת הבקר בישראל עלתה ב-65% תוך 6 שנים. גם אם תחליטו שאתם לא אוכלים יותר בקר בכלל, אלא בשרים אחרים/עופות/דגים, השינוי יהיה משמעותי, ואם זה ממש קשה - צמצמו את צריכת הבקר לסופי שבוע בלבד.
גורם נוסף לבירוא יערות בעיקר באינדונזיה הוא שמן הדקלים בחטיפים שלנו. אם ברצונכם לדעת האם מזון מסוים מכיל שמן דקלים בדקו האם ברכיבים כתוב "שמן צמחי". אח"כ בדקו האם השומן הרווי הינו לפחות 40% מסך כל השומן – ואם כן ככל הנראה מדובר בשמן דקלים (או באופן חריג בשמן קוקוס). ישנם למעלה ממאתיים שמות אלטרנטיביים לשמן דקלים, כאן תוכלו למצוא את העיקריים. - ותרו על חד"פ – גם על ה"מתכלה". גם אם המדבקה ירוקה ורשום אקולוגי ומתכלה, זה לא באמת מתכלה, בטח לא בפח הרגיל. מוצרים מתכלים דורשים תנאי קומפוסטר תעשייתי ייחודיים, וכשאתם משלמים עליהם יותר ואז משליכים לפח אתם סתם מבזבזים כסף.
צילום: Kononov Oleh, shutterstock - נצלו את הגג – נכון, כסף לא גדל על העצים, אך הוא כן גדל על גגות! יש לכם גג? למקום עבודתכם יש גג? אז למה שהוא לא יהיה גג סולארי, שגם יניב לכם הכנסה פאסיבית? 73.2% מפליטות גזי החממה מקורן באנרגיה, ולכן מעבר לאנרגיות מתחדשות הוא צעד הכרחי אם ברצוננו לטפל במשבר.
- היו מעורבים גם ברשת – עקבו אחרי ארגוני הסביבה ברשתות החברתיות, הצטרפו לקבוצות העוסקות בנושאי סביבה וקיימות, הירשמו לניוזלטרים, התעדכנו בפעילויות באזור מגוריכם בלוח האירועים וחתמו על עצומות.
- תרמו למאבק – יש לכם 20 ש״ח בחודש? אם תשאלו אותי, אחד מהצעדים הכי אפקטיביים שאתם יכולים לעשות הוא תרומה של כמה שקלים בחודש לארגוני הסביבה שפועלים לשינוי מדיניות.
לא כולם רוצים או יכולים להיות אקטיביסטיים, וזה ממש בסדר. אבל אפשר גם לחזק מהיציע. באתר של חיים וסביבה תוכלו לקרוא על העמותות השונות ולבחור את זו שהכי קרובה ללבכם. - שמרו על קור רוח – היש תנועה אוטומטית מאצבע שלוחצת על כפתור ה-on בשלט המזגן? הכירו את פרדוקס המזגן: בעקבות ההתחממות הגלובלית אנו מדליקים אותו יותר, מה שגורם להוצאת אוויר חם אל הרחוב בטווח המיידי, ובטווח הארוך לתוספת עלייה של כחצי מעלה עד לסוף המאה, מה שגורם לנו להשתמש במזגן יותר וחוזר חלילה. כלומר בהסתכלות רחבה המזגנים שלנו מחממים יותר משהם מקררים.
יש פתרונות פשוטים בהרבה, שבמקרים רבים יספקו לנו לבדם תחושה נעימה, ייתרו את המזגן, וגם יחסכו לנו אלפי שקלים – פתיחת חלון בקיץ, בחורף הכנת תה מפנק, לבישת שכבה נוספת, התכסות בשמיכה, או טיפול באיבר הממוקד בגוף שבו הכי חם/קר לנו, לדוגמה עם כרית חימום. או סתם הקטע המוזר הזה של לא לישון בקיץ עם פוך.
