"את הדליפה הזו אי אפשר היה למנוע מראש, אבל אם היו חיישנים שיכלו לזהות את הדליפה או לווין שהיה מתריע על כך הרבה לפני שהדליפה הייתה מגיעה לחוף, היינו יכולים לנקות את הדליפה בקלות יחסית, הרבה לפני שהייתה מגיעה לחופים ויוצרת את המפגע החמור", אומרת פרופ' מנדי לוין, מרצה וחוקרת במדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, חוקרת בתחום הכימיה האורגנית סינתטית, לפיתוח כלים לאבחון רפואי וחיישנים לאיתור רעלים בסביבה, אשר עסקה בחקירת עומק באירוע דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב 2010. עד כה לא ברור מהו המקור של דליפת הדלק לים, אלא רק שמדובר באחת מתוך 10 ספינות שהיו בים. "אם היינו יודעים על הדליפה טרם הגעתה לחוף, יכולנו לפזר בים חומרים שיספגו את הדלק, כשהמפגע נמצא רק במים, הרבה יותר קל לנקות אותו".
מהם הנזקים של דליפה כזו לסביבה, לים, לדגה וגם לאוכלוסייה?
"לדגה רוב הנזק יהיה לטווח קצר, חלק מהדגים ימותו והשאר ישרדו. הים יוכל לאזן את עצמו אחרי תקרית כזו, מה גם שקיימת בקטריה במים שיכולה לאכול את שאריות הדלק, בנוסף לתגובות כימיות שיהרסו את השמן בצורה איטית. אבל הבעיה העיקרית יכולה להיות לאוכלוסיית ישראל – לאחר מספר שבועות, כל השמן שנמצא על החול אמור להיעלם אך הוא לא נעלם לחלוטין, הוא רק נסתר מן העין. חלקיקי שמן קטנים ישקעו בחול, ומשם ישחררו מולקולות קטנות ורעילות שיכולות לגרום לבעיות בנשימה או למחלות סרטן. אלו מולקולות שדומות לבנזין ומכונות POLYCYCLIC AROMATIC HYDROCARBONS, הן ממש קטנות ולכן מסכה רגילה לא יכולה למנוע את כניסתן, אלא רק מסיכות מיוחדות עם פילטרים ייעודיים. בנוסף, צריך גם למגן את העור מפני חדירת המולקולות. לכן, יש צורך שיבוצעו בדיקת איכות אוויר כדי לוודא שאין ריכוז של המולקולות הללו".
האם מינים מסוימים עלולים להיכחד?
"כן. את זה כבר ראינו במפרץ מקסיקו וגם באלסקה, אם מספר הפרטים שימותו הוא יחסית גדול לאוכלוסייה של מינים אלו, יש סכנה להכחדה. בדרך כלל לוקח זמן עד שאומדים את הסכנה, אנו צריכים ראשית לראות איך המינים שורדים את האסון, ומצליחים להבריא את האוכלוסייה שלהם, כאמור, לא נדע זאת באופן מיידי ורק הזמן יגיד".
הסתברות לבעיות בריאותיות בטווח הארוך
ב-2010 אירעה דליפת נפט מסיבית ומתמשכת במפרץ מקסיקו, שנחשבת עד היום לאחד האסונות הסביבתיים היותר גדולים בהיסטוריה. האסון קרה בעקבות קידוחים תת מימיים, וכמות הנפט שנשפכה לים הייתה אדירה – למעלה מ-700 מיליון ליטר. פרופ' לוין, שהייתה חלק מחוקרי האירוע, מסבירה כי אמנם הדליפה בחופי מקסיקו הייתה על פני שטח הרבה יותר גדול, אולם לדליפה בישראל יש השלכות יותר משמעותיות משום שהיא כבר הגיעה לחופי ישראל, וכיסתה שטח נרחב. בטיפול באירוע בחופי מקסיקו הדליפה התגלתה בשלב מוקדם יחסית, והיה ניתן לנקות אותה בים. הפעולות לניקיון הנפט מהים כללו מחסומי בלימה צפים, ופיזור מולקולות המכונות dispersants שהתגלו בהמשך כמסוכנות לבני אדם. בדליפה שקרתה בחופי ישראל, אמנם לא נעשה שימוש במולקולות אלו, אך משום שהדליפה לא טופלה טרם הגעתה לחוף, הדבר גרם למורכבות הטיפול בה.
באילו אמצעי זהירות צריכים לנקוט אנשים שמגיעים לחופים?
"כל מי שמגיע לחוף הים בימים אלו נדרש לעטות מסכה עם פילטר פחמן ייעודי לסינון מולקולות קטנות. בנוסף, כל מי שמתנדב ועובד עם החומר, זקוק למיגון העור בגלל שיש סכנה שהמולקולות האילו יחדרו לעור".
מה קורה למי שנחשף למפגע?
