עד לא מזמן סומנה שנת 2050 כתאריך יעד למשבר מזון גלובלי שעומד לאיים על הקיום האנושי, אך היום התחזיות הפכו לקודרות יותר, והסכנה לקרובה מאי פעם. היום מציינים את יום המזון העולמי (16.10) ונראה שאנחנו כבר בפתחו של משבר מזון עולמי הנובע משילוב של גורמים סביבתיים ומצב גיאופוליטי מורכב.
פלישת רוסיה לאוקראינה, גרמה למחסור עולמי בתירס וחיטה, לעליית מחירי חומרי הגלם וקשיים בשרשרות האספקה. לצד זאת, שינויי האקלים – שכבר מורגשים בעולם כולו וגורמים לעלייה בכמות ובתדירות אירועי קיצון כמו שיטפונות, בצורות וגלי חום – משפיעים באופן ישיר על הגידולים החקלאיים וכבר הובילו למחסור הולך ומעמיק במגוון מזונות החל תירס, חיטה, מעגבניות, שמן זית, חרדל ועוד.
שינויים אלו מעוררים חשש שמשבר מזון שיגרום למחסור מזון עולמי ולחוסר ביטחון תזונתי קרוב בהרבה ממה שהציעו התחזיות עד היום, ומצריכים תכנון והסתגלות. נושא הביטחון התזונתי מעסיק לא מעט סטארט-אפים בעולם וגם בישראל שמנסים למצוא פתרונות לייצור מזון בצורה שגם תשפיע פחות על משבר האקלים ותצמצם את הפליטות וגם תאפשר אספקת מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה וביטחון תזונתי תחת תנאי אקלים משתנים. לכבוד יום המזון העולמי, סקרנו חלק מהטכנולוגיות הישראליות שכבר מציעות פתרונות:
חלב במעבדה: החברה הישראלית שמפתחת חלב מתורבת על בסיס תא
חברת Wilk פועלת בצומת הדרכים של ביו־טק ופוד־טק, ומפתחת טכנולוגיות לייצור חלב אם אנושי וחלב מן החי. החברה שהשיקה את פעילותה בשנת 2020, מחזיקה בפטנט על תהליכי ייצור במעבדה המשכפלים את התאים מייצרי החלב של בני אדם ויונקים אחרים ליצירת 100% חלב ורכיבי חלב אמיתיים במעבדה.
לאחרונה ציינה החברה מספר פריצות דרך משמעותיות בתחום החלב המתורבת כאשר הראתה תוצאות מעבדה שמוכיחות ייצור תאים של מרכיבים הזהים לאלה של חלב טבעי ובראשם שומן החלב. תוצאות הבדיקות מציבות את החברה כמובילה בתחום.
בנוסף וילק הינה החברה הראשונה בתחום החלב המצטרפת לקואליציית החברות האירופאית Cellular Agriculture Europe הפועלות לקידום חקלאות תאית ומחויבות לפיתוח ובניית עתיד בר קיימא בתחום המזון כחלק מפעילות האיחוד האירופי. בכך הופכת Wilk לחברת הפוד־טק הראשונה והיחידה המפתחת חלב מתורבת המצטרפת לקואליציית חברות הפודטק האירופאיות אשר המחויבות לקדם את הערכים של פיתוח מזון בר קיימא בכלל, ופיתוח חלבון מבוסס תא בפרט.
"המטרה היא להוביל את תחום ייצור החלב בתנאי מעבדה כך שרכיביו ישתלבו בעתיד במוצרי המזון אותם אנו צורכים", אומר תומר אייזן מנכ"ל Wilk. "יש לדור שלנו אחריות לשמור על כדור הארץ פריצות הדרך אותם השיגה החברה מציגות לא רק פתרון נקודתי, אלא פיתוחים שיאפשרו שלל אפשרויות לצרוך חלב מתורבת ויענו על הצרכים המשתנים בתחום התזונה וההעדפה האישית, זאת תוך שמירה על משאבי הטבע והסביבה".
טכנולוגיה מתקדמת שמגדילה את תפוקת החיטה
'לביא ביו' הישראלית פיתחה לאחרונה טכנולוגיה חדשנית המבוססת על ביולוגיה, בינה מלאכותית וביג דאטה על מנת להגדיל ולשמור על יבולי החיטה. בזכות המוצר Thrivus™חיידקים הנמצאים בסביבת הגידול הטבעית של הצמח, לביא ביו מגדילה את תפוקת החיטה בכ-105 ק"ג של יבול לכל אקר. מדובר בגידול של כ – 50% ברווח של מגדלי החיטה האביבית, כך שהם מרוויחים כ – 20 דולר נוספים בממוצע לכל אקר מעובד.
המוצר משפר את יכולות הצמח לצרוך יותר נוטריינטים (חומרי מזון) מהקרקע באופן אופטימלי כמו ברזל, גופרית וכיוצא באלה. בנוסף, הציפוי משפר את עמידותו של הגידול לאתגרים סביבתיים, מחסור במים, השפעות אקלימיות ומאפשרת התאמה מיטבית לתנאים המקומיים באזורי הגידול.
