הפלסטיק הוא ללא ספק בין החומרים המהפכניים ביותר שהאנושות המציאה. הוא זול, עמיד וניתן להתאמה אישית רבה. עם זאת, הפלסטיק הפך כעת קורבן להצלחה של עצמו, כשביקורת הולכת וגוברת מופנית כלפיו בנושאי זיהום האוקיינוסים, פסולת פלסטיק בצדי הדרכים, והיעדר מחזור.
אלו הם שיקולים חשובים, ולכולנו יש אחריות לטפל בנושאים אלו. עם זאת, דוח שפורסם לאחרונה ומכה הדים ברחבי העולם מביא אלינו פרספקטיבה נוספת בשיח הזה שלא זכתה לתשומת הלב הראויה: היתרונות הסביבתיים שמביא הפלסטיק בהשוואה לחלופות שלו.
דוח מקנזי שהתפרסם ביולי 2022 מציע הזדמנות להביט על הפלסטיק מנקודת מבט מאוזנת יותר, מבוססת מדע מחקרי, הניתוח בדוח מבוסס על נתונים מארה"ב בשנת 2020, והוא חוקר את התחום לקראת ההתקדמות לעבר עולם חסר פחמן בשנת 2050. בדוח נבדקו דוגמאות מחמישה תחומים עם הצריכה הגבוהה ביותר של פלסטיק – אריזה, בניין ובנייה, רכב, טקסטיל ומוצרים בני קיימא – המייצגים כ-90% מנפח הפלסטיק העולמי. כמו כן, נבחרו יישומים מייצגים שעבורם קיימות כיום אפשרויות בחירה בין חלופות של פלסטיק.
מתוצאות המחקר, עולה כי הפלסטיק מציע תרומה כוללת נמוכה יותר של גזי חממה בהשוואה לחלופות ב-13 מתוך 14 מקרים. חיסכון בפליטת גזי חממה נע בין 10 ל-90 אחוז!
אז האם יכול להיות שפלסטיק לא מזיק לסביבה כמו שחשבנו, ואולי אפילו פחות מזיק מחלופות אחרות? בדקנו עם שניים מהמובילים בתחום, משני צידי המפה, ד"ר אינס צוקר, ראש המעבדה לננוטכנולוגיה סביבתית, מבית הספר להנדסה מכנית ובית הספר פורטר לסביבה ולמדעי כדור הארץ, ויפתח סחר, מנכ"ל משותף בכתר, ומנהל תחום הקיימות בקבוצת כתר:
פלסטיק רב פעמי עדיף על זכוכית ועץ?
"לפלסטיק יש יחסי ציבור שליליים, אבל למעשה חלק מהתפיסות שלנו לגביו נובעות מחוסר ידע" אומר יפתח סחר. "כיום רוב החומרים שאנו משתמשים בהם לייצור מוצרי צריכה, מותירים חותם סביבתי במידה מסויימת: טקסטיל, מתכות, זכוכית, מוצרי עץ טבעי ועוד. אני מניח שהפלסטיק זוכה לעיקר הכותרות משום שאנחנו רואים לא מעט מוצרים חד פעמיים ברחובות, בטבע ובחופים". לתפיסתו, הבעיה היא לא הפלסטיק עצמו אלא האופן בו אנחנו משתמשים בו.
"תמונות של הרי זבל באוקיינוס או בעלי חיים שנפגעו מקוממות ומדאיגות גם אותי, אבל הסיטואציות המדאיגות הללו לא נוצרו בגלל מוצרים כמו אלו שלנו, אלא אך ורק בגלל בעיית הפלסטיק החד־פעמי והאופן שבו אנו משתמשים בו. אוזלת היד של רשויות ומדינות בנושאי המיחזור של פלסטיק רב פעמי או איסור שימוש בחד פעמי תורמות לכך. אנחנו מייצרים אך ורק מוצרים רב פעמיים שניתנים למיחזור, רובם כבר מכילים חומר גלם ממוחזר באחוז משתנה. פיתחנו בשנים האחרונות מוצרים שמגיעים ל-100% חומר ממוחזר, שגם אותם כמובן ניתן למחזר."
לדברי סחר, תוצאות הדוח אינן מפתיעות, "חברת מקינזי בוחנת במחקרה את מידת ההשפעה הסביבתית של פלסטיק. במידת ההשפעה הם בוחנים את תהליך הייצור וגם את פעולות סיום השימוש והמִחזור. פלסטיק הוא תוצר לוואי של תעשיית הנפט הקיימת – כלומר שימוש במשאבים קיימים, זאת בניגוד למשל לתעשיית העץ, שמבוססת על גדיעת עצים וכילוי יערות".
