רובנו כנראה כבר יודעים לדקלם שתעשיית האופנה המהירה היא בין המזהמות ביותר ואחראית על אחוז גבוה של פליטות גזי חממה, הגורמים להתחממות הגלובלית. אנחנו גם יודעים להגיד שכבר היום יש בעולם מספיק בגדים להלביש את האוכלוסייה כולה לעוד 50 שנים לפחות, ושהפתרון הכי טוב הוא פשוט לצרוך פחות – אבל כמה פחות? דוח חדש מציע תשובה.
דוח של מכון למחקר חברה וקיימות 'HOT OR COOL' שפורסם לאחרונה תחת הכותרת "לא מתאים, לא הוגן, לא אופנתי", טוען כי שינויים אישיים ממלאים תפקיד מהותי במאבק בשינויי האקלים, וכי צמצום רכישות בגדים חדשים הוא הפתרון היעיל ביותר לצמצום נזקי האופנה המהירה על הסביבה, ולעמוד ביעד של הסכם פריז לבלימת ההתחממות הגלובלית ב-1.5 מעלות צלזיוס.
על פי הדוח, הדרך, היא להגביל את רכישות הבגדים החדשים ללא יותר מחמישה פריטים בשנה עבור כל צרכן. מה שיהיה יעיל יותר פי ארבעה בהפחתת טביעת הרגל הפחמנית של התעשייה מאשר הפתרון הבא הטוב ביותר, שהוא הגדלת זמן השימוש בבגדים שברשותנו – על ידי תיקון, כביסה נכונה ורכישה ביד שנייה.
הדוח, שבחן את תעשיית האופנה במדינות ה-G20, מצא כי האמריקאים רוכשים יותר מפי עשרה מזה בשנה נתונה, כאשר רוב הצרכנים קונים בממוצע 68 בגדים חדשים מדי שנה. אבל 80% מהם נלבשים לעתים רחוקות בלבד. על פי הדוח, לפעולות אישיות יש את המשקל הרב ביותר במדינות אלה כולל ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי.
על פי הדוח פליטות גזי החממה במדינות העשירות צריכות לרדת ב-60% לפני סוף העשור כדי להישאר במסלול לעמידה ביעדי הסכם פריז. כדי לעשות זאת, מציינים בדוח, יש להפחית את רכישות בגדים חדשים לנפש לרמות דומות לשנת 2010 ברוב המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה, בנוסף ליישום מודלים עסקיים מעגליים והפחתת פליטות לאורך כל השרשרת מייצור האופנה דרך קמעונאות, שימוש וסילוק.
הדוח מפרט כי 84% מפליטות גזי החממה של תעשיית האופנה במדינות ה-G20 נגרמות בשלב הייצור, ולכן – עדיף לתמוך במותגי אופנה העושים שימוש בחומרים בני קיימא, באופנה מקומית בייצור קטן ובסחר הוגן. עם זאת גם בצד של חיי הבגד יש פליטות, הקשורות להטמנה או שריפה של בגדים וכן לשינוע תרומות; ובעוד ששוק היד השנייה נמצא בפריחה, 30% מהבגדים המשומשים עדיין נשרפים או נשלחים למזבלות, לפי הדוח.
לטענת מחברי הדוח, לרוב הגישה להפחתת הפליטות היום נותנת עדיפות לשיפור טכנולוגי והתייעלות תהליכי הייצור תוך התעלמות מהצורך בהקטנת רמות הצריכה. הדוח מדגיש כי על אף החשיבות של שינוי מערכות והתייעלות בתהליכי הייצור ותהליכי הסילוק של פריטי לבוש, שינוי בצריכה הוא בגדר חובה כדי לעמוד ביעד של מעלה וחצי. לטענתם, אף אחת מהדרכים לבדה – שינוי בייצור או שינוי בצריכה, לא יכולה להביא לצמצום הנדרש בפליטות גזי חממה ונדרש שילוב בין השתיים.
