ועידת האומות המאוחדות לשינוי האקלים 2021 שהסתיימה בסוף השבוע, מותגה כ"הזדמנות אחרונה לשינוי" לאור אסונות הטבע הרבים הפוקדים את העולם בצל ההתחממות הגלובלית. רוב המדענים כיום תמימי דעים בתחזית הריאלית לפיה אדם שנולד בתחילת המאה ה-21 יחווה עד סוף המאה עליית טמפרטורה של 1 עד 2 מעלות, במידה ולא נעצור את מגמת ההתחממות הגלובלית. אם 1-2 מעלות נשמעות הרבה, שוו בנפשכם מה עושה ההבדל של – 4-5 מעלות לאיכות החיים. זהו הבדל הטמפרטורות שקיים כבר היום בין אזורים כפריים לערים גדולות וצפופות.
תופעת חימום הערים הנקראת "אי חום עירוני" (Urban heat island) נגרמת מבליעה רבה של אור השמש באספלט ובבטון העירוני. אלו סופחים הרבה יותר חום מאשר הצמחייה שסובבת אותם. עקב הבליעה – האספלט והבטון מתחממים הרבה מעבר לטמפרטורת הסביבה: כבישים יכולים להגיע לקרוב ל-70 מעלות צלזיוס בקיץ, ומחממים את סביבתם וכך גם מבני בטון, אבן וברזל. גורם נוסף לחימום נובע מפליטת כלי הרכב ומערכות מיזוג האוויר בערים – כל אלו אוגרים כמויות אדירות של חום ויוצרים את אי החום העירוני.
האתגר שלנו בישראל מורכב עוד יותר מכיוון שאזור גוש דן בנוי מאגד ערים צפופות, כמעט ללא שטחים ירוקים בניהם. כך נוצרת מעין חממה עירונית נרחבת למדי, שפוגשת את האקלים המזרח תיכוני מידי קיץ והופכת את החיים בעיר פעמים רבות לגיהינום עלי אדמות – לא כביטוי, אלא הלכה למעשה: המקרים הטרגיים של ילדים שמתים מהטמפרטורות הגבוהות לאחר שנשכחו ברכב מבהירים עד כמה רותחים יכולים החיים בעיר להיות.
למרות שרבים מן הפתרונות להאטת ההתחממות הגלובלית דורשים מאמצים בינלאומיים, ישנם לא מעט פתרונות לקירור האזורים האורבניים בישראל שאפשר וכדאי להתחיל ליישם ברמה המקומית כבר לקראת הקיץ הבא:
יותר עצים, מדשאות ושטחים ירוקים
ערים חמות כמו סינגפור התחילו להגדיל משמעותית את השטח ה"מיוער" בעיר. עצים לא רק קולטים פחות חום הם גם נותנים צל לסביבתם, מאדים באיטיות מים ומהווים בכך אחד מפתרונות הקירור הזולים ביותר.
העיר הלבנה – זאת לא רק סיסמה
באזורים צפופים ויקרים כמו גוש דן, בהם קשה לשלב עצים, ניתן לצפות את האספלט והבטון בצבע לבן שמחזיר את רוב קרינת השמש. לוס אנג'לס, שלה שטח כבישים גבוה במיוחד, מצפה את הכבישים בחומר לבן, דבר שמביא להבדל משמעותי: משטח כהה צפוי להיות חם ממשטח לבן בכ- 20 מעלות במהלך היום. מהלך זה של "הלבנת העיר" יוכל לבדו לקרר את גוש דן בכ-2 מעלות בקיץ.
הגבלת הכניסה עם מכוניות למרכזי הערים
בלונדון מוטל "מס זיהום", היטל בגובה 12.5 ליש"ט (57 שקל) על כניסה עם כלי רכב למרכז העיר במהלך השבוע. בסינגפור החל משנת 2030 יורשו להיכנס רק מכוניות חשמליות אשר אינן עובדות על מנוע בערה ולכן אינן מחממות או מזהמות את סביבתן. גם בישראל החלו בצעדים ראשונים על מנת להגביל את הזיהום מכלי רכב ותרומתו להתחממות העירונית, כאשר ערים כמו חיפה וירושלים אוסרות כניסה עם רכבי דיזל מזהמים. כך גם חובת התקנת מסננים על כלי רכב ותיקים שפליטות המזהמים שלהם כבר לא עומדות בתקנים המחמירים העדכניים היא צעד בכיוון הנכון, אך כמובן שזוהי רק תחילתה של רפורמה כוללת, כאשר המצב הרצוי הוא יצירת חניונים מחוץ לעיר ומערכת תחבורה ציבורית בכל שעות היום, רצוי של חשמליות, להתניידות בתוך מרכזי הערים.
קריר מבפנים- אבל רותח מבחוץ
הבעיה המאתגרת ביותר היא החום שנפלט מהשימוש במזגנים. מעבר לעלות החשמל הגבוהה בהפעלת מזגן (יותר מ-40% מהוצאת החשמל בקיץ), על מנת לייצר קירור בתוך חלל סגור, מנוע המזגן מחמם את סביבתו ואחראי במידה רבה לחימום העירוני. יחד עם זאת, מזגן בקיץ הישראלי אינו מותרות – הוא חיוני לחיים פה. בנייה חכמה יותר של דירות, עם אפשרות בידוד טובה יותר מן החוץ תשמר את הקירור הפנימי ותפחית צורך במזגן. ציפוי גגות וקירות מבנים בחומרים מבודדים ורפלקטיביים (מחזירי אור שמש) יתרמו גם כן לבידוד.
אחת הבעיות העיקריות בגוש דן היא מצבור של מבנים ישנים יחסית שקשים יותר לבידוד ומצריכים פתרונות הניתנים ליישום גם על מבנים קיימים ולאו דווקא בבניה מחודשת. טכנולוגיה חדשה ומעניינת בהקשר זה היא הציפויים המקררים. ציפויים אלו עושים שימוש בחומרים אשר מתקררים בחשיפה לאטמוספרה. יתרון ציפויים אלו שהם לא רק מבודדים ומשמרים את הטמפרטורה בתוך הגוף המקורר אלא מקררים אותו באופן פעיל. בנוסף במדינות בהן יש עודף מים (לא בגוש דן כמובן) נעשה שימוש גם בריסוס מים על מבנים שמקררים את סביבתם כאשר הם מתאדים.
השימוש בשיטות הללו, גם אם לא מאפשרים החלפה מוחלטת של מזגנים, מצמצמים משמעותית את השימוש בהם – ומביאים בתורם לקירור העיר כולה.
הכותב הינו ירון שנהב מנכ"ל מהנדס חשמל ואלקטרוניקה והמנכ"ל של חברת SolCold