בברזיל, פרו וונצואלה, 78 אחוז ממקרי הרצח הללו התרחשו בתוך יערות הגשם של האמזונס – שם נהרגו ביוני האחרון שני פעילי אקלים נוספים דום פיליפס וברונו אראוג'ו פריירה, שחקירת מותם עדיין נמשכת; וכ-40 אחוז מפעילי האקלים ומגני הקרקע שנרצחו היו מקהילות ילידים – למרות שאלו מהוות 5% בלבד מאוכלוסיית העולם – בעיקר במקסיקו, קולומביה, ניקרגואה, פרו והפיליפינים.

לדבריה של אחת ממחברות הדו"ח, אלי היינס, "זו בעיה עולמית אבל היא מתרחשת כמעט אך ורק בדרום הגלובלי. שחיתות ואי שוויון הם שני סוגים של גורמים מרכזיים המאפשרים את ההרג. לדוגמה, בתהליך הקניית קרקע, יכולות להיות עסקאות השקעה בין חברות ובעלי תפקידים מושחתים. מגינים שמנסים לחפש צדק נתקלים לפעמים בשופטים ששולמו בשוחד. זה מוביל לגורם השלישי, שהוא שיעורי החסינות הגבוהים. מקרים נדירים מאוד נחקרים בצורה אמינה".

פעילת הסביבה והסופרת ההודית ד"ר ונדנה שיווה חיברה את ההקדמה לדו"ח, שבה הביעה עצב רב על ההרג, כמו גם על מצב כדור הארץ, "אנחנו לא רק במצב חירום אקלימי. אנחנו נמצאים למרגלות ההכחדה ההמונית השישית, והמגנים האלה הם מהאנשים הבודדים שעומדים בדרכה. הם לא רק ראויים להגנה מסיבות מוסריות בסיסיות. עתיד המין שלנו, ושל הפלנטה שלנו, תלוי בהם".

לאור הנתונים, ד"ר שיווה ו-Global Witness קוראים לממשלות הלאומיות להנפיק הגנות חזקות לפעילי אקלים הנלחמים במשבר הזה בחזית, כמו גם לחקור את מקרי המוות הללו. הארגון גם ממליץ לממשלות לדרוש מחברות לשקול זכויות אדם וסיכונים סביבתיים בכל העסקים שלהן כדי להפחית את האלימות. באופן ספציפי, הארגון מאמין שיש לחייב עסקים ליצור מדיניות המתייחסת להגנה על זכויותיהם של מגיני הסביבה.

בנוסף, Global Witness קורא לממשלות ועסקים להגביר את התחייבויות האקלים שלהם כדי להתיישר עם המטרות של הסכם פריז ותקני זכויות אדם עולמיים אחרים, כמו גם לעבוד כדי לכלול קהילות ילידים בקביעת מדיניות וכן להגן על זכויות הקרקע שלהן.

לדבריה של ד"ר שיווה, גם לאנשים פרטיים תפקיד חשוב במאבק, ואפשרות לקחת חלק, "ב-2021 200 אנשים מתו בהגנה על בתיהם או על זכויותיהם, אני מפצירה בכם לקרוא את כל השמות שלהם, ולכבד את המתים בתשומת לבכם. לכעוס בשמם, ואז לפעול".