מיד לאחר בריאת השמים והארץ המתוארת בבראשית פרק א, נברא האור, ומיד לאחריו- החושך. "ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור. וירא אלוהים את-האור, כי-טוב; ויבדל אלוהים, בין האור ובין החושך. ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד"
עם האמת התנ"כית הזו - המדע מיישר קו. כדור הארץ נוצר לפני כ 4.6 מיליארד שנים. לאורך שנות קיומו של הכדור, הרבה מאוד השתנה כאן. הרכב הגזים באטמוספרה, הטמפרטורה המשקעים, והגחת היבשות מהים. גורם אחד הבולט ביציבותו לאורך שנות הקיום הכאוטיות של הכדור, הוא שהשמש תמיד זורחת בבוקר ושוקעת בערב. ושהיום תמיד מתארך לקראת הקיץ, ומתקצר לקראת החורף.
לכך קוראים בטבע "סמן אמין" שהוא סמן קבוע שאפשר לסמוך עליו ולהסתנכרן לפיו, וזה הבסיס לשעון הביולוגי שלנו. היממתי, החודשי והשנתי. אותו שעון הנמצא בתוך הגוף של כל אחד ואחת מאתנו וקובע את שעות הערות והשינה, המחזוריות ההורמונלית, הווסת החודשית, ומנגנוני ניקוי הפסולת הנכנסים לפעילות בשעות הלילה ומשפיעים ישירות על יעילות מערכת החיסון שלנו.
ואיך הגוף שלנו יודע מה השעה ביום? או באיזה זמן בחודש אנחנו נמצאים? פשוט מאוד. לפי מחזוריות האור והחושך אליהם העין שלנו חשופה. תאים ייעודיים בעין מעבירים את המידע לאזור במוח המסנכרן את הפעילות בגוף ושולט, בין השאר, על פעילות מנגנון התברואה הזה השומר על בריאותנו.
אז מה בעצם ההבדל בין אור לחושך? עוצמת האור. עוצמת אור שמש מגיע ל 6000 לוקס, עוצמת אור הירח לעומת זאת, היא רק 0.2 לוקס. והגוון שלו. או ליתר דיוק נוכחות האור הכחול המעניקה לאור גוון בהיר. אותו גוון הנפלט מהשמש בשעות היום.
מה קורה כשהשמש לעולם לא שוקעת?
מאז המצאת המאור בשלהי המאה ה-19, אין עוד משמעות למחזוריות היממתית והעונתית של היום והלילה. בעידן המודרני אנו מוקפים במסכים הפולטים אור כחול, וביתר שאת מאז התפשטות תאורת הלד העשירה באור כחול, ומשפעלת את המנגנונים הקדומים שלנו וגורמים לגוף שלנו להאמין שהלילה הוא יום.
זיהום אור הוא אחד הזיהומים הנפוצים ביותר בעולם היום, וההשלכות הבריאותיות ולעיתים קטלניות שלו מתוארות היטב בספרות בת זמננו. אלפי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על הקשר בין חשיפה לאור לבן בשעות הלילה ופגיעה במערכת החיסונית שלנו, התגברות מחלות כלי דם ולב, וסרטנים של מערכת הרבייה. גם חשיפה קצרה משבשת את המנגנונים העתיקים בגופינו והופכת אותנו ליותר עצבניים, חולים ושמנים, מקצרת את תוחלת החיים שלנו וגורמת לנו להזדקן מהר יותר. השפעות סוכמו הן במסמך שפרסמה המועצה לבריאות העובד במשרד הבריאות שפורסם בשנה שעברה, והן בנייר העמדה שפרסם הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד להגנת הסביבה אך לפני חודשים ספורים.
היינו מצפים שלאור ההשפעה הקשה והמוכחת של אור על בריאות הציבור, והעלויות הגדולות הנגרמות למשק כתוצאה מתחלואה מוגברת, המערכות השלטוניות יפעילו את הכלים החוקיים שברשותן על מנת להגן עלינו. בעיקר לאור העובדה שהטיפול הוא יחסית פשוט. עלינו רק לאמץ את התקינה האירופית הקיימת, ולהכניס לגבולות הארץ רק נורות העומדות בתקינה ומכילות רכיב מועט של כחול.
עם זאת, ממחקר שערכנו במכון דש"א עלה שבפועל אזרח שיבקש להגן על עצמו ועל משפחתו מהסכנות הטמונות בחשיפה לאור לבן בלילה עלול לגלות שהמציאות מורכבת יותר. גם אם נפזר בבית רק מנורות בגוונים חמים, ונמסך אור כחול במכשירים האלקטרונים שלנו אחרי השקיעה, זיהום האור יפלוש לביתנו מין החוץ. בפועל. בישראל של שנת 2022 אין אף חוק שמונע מהשכן להפנות זרקור עוצמתי של אור לבן ישר לתוך חדר השינה של ילידנו. אין תקינה המונעת מהרשות המקומית למקם שלט פרסומת מאיר ומרצד מול בנייני מגורים. אין אף תקן המחייב שלא להפנות תאורת מגרש ספורט ישר לתוך כביש, לסנוור את הנהגים ולסכן את משתמשי הדרך. זאת ועוד, אין בישראל חקיקה, תקינה או תקנים המחייבים את גופי התכנון לתכנן עבורנו תאורה איכותית, בגוון ובעוצמה השומרים על בריאותנו.
תקדימים משפטיים מהעת האחרונה העלו כי בית המשפט מסוגל לתת סעד במקרים כאלה ולדרוש מהרשויות לעצור זיהום אורי החודר לרשות הפרט. ראוי היה שבנושא רגיש כל כך, בעל השלכות מוכחות לבריאות הציבור ולכלכת המשק, המדינה תתכבד ותאמץ מנגנונים רגולטורים מתאימים, כפי שקיים באירופה ובארצות הברית.
הכותבת היא אביב אבישר מנהלת יחידת המחקר במכון דשא, במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט