תשתיות גז המחצבים בישראל אחראיות על מרב פליטות גזי החממה, ובתוכן גז החממה העוצמתי מתאן אשר נפלט הן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים וממטמנות פסולת; המשך ההשקעה והשימוש בגז מחצבים יסכן את יכולתה של ישראל לעמוד ביעדי האקלים שלה ובמחויבויותיה הבין-לאומיות. כך חושף פרסום חדש של המשרד להגנת הסביבה.
לראשונה מפרסם המשרד הערכה של פליטות המתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל ופעולות להגברת ניטור מקורות הפליטה ולצמצומן. על פי הפרסום, השימוש בגז מחצבים בתחנות כוח, במפעלים ובבתי זיקוק בשנת 2020 אחראי לפליטה של כ-23 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו חמצני, שהם כ-30% מסך פליטות גזי החממה של ישראל בשנה זו.
לדבריה של השרה היוצאת להגנת הסביבה, תמר זנדברג, "משבר האקלים הוא איום ממשי על האנושות, ועל מדינת ישראל לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה כדי להיאבק במשבר הגדול של דורנו, יחד עם שאר מדינות העולם. העבודה המקצועית שביצע המשרד להגנת הסביבה שופכת אור נוסף על היקף הפליטות של גזי החממה נוצרות מעצם השימוש של ישראל בגז המחצבים. על ישראל להיגמל מדלקים פוסיליים ומזהמים בהקדם האפשרי, תוך מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות – במטרה לאפס פליטות כפי שהתחייבנו, ולמען עתיד הדורות הבאים".
8,863 טונות מתאן בשנה
מתאן – שנחשב לגז חממה חזק במיוחד המשפיע מאוד על ההתחממות העולמית (עוצמתי פי 28 יותר מזה של פחמן דו חמצני) – הוא המרכיב העיקרי בגז המחצבים ונפלט לאטמוספירה באופן מוקדי ולא מוקדי לאורך כל שלבי תהליך הפקת הגז מהבאר ועד לצרכן הקצה. הדוח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC, שם דגש על היקפי פליטת המתאן העצומים ממערכות גז בעולם ועל הצורך הדחוף להפחיתן, כאשר עד היום פליטת מתאן כבר הביאו להתחממות של כ-° C0.5 מתוך כ-1.3 מעלות התחממות שכבר התרחשה.
המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף חברת הייעוץ DHV, ביצע עבודת עומק לכימות הפליטות השנתיות של גז החממה מתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז המחצבים בישראל (מהבארות בים, דרך האסדות והצנרת ליבשה, ועד שהגז מגיע לצרכני הקצה), וגיבש סדרת פעולות לשיפור יכולת המעקב, הניטור והכימות של הפליטות ולהפחתתן.
מתוצאות העבודה עולה, כי סך פליטות מתאן ממערך ההפקה והשינוע של גז המחצבים בישראל בשנת 2020 נאמד בכ-8,863 טונות מתאן, השווים לכ-0.3% מסך פליטות גזי החממה CO2eq של ישראל בשנה 2020. בנוסף, העבודה מפרטת את מקטעי השימוש בגז כדוגמת מקטע ההולכה, שבהם נדרש להגביר את פעולות הניטור והמדידה. לאור עבודה זו, המשרד פועל לדיוק אמינות הנתונים מכלל מערך הגז באמצעות דרישות דיווח רגולטוריות מגורמים מפוקחים, חברות המפעילות את אסדות הגז וחברות האחראיות על ההולכה והחלוקה של הגז.
מסקנות העבודה, בין היתר, מעלות כי בסקטור הגז והנפט הנחשב לאחראי הגדול ביותר על פליטות גזי חממה, ישנם פערים בין דיווחי החברות להערכות הפליטות בפועל. על כן, הוסיף המשרד להגנת הסביבה דרישות ניטור ובקרה וימשיך לבחון את שיטות וטכנולוגיות חדשניות לצמצום פערי מידע. המשרד ממשיך במעקב ואכיפה על דרישות לצמצום הפליטות שכבר מיושמות מזה מספר שנים הן בסקטור גז המחצבים והן בסקטור הפסולת, וימשיך להרחיב את אמצעי המעקב והניטור לפי מקטע ומקור פליטה, לרבות מטמנות ותשתיות גז מחצבים.