בפעם הבאה שהיד שולפת על אוטומט, נסו קודם לבדוק פתרון פשוט יותר, שאולי יתן לכם מענה לא פחות טוב. ואם ממש חייבים, דעו ששינוי של מעלה אחת ישנה את הצריכה בכ-5%, ושגם 24 מעלות ישמרו עליכם קרירים ביום החמים.
צילום: Ma-Ke, Thinkstock - למדו על המשבר האקלימי-אקולוגי – ידע זה כוח, וכדי להשפיע צריך להבין גם מה קורה. אפשר ללמוד מקריאת מאמרים, צפייה בהרצאות, האזנה לפודקאסטים, צפייה בסרטים ואפילו קורסים ייעודים. אישית אני ממליצה על הסרט "על פני האדמה" של סר דיוויד אטנבורו הבריטי, ועל פלייליסט ההרצאות הללו, שכולן בשפה העברית.
- התארגנו בקהילותיכם – היום לכל שכונה/רחוב/עיר בישראל כבר יש קבוצות פייסבוק ווטסאפ. שלחו מכתב תושבים לראש העיר ושאלו כיצד העירייה נערכת להתמודדות עם משבר האקלים, בדקו האם הילד לומד בבית הספר על עתידו, הקימו מקרר קהילתי שיוריד משמעותית את יוקר המחייה, או צרו גינה קהילתית עם קומפוסט שכונתי. אלו רק כמה דוגמאות ויש עוד מלא שאפשר לעשות ממש מתחת לבית! כוחכם כקהילה גדול מסך האינדיבידואלים.
- בחירת מקום מגורים – לבחירת מקום מגורנו יש השפעה מכרעת על כמה שנזהם ביום-יום שלנו מבלי שנשים לב. האם נוציא את הרכב הפרטי כל בוקר? האם יש שבילי אופניים בשכונה? אלה שיקולים שכדאי לקחת בחשבון לפני שבוחרים היכן לגור.
- העדיפו תזונה עונתית – בחורף שנה שעברה ניסיתי בכוח לגדל עגבניות. איך לומר? זה היה כישלון מפואר. מנגד, הכרוב ששתלתי גדל לתפארת ובצ׳יק, עם אפס מזיקים ומחלות, בכמעט כלום משאבים. אולי יש כאן גנטיקה, אבל כנראה גם פשוט גדל בזמן הנכון ובמקום הנכון.
הכפילו את שדה הניסויים הקטן שלי לחווה תעשייתית, ונסו לדמיין כמה משאבים נדרשים בשביל שחקלאי יצליח לספק לכם בזיליקום בחורף. יש גבול לכמה שאפשר להילחם בטבע, ממליצה להדפיס ולתלות על המקרר את לוח השנה של המזון העונתי.
- הביאו לעולם ילד אחד פחות ממה שתכננתם – כן, אני יודעת שזה נושא רגיש ונפיץ ושזו בקשה גדולה מאוד. אבל החברה הישראלית חייבת להתחיל לשבור את הטאבו ולהתייחס לפצצה המתקתקת בחדר. כבר היום הצפיפות בישראל היא מקור הפגיעה באיכות חיינו: הפקקים, המסדרונות בבתי החולים, הכיתות הענקיות, הדיור, אפילו הקורונה. אנחנו חייבים כחברה להתחיל לקיים שיח על שורש הבעיה ולא רק על סימפטומים.
- דברו על המשבר האקלימי-אקולוגי – בארוחה המשפחתית, עם חברים, במקום העבודה, העלו פוסט לרשתות, או שתפו פוסטים סביבתיים, של אחרים.
- צאו לרחובות – כבר 131 שבועות שבכל יום שישי בני ובנות נוער עומדים ומפגינים במגוון מוקדים בארץ למען עתידם, יחד עם ילדים ונוער מכמעט 200 מדינות ששובתים מהלימודים כל יום שישי!