"אם מדובר בחשיפה קצרה אז ההסתברות היא שלא יקרה לו כלום. אבל חשיפה ממושכת עלולה לגרום לבעיות בנשימה בגלל שהמולקולות הללו באוויר, כפי שקרה למתנדבים על החוף. יש גם הסתברות לבעיות בטווח ארוך כמו סרטן ריאות או אסטמה, אין זה אומר שכל מי שהיה על החוף יסבול מבעיות רפואיות אלו אך יש סבירות שזו תהיה התוצאה".
כמה זמן ייקח לנו לנקות לגמרי את המפגע, והאם זה בכלל אפשרי?
"צריכים להיעשות כאן כמה שלבים של נקיון. ראשית, ניקוי הזפת מחוף הים עתיד לארוך מספר שבועות. לאחר מכן, עדיין יש צורך להיזהר מאיכות האוויר באיזור החוף בגלל החומרים ששקעו בחול, אך לדעתי אנשים יוכלו בזהירות לחזור לחוף הים, במקביל, צריכים לנקות את כל הדגים ובעלי החיים שנמצאים בסביבת הים והחוף, ולבדוק איך אוכלוסיות אלו יוכלו לשרוד לאחר האסון. הבראה מלאה של האוכלוסיות השונות של המינים שחיים בים ובחוף תיקח מספר שנים".
"זו קריאת השכמה להאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות וחלופיות"
בפגישת עיתונאים שהתקיימה ביום רביעי ה-24.2 לצורך עדכון תמונת המצב בנוגע לחופים אמרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "לזפת הזאת יש כתובת ויש לה גורם אחראי. אנו בעיצומה של החקירה והנחיתי את כל הגורמים לעשות את כל המאמצים כדי לתפוס את העבריין המזהם ולמצות עמו את הדין. האירוע הסביבתי החמור של הזפת בחופים מהווה קריאת השכמה לכולנו להאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות וחלופיות ולזנוח את השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים. אם לא נעשה זאת בהקדם - נגדיל את הסיכון לאירועים נוספים בעתיד"
השרה גמליאל, הסבירה כי מדובר בחקירה מאוד מורכבת, שרובה מתקיימת מחוץ לשטחי מדינת ישראל. "מכיוון שאין לנו סמכות חוקית לעצור אוניות מחוץ לשטח הימי שלנו, אנחנו משתפים פעולה עם גורמים בין-לאומיים בנושא. האירוע הסביבתי החמור מהווה קריאת השכמה לכולנו להאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות וחלופיות ולזנוח את השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים. אם לא נעשה זאת בהקדם - נגדיל את הסיכון לאירועים נוספים בעתיד. מדובר ביעד לאומי אסטרטגי, שהכרחי לצמצום זיהום האוויר, התחלואה והתמותה. התחייבנו לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה- OECD והאו"ם למאבק במשבר האקלים. בנוסף, אנחנו מובילים תהליך כלל ממשלתי ורב-מגזרי לאסטרטגיה לאומית להפחתה עמוקה בפליטות גזי החממה של המשק, בדרך לכלכלה דלה עד מאופסת פליטות עד שנת 2050."
עוד אמרה השרה, כי "הקושי העיקרי הוא לנקות את החופים הסלעיים. כדי להצליח במשימה, אנחנו עורכים היום ניסוי בחופי ראש הנקרה עם חומר מיוחד שהשגנו. מהתייעצות עם גורמים בינלאומיים, אנחנו יודעים שהחומר יעיל כנגד נפט גולמי, ואנחנו בודקים ממש עכשיו אם הוא יעיל כנגד הזפת. במידה והניסוי יצליח – אנחנו נוכל לעבור מניקוי ידני של הסלעים לשיטות מתקדמות שיעזרו בהסרה מהירה של החומר. האסון שנגרם ללווייתן, לצבים ולבעלי הכנף שניזוקו כתוצאה מהזפת קורעים את הלב. אנחנו נעשה הכל כדי שהאחראיים לכך ישלמו את המחיר".
המשרד להגנת הסביבה פרסם את "רמזור החופים", על גבי מפות המציגות את מצב ניקיון החופים. "רמזור החופים" הוא שילוב של מצב הזיהום בשטח והתקדמות פעולות הניקיון. חשוב לציין, שמצב ניקיון החופים משתנה וכי חופים שהיו נקיים היום, לא בהכרח יישארו כך מחר.
לרמזור החופים ארבע רמות:
- אדום: שטח מזוהם שעדיין לא התחילו בו פעולות הניקוי, או שהתחילו פעולות חלקיות לניקוי החול אך לא החוף הסלעי, כדוגמת ראש הנקרה.
- כתום: שטח מזוהם בשלבי ניקוי התחלתיים.
- צהוב: מצב קל. שטח עם זיהום נמוך או בשלבי ניקוי מתקדמים.
- ירוק: קל מאוד.