לביא ביו היא חברת הבת של אבוג'ן הנסחרת בבורסה בת"א ובנאסד"ק (EVGN) שהטכנולוגיה שלה אפשרה את פיתוח המוצר. לדברי עופר חביב, נשיא ומנכ"ל אבוג'ן, "תהליך זה התאפשר באמצעות שימוש במנוע טכנולוגי-חישובי פורץ דרך בשם MicroBoost AI. טכנולוגיה זו משלבת הבנה ביולוגית עמוקה עם יכולות חישוביות מתקדמת של ביג-דאטה ובינה מלאכותית הנסמכת על מחקרים, פיתוח וניסיון של שני עשורים. לאחרונה לביא ביו גם חתמו על הסכם שת"פ עם קורטבע – אחת מיצרניות החקלאות הגדולות בעולם ובעקבות כך הפיתוח הישראלי צפוי לתפוס תאוצה רחבה בעולם בשנים הקרובות".
הישראלים שמייצרים דבש בלי דבורים
ביו דבש הוקמה בתחילת 2021 על ידי האחים אופיר דבש (מנכ"ל) וד"ר אפרת דבש ריזנפלד (סמנכ״לית מחקר ופיתוח) ומציעה פתרון חדשני על מנת לתת מענה לביקוש הגובר לדבש באופן ידידותי לסביבה- ייצור דבש ללא דבורים!
העולם הגיע למגבלה ביכולת ייצור הדבש בגלל מחסור בדבורים ובצוף: שליש מאוכלוסיית הדבורים נכחדה ב-20 השנים האחרונות בגלל שינויי אקלים, וירוסים, טפילים, זיהום אוויר/מים/אדמה ושימוש בחומרי הדברה, מה שמוביל לתופעה מדאיגה של קריסת מושבות דבורים (CCD).
כמו כן, הבחירה הנפוצה בזן דבורים מסוים לצורך שירותי האבקה בשל יכולתו לייצר דבש (דבורת הדבש האירופאית), על פני 20,000 מיני דבורים אחרים, גורמת לחוסר איזון אקולוגי ולכך שמאביקים מקומיים נמצאים על סף הכחדה. בנוסף, קיימת ירידה במספר הפרחים, עקב תהליכי מדבור ועיור. יחד, שינויים אלו מגבילים משמעותית את יכולת ייצור הדבש העולמית, ופותחים הזדמנות מעניינת לחדשנות בשוק הדבש.
הטכנולוגיה של ביו דבש מאפשרת שילוב רכיבי צוף המופקים מצמחים אורגניים יחד עם חלבונים המדמים את פעולת קיבת הדבש של הדבורה המיוצרים במיקרואורגניזמים בפרמנטציה מדייקת, כך שבסופו של התהליך, הדבש המתקבל כמעט זהה בהרכבו לדבש טבעי ללא מרכיבים לא רצויים הנפוצים כיום בדבש תעשייתי (כגון אנטיביוטיקות, חומרי הדברה, מתכות כבדות ונבגים).
לדבש המתורבת יש את אותן תכונות כשל דבש מבחינת טעם, מרקם ארומה ועוד, תוך שמירה על הסגולות הרפואיות המיוחסות לדבש (כגון פעילות אנטי-מיקרוביאלית) ועל ערכיו התזונתיים. ניתן לייצר מגוון דבשים (כגון: אקליפטוס, הדרים, קפה, קמומיל ועוד). למוצר יש זמן ייצור מהיר והייצור רציף לאורך כל השנה והוא צפוי לשנות את משוואת ייצור הדבש מכזו המתאימה לדבורים לכזו המתאימה לתזונה האנושית ולחולל מהפכה בשוק הדבש.
כיום ביו דבש מצויה בתהליכי מסחור הדבש המתורבת. פיתוח המוצר הושלם והחברה הגדילה את כושר ייצור הדבש ל-3 טון בשבוע עם מתקן הפיילוט שלה. החברה מצפה לקבל אישור רגולטורי בארה"ב כך שבשנה הקרובה יוקם מפעל הייצור הראשון בארה"ב עם יכולת ייצור שנתית צפויה של 6000 טון לשנה המקבילה ל-140,000 כוורות ו-8.5 מיליארד דבורים.
צמצום בזבוז המזון והארכת התוקף של מוצרי מזון
בעיה נוספת הגורמת לנזק סביבתי ומסכנת את הביטחון התזונה היא אובדן מזון כתוצאה מבזבוז מזון הן בצריכה הביתית והן בשרשרת הייצור. לדברי אביב חצבני מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים: "תעשיית המזון הישראלית פועלת כל העת ומשקיעה משאבים רבים להפחתת אובדן מזון בישראל, לראייה בהתאם לדו"ח אובדן מזון והצלת מזון לשנת 2020 מטעם לקט ישראל עולה כי במקטע התעשייה והייצור אובדן המזון הינו הנמוך ביותר."
עוד מוסיף חצבני כי התעשיה פועלת להגברת שיתוף הפעולה להפחתת אובדן המזון גם במקטעים נוספים, ובהם מקטע הקמעונאות וההפצה, בשיתוף עם רשתות השיווק. "אחת הדרכים להביא לצמצום אובדן מזון מחד, והגברת הבטחון התזונתי של אזרחי ישראל מאידך הינו ניהול נכון של מוצרים קצרי תוקף. כך לדוגמה, ניתן לאפשר את שיווקם של מוצרים קצרי מועד, אשר אין חשש בצריכתם גם לאחר המועד האחרון לשיווק, זאת תוך הצהרת היצרן כי המוצר בטוח. פתרון זה יכול להיות מקודם על ידי משרד הבריאות בהקדם."
"התעשייה הישראלית תמשיך כמובן בהשקעות בטכנולוגיות ייצור חדשניות להגברת האיכות והבטיחות של המוצרים, לצד השקעות ברה פורמולציות ופודטק" הוא אומר.
