למרות המודעות ההולכת ועולה לשינויי האקלים והסכנות שהם מביאים, ולמרות התחייבויות המדינות בהסכם פריז ב-2015 לבלום את ההתחממות הגלובלית – העולם כבר התחמם ב-1.1 מעלות צלזיוס. כתוצאה מכך, חושף מחקר חדש, העולם נמצא כעת על סף מספר נקודות מפנה אקלימיות הרסניות.
המחקר שפורסם בסוף השבוע האחרון בכתב העת Science בחן 16 נקודות מפנה – נקודות בהן שינויים אקלימיים שיקרו יעשו קבועים ובלתי הפוכים, ומצא כי אנחנו קרובים באופן מסוכן לחמש מהן, בנוסף נמצא כי עולה הסבירות שארבע נוספות יקרו ברגע שנחצה את רף המעלה וחצי.
נקודות המפנה המסוכנות הללו כוללות קריסת כיפת הקרח של גרינלנד ,וקריסת מעטפת הקרח של מערב אנטארקטיקה, שייצרו עלייה אדירה בגובה פני הים; הרס של שוניות אלמוגים; קריסת זרם מרכזי בצפון האוקיינוס האטלנטי, שיגרום לשיבוש האקלים וכמויות הגשמים, וכן המסה פתאומית של קרקעות קפאת-עד (permafrost) שתוביל לפליטת גזי חממה נוספים.
מה הן נקודות המפנה?
נקודות המפנה מתרחשות כאשר עוברים סף טמפרטורה, מה שמוביל לשינוי בלתי ניתן לעצירה במערכת האקלים, גם אם החימום הגלובלי ייבלם. כדי לחשב את סבירות ההגעה לכל אחת מהן הניתוח העריך יותר מ-200 מחקרים קודמים על נקודות מפנה, תצפיות אקלים ומחקרי מודלים.
בסך הכל, החוקרים מצאו עדויות ל-16 נקודות מפנה, כאשר 9 מהן יכולות להתרחש כבר בשנים הקרובות ובסבירות גבוה לאחר חציית רף המעלה וחצי, בעוד האחרונות יכולות להתרחש רק במקרה של חימום עולמי של לפחות 2 מעלות צלזיוס, מה שעלול לקרות תוך עשרות עד מאות שנים אם לא יעשו מאמצים לבלימת שינויי האקלים.
המחקר מוכיח את חשיבות העמידה ביעד הסכם פריז – 1.5 מעלות
"העולם הולך לקראת התחממות של כדור הארץ ב-2-3 מעלות צלזיוס", אמר פרופ' יוהאן רוקסטרום, מנהל מכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים, שהיה חלק מצוות המחקר, "זה מציב את כדור הארץ בדרך לחצות מספר נקודות מפנה מסוכנות שיהיו הרות אסון עבור אנשים ברחבי העולם. כדי לשמור על תנאים ראויים למגורים על פני כדור הארץ ולאפשר חברות יציבות, עלינו לעשות הכל כדי למנוע חציית נקודות מפנה".
אחת מנקודות המפנה האפשריות אליהן מתייחס המחקר היא פגיעה בלתי הפיכה ביערות האמזונס; אך בעוד המחקר הנוכחי מתייחס רק לשינויי הטמפרטורה ואינו כולל התייחסות לכריתת היערות – מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה וכלל ניתוח תמונות לוויין מצא כי היערות עלולים להגיע ל"נקודת האל-חזור" מהר מהצפוי. לדבריו של ד"ר דיוויד ארמסטרונג מקיי מאוניברסיטת אקסטר, המחבר הראשי של המחקר, "השילוב של ההתחממות וכריתת היערות יכול להביא את זה הרבה יותר מוקדם".
"זה באמת מדאיג. יש עילה לאבל, אבל יש גם עילה לתקווה. המחקר באמת מבסס מדוע היעד של הסכם פריז – 1.5 מעלות הוא כל כך חשוב ויש להילחם עבורו", אמר ד"ר ארמסטרונג מקיי. "אנחנו לא אומרים את זה, כי אנחנו כנראה הולכים להגיע לכמה נקודות מפנה, הכל אבוד וזה נגמר. כל שבריר של מעלה שאנחנו עוצרים מעבר ל-1.5C מפחית את הסבירות לפגיעה בנקודות מפנה נוספות".
