ההסתמכות המתמשכת של העולם על דלקים מאובנים מגבירה את הסיכון לחוסר ביטחון תזונתי, מחלות זיהומיות ומחלות הקשורות לחום, כך על פי "דוח הספירה לאחור" של כתב העת הרפואי Lancet.
הדוח, שהתפרסם כשבוע וחצי לפני פתיחת ועידת האקלים COP27 במצרים, כולל את עבודתם של 99 מומחים מארגונים כולל ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובהובלת הקולג' האוניברסיטאי של לונדון ועוקב אחר 43 מדדי בריאות ואקלים. הוא מתאר כיצד מזג אוויר קיצוני הגביר את הלחץ על שירותי הבריאות בעולם, שעדיין מתמודדים עם מגיפת הקורונה.
גלי חום גורמים למקרי מוות, פגיעה בביטחון התזונתי והפסדים כלכליים
הדוח מתייחס לאירועי גלי חום שהפכו לנפוצים במיוחד, כשרק בקיץ החולף נשברו שיאי טמפרטורה ברחבי העולם, עם 40 מעולת בבריטניה ביולי 2022, וגלי חום בכל אירופה, בסין ובפקיסטן. ההשפעות הבריאותיות של חום קיצוני כוללות החמרה במצבים בריאותיים כגון מחלות לב וכלי דם ודרכי הנשימה, וכן גרימת מכת חום והשפעה על בריאות הנפש.
על פי הדוח, מקרי המוות הקשורים לחום ברחבי העולם גדלו בשני שליש במהלך שני העשורים האחרונים. כאשר מקרי מוות הקשורים לחום באוכלוסיות הפגיעות ביותר - תינוקות מתחת לגיל שנה ומבוגרים מעל גיל 65 - עלו ב-68% בארבע השנים האחרונות בהשוואה לשנים 2000- 2004.
⚡ NEW REPORT ⚡
The Lancet Countdown 2022 Report warns that health is at the mercy of fossil fuels.
Read the 2022 assessment of the health impacts of climate change, and the health benefits of climate action: https://t.co/5AYfdGzvRg#LancetClimate22 pic.twitter.com/VmeMGi3d4a
שינויי האקלים קשורים גם למחסור במזון וחוסר ביטחון תזונתי, כאשר הדוח מראה כי גלי חום קיצוניים בשנת 2020 קשורים ל-98 מיליון יותר אנשים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי מאשר מדי שנה בין השנים 1981-2010. נתון זה קשור כמובן לריבוי הבצורות, כאשר בממוצע, 29% יותר שטחי אדמה גלובליים הושפעו מבצורת קיצונית במשך חודש אחד לפחות בשנה, בין השנים 2012-2021 בהשוואה לשנים 1951-1960.
בנוסף לפן הבריאותי, מצא הדוח כי ב-2021 גרם חום קיצוני לאובדן של כ-470 מיליארד שעות עבודה פוטנציאליות שאבדו ברחבי העולם, המוערכות בהפסד כלכלי של 669 מיליארד דולר. גם כאן, הושפעו בעיקר עובדים חקלאיים במדינות עניות יותר, החשופות יותר לפגעי האקלים.
קיצוץ השימוש בדלקים מאובנים יכול להציל מיליונים
מחברי הדוח מקווים שהראיות שהוא מציג מראות את הצורך בפעולה דחופה בוועידת האו"ם לאקלים במצרים, ואף מצביעים על כך שהבעיות ניתנות לפתרון. על פי הדוח, קיצוץ מהיר בשריפת דלקים מאובנים לא רק יפחית את ההתחממות הגלובלית אלא יביא יתרונות בריאותיים מיידיים, כמו מניעת מיליון או יותר מקרי מוות מוקדמים שנגרמים מזיהום אוויר בשנה. בנוסף, מציינים מחברי הדוח כי מעבר לתזונה עשירה יותר בצמחים במדינות מפותחות יצמצם בחצי את הפליטות מייצור בשר אדום וחלב וימנע עד 11.5 מיליון מקרי מוות הקשורים לתזונה בשנה.
"למרות האתגרים, יש ראיות ברורות שפעולה מיידית עדיין יכולה להציל את חייהם של מיליונים, עם מעבר מהיר לאנרגיה נקייה ויעילות אנרגטית", נכתב בסיכום הדו"ח."העולם עומד בפני צומת קריטי. תגובה ממוקדת בבריאות למשברים המורכבים האלה יכולה עדיין לספק עתיד שבו אנשים יכולים לא רק לשרוד, אלא לשגשג."
"משבר האקלים הורג אותנו", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בתגובה לדו"ח. "זה מערער לא רק את בריאות הפלנטה שלנו, אלא את בריאותם של אנשים בכל מקום – באמצעות זיהום אוויר רעיל, ירידה בביטחון התזונתי, סיכון גבוה יותר להתפרצות מחלות זיהומיות, שיא חום קיצוני, בצורת, שיטפונות ועוד."
גוטרש הוסיף שפני העולם נשואות כעת אל מדינות G20, שמייצרות 80% מפליטת החממה העולמית, ולכן חייבות לדבריו להגביר את המאמצים לצמצם את הפליטות ולהוביל את הדרך על ידי השקעה רבה יותר באנרגיה מתחדשת. "בריאות האדם, פרנסה, תקציבי משק בית וכלכלות לאומיות נפגעות, כשההתמכרות לדלק מאובנים יוצאת משליטה", הוא אמר, "המדע ברור: השקעות מסיביות והגיוניות באנרגיה מתחדשת וחוסן אקלים יבטיחו חיים בריאים ובטוחים יותר לאנשים בכל מדינה".
