היום כולם כבר יודעים כי העולם מתחמם במהירות בשל פליטת גזי חממה, בימים אלו מנהיגי העולם נועדים בגלזגו שבסקוטלנד על מנת לדון בצעדים שיש לנקוט כדי להאט ואף לבלום את ההתחממות. לפי הפאנל הבין-ממשלתי על שינוי האקלים, שנות ה-2010 היו חמות יותר ב-1.09 מעלות צלזיוס בהשוואה לאקלים של השנים 1900-1850 בממוצע עולמי. לפי השירות המטאורולוגי, ישראל התחממה מהר יותר: הטמפרטורה עלתה בכ-1.5 מעלות בין השנים 1950-2017. עד סוף המאה ה-21, שינויי האקלים בישראל צפויים לגרום להתחממות נוספת של 1.5 עד 3.7 מעלות וכן להפחתת כמות המשקעים בכ-10 עד 24 אחוזים, כתלות בכמות גזי החממה שהאנושות תפלוט עד אז. יתר על כן, משבר האקלים צפוי לגרום גם להחרפת גלי חום, שריפות ובצורות, שיהיו תדירים יותר מבעבר.
השפעת ההתחממות על עולם הטבע כולו
בנוסף להשלכות משבר האקלים על האנושות, ההתחממות תשפיע מאוד גם על עולם הטבע. צמחים מטמיעים פחמן דו-חמצני מהאוויר באמצעות פתחים זעירים בעלים הקרויים "פיוניות", אולם דרכן הם גם מאבדים מים בתהליך שנקרא "דיות". באקלים חם וצחיח יותר, צמחים עלולים להתייבש מהר יותר ולשנות מערכות אקולוגיות רבות מהיסוד. גם בעלי חיים חשופים לשינויי אקלים, הן בשל תלותם בצמחים למזון ולמחסה והן במישרין. חיות אקטותרמיות ("בעלות דם קר"), כגון חרקים וזוחלים, אינן מווסתות את חום גופן, ולמעשה יכולתן להיכנס לפעילות תלויה בטמפרטורת הסביבה. פירוש הדבר שככל שהאקלים יתחמם, כך יקשה על בעלי חיים להישאר פעילים בשעות החמות, יכולתם לשרוד תיפגע, והם עלולים להיכחד מאזורים שבעבר התאימו להם. למעשה, האקלים משפיע על יכולתם של מינים לחיות במקומות שונים בעולם במידה רבה יותר מגורמים סביבתיים אחרים, כגון נוכחות אויבים טבעיים או מיני טרף ספציפיים.
החורפים שיבואו יהיו קצרים ומתונים
מחקרים רבים בעולם מראים שהטבע מושפע כבר עתה ממשבר האקלים. הודות לטמפרטורות הגבוהות יותר באביב ובסתיו, צמחים בחצי הכדור הצפוני מקדימים ללבלב ומאחרים להשיל עליהם בשלכת, וכך עונת הצמיחה מתארכת. בעלי חיים ימיים מתקרבים יותר ויותר לקטבים, ואילו בעלי חיים יבשתיים עולים במעלה ההרים, על מנת לעקוב אחר תנאי האקלים המתאימים להם. עד שנת 2050 החורפים יהיו כה קצרים ומתונים, עד שיתוש-יום מצרי, המעביר מחלות נגיפיות כגון דנגה וזיקה, יצליח לשרוד בסביבות בייג'ינג וצפון קרוליינה. בדומה לכך, זבובי חול וקרציות מפיצי מחלות יאכלסו אזורים צפוניים יותר ויותר באירופה. כלומר, משמעות שינויי האקלים היא שינוי באזורי תפוצה של מיני צמחים ובעלי חיים רבים, הכחדה באזורים בהם היו נפוצים וחדירה לאזורים חדשים.
ומה עם מדינת ישראל?
גם בישראל נערכו מספר מחקרים המתמקדים בהשפעת שינויי האקלים על המערכות האקולוגיות. רצף של בצורות שהחל בשלהי שנות ה-1990 גרם למותם של שיחים רבים בפארק סיירת שקד, אתר מחקר אקולוגי ארוך טווח בצפון הנגב. לעומת זאת, צמחים חד-שנתיים, הנובטים וקמלים באותה השנה, גילו עמידות בניסוי שדימה רצף של תשע שנות בצורת – אך לא לבצורת קיצונית, שבה כמות המשקעים קטנה בכשני שליש מהממוצע. בים המצב אפילו גרוע יותר: מינים רבים של צדפות וחלזונות נכחדו מחופי הים התיכון הישראלי, כנראה בשל משבר האקלים. בנוסף, גלי חום בים סוף החלישו את מערכות החיסון של דגים וכך גרמו בעקיפין לתמותה המונית של דגים מחיידקים.
חרף מחקרים חלוציים אלה ואחרים, סקר מומחים שפורסם בשנת 2015 מצא כי ישנם פערי ידע נרחבים בנושא השפעת משבר האקלים על הטבע בישראל. אנו מקווים כי ההכרה בדחיפות המשבר והנכחת הנושא כעת בוועידת גלזגו העולמית, יאיצו את המחקר, כך שיוכל להציע גם פתרונות למצוקת הטבע נוכח משבר האקלים.
הכתבה הוכנה על ידי המארג והמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה ישומית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב