השבוע פורסם חלקו השלישי של דו"ח האקלים של הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם ובו הזהירו המדענים כי הזמן לפעול לעצירת ההתחממות הגלובלית מעל ל-1.5 מעלות הולך ואוזל וכי ממשלות העולם לא עושות מספיק כדי לעמוד ביעדים שהוגדרו.
אמש (ג') התייחסה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג לדו"ח ואמרה כי "לפי הדוח הגענו לרגע האמת: עלינו לפעול מיד כדי להגביל את עליית הטמפרטורה ולהציל את ישראל והעולם מקטסטרופה". עוד אמרה השרה בהודעה לעיתונות כי בכוונתה להביא ביום ראשון את חוק האקלים לאישור הממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת.
חוק אקלים, הוא כלי חיוני ונחוץ בהתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים ובאמצעותו תוכל הממשלה לחייב את ענפי התעשייה, התחבורה והחקלאות לעמוד ביעדים שהוגדרו בכל הקשור לצמצום פליטות הפחמן. עם זאת, נראה כי המשרד להגנת הסביבה נתקל בהתנגדויות לכינון החוק, וכי משרדי האוצר והאנרגיה מערימים קשיים ומנסים לרכך את הניסוחים בטיוטת החוק.
על פי הדיווח במעריב, מבקשים משרדי האוצר והאנרגיה שלא להכליל בלשון החוק את יעדי הממשלה המוכרזים להפחתת פליטות גזי החממה ב־27% עד 2030 ואפס פליטות עד אמצע המאה – יעדים אליהם התחייב ראש הממשלה בנט בועידת האקלים בגלזגו בנובמבר האחרון. בנוסף דווח כי המשרדים מנסים להגביל את סמכות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה את היתרי הפליטות של התעשיות, וכן לבטל את סעיף הערכת הסיכון האקלימית בחוק.
בעקבות דו"ח האקלים: זה מה צריך לקרות עכשיו>>
בעקבות פרסומים אלו, מתנגדים ארגוני סביבה רבים להעלאת החוק להצבעה ביום ראשון הקרוב, בטענה כי מדובר בחוק ריק מתוכן ומסוכן. כ-25 ארגוני סביבה שיגרו אמש מכתב אל ראש הממשלה והשרה זנדברג בו הם משרטטים את הקווים האדומים שאין לחצות וקוראים להם לא להתפשר על החוק. בין היתר מתייחס המכתב לחשיבותם של יעדים מעוגנים בחוק ומפציר כי "חוק ללא יעדים איננו חוק אקלים", וכן מתייחס לחשיבות סעיף הערכת סיכון אקלימי. בנוסף מציינים הארגונים במכתב כי יש לעגן בחוק תכנית היערכות למשבר האקלים והתמודדות עם השלכותיו.
"משרד האוצר ומשרד האנרגיה מנסים לסרס את חוק האקלים. אסור לנו לקבל זאת! הדרישות של משרדי האנרגיה והאוצר לביטול היעדים ולרידוד סעיף הערכת סיכון אקלימית, יעקרו את החוק מכל מרכיביו ויותירו אותו ככותרת חסרת משמעות. הדרישה האבסורדית לקיצוץ הסמכויות בחוק אוויר נקי במסגרת חוק האקלים, תסיג אותנו אחורה", נכתב בעמוד הפייסבוק של ארגון מגמה ירוקה.
בנוסף למכתב, הודיעו ארגוני הסביבה על הפגנה שתיערך מחר, חמישי בשעה 12, מול הכנסת במחאה על שינוי טיוטת החוק ובמטרה לדרוש מהממשלה עתיד בטוח ופעולות משמעותיות. "החוק הוא ריק ללא יעדים. אם הוא יעבור- יהיה קשה לשנות אותו וזה יכבול אותנו למדיניות שרק מאיצה את משבר האקלים" נכתב בהודעה על המחאה המתוכננת.
אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה
אתמול התייחסה השרה זנדברג בהרחבה לחלקו השלישי של דו"ח האקלים של האו"ם ואמרה כי "נושא האקלים מקודם באופן אינטנסיבי על-ידי המשרד להגנת הסביבה, בתוכניות יישום, בהחלטות ממשלה, ובימים אלה אנו מעגנים את אבני הבניין בחוק אקלים לראשונה בישראל, בשיתוף כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים, שאנו מקווים להעביר ביום א' הקרוב בוועדת שרים לחקיקה. זהו אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה וצעד משמעותי בכיוון הנכון."
"הדוח קובע, כי יש לנו כיום את היכולת ואת החובה להפחית את פליטות גזי החממה ב-50% עד 2030. זהו אתגר לא קל, אבל אפשרי", אמרה השרה. "ההתנהלות שלנו בשנים הקרובות תקבע איך ייראו החיים על פני כדור הארץ בעתיד. ועל מנת להגביל את העלייה בטמפרטורה ל-1.5 מעלות לכל היותר, עלינו להגיע לאיפוס פליטות עד 2050."
"מהדוח עולה עוד שכדי להגביל את העלייה לשתי מעלות, עלינו להגיע לאיפוס פליטות עד 2070. המשמעות היא שפליטות גזי החממה יעברו ממגמת עלייה למגמת ירידה ב-2025, כלומר תוך שלוש שנים. כדי להצליח, ההשקעות בהפחתת פליטת גזי החממה צריכות לעלות פי 3-6 עד 2030, והדבר דורש התחייבויות ברורות של ממשלות והקהילות הבין-לאומיות".
עוד הוסיפה זנדברג כי "תובנה חשובה מהדוח נוגעת לסקטור החלבון מהחי, מהסקטורים הבעייתיים ביותר בתרומתו למשבר האקלים, למשבר המגוון הביולוגי ולזיהום הסביבה. הוא מביא לפליטה גבוהה של מתאן, ופוגע בשטחים קולטי גזי חממה שמופרים על מנת לגדל את בעלי החיים. ישראל צרכנית עוף לנפש מהמובילות בעולם, ובמקום הרביעי ב-OECD בצריכת בקר לנפש. צריכת הבשר שלנו גבוהה מהמומלץ על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, ויש מקום להפחתה. הפשטות והמהירות של ההפחתה בצריכת חלבון מהחי, המלווה גם ביתרונות בריאותיים מובהקים ובאפשרות לשקם בתי גידול טבעיים, בשילוב העובדה שגז מתאן הוא גז בעל השפעה גדולה על ההתחממות הגלובלית בזמן הקצר, צריכה לשים את הפחתת צריכת החלבון מהחי כעדיפות בריאה, מהירה ובטוחה להתמודדות עם משבר האקלים".