עם כל הכבוד לפעולות אישיות (החשובות!) – גופי הממשל והתאגידים הם שחקני המפתח פה, השעון מתקתק ואנו נדרשים לצעדים שיביאו לאימפקט הגדול. ואיפה אנחנו, המבוגרים ה"אחראים", נכנסים לתמונה? זה הזמן שלנו לתמוך בדור העתיד במאהל המחאה שיוקם עוד כשבועיים למשך חודש ימים מול כנסת ישראל במחאה על חוק האקלים, שכבר אושר בוועדת השרים ובקרוב יונח על שולחן הכנסת. אפשר לעקוב אחרי עדכוני "מחאת הנוער למען האקלים", לחתום על העצומה שלהם בנושא או להצטרף להפגנות מוצ"ש בצומת ליד הבית, לצד פעילים מסורים שמפגינים כבר 34 שבועות כל מוצ"ש ובכל מזג אוויר.
צילום: דני דרימר - בחרו ירוק – למי אתם שמים את הפתק שלכם בקלפי? בבחירות הארציות, לרשות המקומית או בכל הצבעה אחרת? בדקתם את המצע הסביבתי של האדם/מפלגה, והאם בכלל קיים כזה? ואם הגעתם לחוג בית של פוליטיקאי, האם שאלתם על עשיית המפלגה לצמצום פליטות גזי החממה? פעילי "לבחור ירוק" עשו את כל זה, ובזכותם לראשונה במערכת הבחירות הקודמת ראינו התייחסות לנושא במצעים של מפלגות משמאל ומימין.
- שריינו את חודש נובמבר הקרוב לסיני – זוכרים את ועידת האקלים שהייתה בגלזגו שהסתכמה בבלה בלה בלה? אז מנהיגי כל העולם הולכים לעשות זאת שוב, רק הפעם אצל שכנתנו בשארם א-שייח'. וכפי שהאירופאים דאגו להגיע לגלזגו ולהפגין במאות אלפים, עכשיו תורנו לבוא אל המקום שבו יתקבלו ההחלטות הגורליות בעולם ולהראות נוכחות ברחובות.
- אל תחפשו "פתרון"– זה הזמן להעיף לכל הרוחות את טרמינולוגיית ה״פתרונות״ הרעילה, ולהתחיל לדבר על ״האטת״/״צמצום״/״בלימת״ משבר האקלים.
לפני שנה ערוץ יוטיוב פופולרי במיוחד העלה סרטון שכותרתו ״אכילת פחות בשר לא תציל את הפלנטה. הנה מדוע״, ומעבר לכך שהסרטון מטעה לכל אורכו אני חרדה לחשוב מה הכותרת הקליקבייטית הזאת עשתה למיליוני צופים. אנחנו לא חיים בעולם שבו יש פתרון קסם אחד שיפתור מחר בבוקר 100% מהבעיות שלנו (חיסון, אנרגיה מתחדשת, טבעונות, ווטאבר), אז תפסיקו כבר לחפש אחד כזה.
המילה ״לפתור״ היא דיכוטומית, או שפתרנו או שלא פתרנו, היא יוצרת שיתוק ומונעת תקווה שנמצאת איפה שהוא באמצע. - סעיף בונוס לאמיצים: הצהירו מה הן 3 הפעולות שאתם מתכוונים לאמץ, שיתוף עם חברים ומשפחה יעזור לכם להטמיע הרגלים חדשים יותר בקלות.
שיר שפרן, פעילת אקלים | צילום: באדיבות המצולמת
השינוי מתחיל בכל אחת ואחד מאיתנו, והוא לא כה מסובך כפי שאולי אתם מדמיינים. מוכנים להפשיל שרוולים ממחר בבוקר?
הכותבת הינה פעילה בארגון "מגמה ירוקה" וביוזמות סביבתיות נוספות