בנוסף, הוא אומר, "מקינזי מסבירים שהתכה של זכוכית או מתכת לייצור מוצרים חדשים, וכמובן מחזור שלהן, דורשות טמפרטורה גבוהה בהרבה מהתכה של פלסטיק – כלומר בתהליך המיחזור עצמו פלסטיק פולט עד כ-80% פחות גזי חממה מחומרים אחרים. יתרון נוסף שהם מציינים נוגע בשרשרת האספקה, מאחר ופלסטיק הוא קל וגמיש, ניתן לשנע מאות ולפעמים אלפי מוצרים, כאשר האלטרנטיבות לא מגיעות לעשירית מכך."
מסיבות אלו, סבור סחר, אפשר ליישם כלכלה מעגלית בת קיימא גם תוך שימוש אינטנסיבי בפלסטיק, "צריך להתחיל להבין שהפלסטיק הרב פעמי סביבנו בכל מקום – ממוצרי טכנולוגיה, חשמל ותחבורה ועד ציוד רפואי. הוא סביבנו בכל עת. הבעיה מתחילה כשלא חושבים על סיום חייו. כלכלה מעגלית היא גישה לצרכנות חכמה יותר ששואפת להוציא את הפסולת מהמשוואה היכן שניתן - וכשלא ניתן להשתמש בפסולת כמשאב".
"כדי ליישם באמת כלכלה מעגלית אנחנו צריכים קודם כל להעדיף שימוש במוצרים רב פעמיים על פני מוצרים חד פעמיים וכמובן לבחור במוצרים שניתנים למחזור בסוף חייהם. כמובן שהמדינה צריכה לספק תשתית טובה יותר לכל תעשיית המיחזור בארץ ולספק לנו את התשתית למחזר מוצרי פלסטיק רב פעמי. אלו מוצרים שבתהליך פשוט ניתן להפוך אותם חזרה לחומר גלם ואין שום סיבה להטמינם."
מיקרו־פלסטיק נמצא בים, בקרעקע ובאוויר
מהצד השני, מזכירה ד"ר אינס צוקר, כי יש גם סיבות מוצדקות לשם הרע שיצא לפלסטיק, "שימוש נרחב במוצרי פלסטיק גורם באופן לא מפתיע לפסולת פלסטיק רבה. הפלסטיק מתפרק באופן איטי בסביבה וכתוצאה מכך ישנה פליטה של כימיקלים שונים שמרכיבים אותו, כמו גם חלקיקים הנקראים בשמם הרחב מיקרו־פלסטיק. התפיסה של פלסטיק כמזהם נובעת מכך שהמיקרו־פלסטיק נמצא כיום באוויר, בקרקע, ובמים – ומכאן דרכו אל יצורים חיים כולל בני אדם קצרה. התמונה המלאה לגבי השפעתו על הסביבה ובריאות האדם אינה ברורה ונחקרת בימים אילו במעבדות רבות ברחבי העולם, כמו גם במעבדה שלנו - המעבדה לננוטכנולוגיה סביבתית."
ד"ר צוקר מסבירה שיש גם הבדל בין סוגי הפלסטיק השונים, "חלקם נפוצים יותר, חלקם מתפרקים מהר יותר, וחלקם בעלי תכונות שגורמות להם לנוע בסביבה ולהגיע צמחים, יצורים ימיים, ובני אדם. לדוגמה – השימוש במוצרי פלסטיק חד־פעמי נפוץ מאוד לצערנו, והעובדה שהם גם מתפרקים למיקרו־פלסטיק במהירות רבה יותר מזו של מוצרי פלסטיק רב פעמיים גורמת להם להיות מזהמים סביבתיים נפוצים יותר."
לדבריה, דוח מקינזי נוגע באספקט שאינו זוכה לתשומת הלב הראויה בשיח בנוגע לסיכונים הסביבתיים של פלסטיק והוא- ההשוואה לאלטרנטיבות הקיימות לפלסטיק מבחינת פליטת גזי החממה. "באופן ספציפי, הדוח מראה כי פליטת גזי החממה נמוכה יותר עבור פלסטיק בהשוואה לאלטרנטיבות ברוב המכריע של המקרים שנבחנו. למשל, נמצא כי בקבוקי שתיה מפלסטיק פולטים פחות גזי חממה בהשוואה לחלופות של בקבוקי זכוכית ופחיות. חשוב להבין כי על-אף שהדוח חשוב ומוסיף פרספקטיבה נוספת לשיח על זיהום הפלסטיק, הוא אינו בוחן את ההשפעות הבריאותיות של נוכחות מיקרו־פלסטיק בסביבה ולא מפחית מהצורך של החברה לטפל בפסולת הפלסטיק ולקדם את מחזורה."
אז בשורה התחתונה, האם עלינו לשנות את כל גישתנו לפלסטיק מעכשיו? לא בטוח בכלל "הדוח אינו משנה העובדה כי הצרכן הישראלי צריך להפחית את השימוש במוצרים חד-פעמים ובפרט כאלו מפלסטיק", מסכמתת ד"ר צוקר, "הצרכן צריך לבחור את מוצריו בהתאם ליכולת שלו להשתמש במוצר שוב ושוב, זהו פקטור חשוב לא פחות מהחומר ממנו עשוי אותו מוצר."
