האם חלון ההזדמנויות לבלימת ההתחממות הגלובלית עומד להיסגר? דוחות של האו"ם שיצאו בימים האחרונים מראים כי שינויי האקלים מתרחשים בקצב גבוה יותר מזה שחזו המדענים עד כה, ומזהירים כי פליטות גזי החממה חייבות לרדת בחצי עד שנת 2023, אך עדיין נמצאות בעלייה.
שלוש סוכנויות שונות של האו"ם פרסמו בימים האחרונים דוחות המצביעים על מצב עגום בכל הנוגע למאבק במשבר האקלים רגע לפני ועידת האקלים שתפתח בשבוע הבא בשארם א-שיח': הדוח של סוכנות הסביבה של האו"ם מצא כי אין דרך אמינה להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת ל-1.5C וכי ההתקדמות בהפחתת הפליטות אינה מספקת, לכן הדרך היחידה להגביל את ההשפעות הקשות ביותר של משבר האקלים היא "שינוי מהיר של חברות".
סוכנות האקלים של האו"ם הציגה תמונה עגומה אף יותר, לפיה גם אם יתממשו במלואן ההבטחות הנוכחיות של המדינות לפעולה עד שנת 2030, פירושן עלייה בחימום העולמי של כ-2.5 מעלות צלזיוס – רמה שתדון את העולם להתמוטטות אקלים קטסטרופלית. למרות זאת, רק קומץ מדינות הגבירו את פעולותיהם בתחום בהתאם לוועידת האקלים Cop26 שהתקיימה בגלזגו לפני שנה. בינתיים, הסוכנות המטאורולוגית של האו"ם דיווחה כי כל גזי החממה העיקריים הגיעו לשיאים בשנת 2021, עם עלייה מדאיגה בפליטת מתאן.
הזמן אוזל מהר מאוד
"זה רגע עגום באמת, לא רק בגלל הדוחות שמראים שהפליטות עדיין עולות, אז אנחנו לא עומדים בהסכמי האקלים של פריז או גלזגו. יש לנו גם כל כך הרבה ראיות מדעיות שאנחנו מאוד מאוד קרובים לשינויים בלתי הפיכים – אנחנו מתקרבים לנקודות מפנה", אמר פרופ' יוהאן רוקסטרום, מנהל מכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים בגרמניה, לגרדיאן.
מחקר של פרופ' רוקסטרום ועמיתיו, שפורסם בספטמבר, מצא שהעולם קרוב לחציית חמש נקודות מפנה אקלימיות מסוכנות, כולל קריסת כיפת הקרח של גרינלנד, עם עוד חמש אפשריות עם חימום של 1.5 מעלות צלזיוס.
"הזמן באמת אוזל מאוד מאוד מהר. אני חייב לומר, בחיי המקצועיים כמדען אקלים, זו נקודת שפל. החלון של 1.5C נסגר בזמן שאני מדבר, אז זה ממש קשה" אמר פרופ' רוקסטרום. לדבריו, חוסר היציבות הגיאופוליטית רגע לפני ועידת האקלים מהווה סכנה ליכולת של מדינות העולם לפעול יחד מול משבר האקלים. "כשאנחנו צריכים פעולה קולקטיבית ברמה הגלובלית, כנראה יותר מאי פעם מאז מלחמת העולם השנייה, כדי לשמור על כדור הארץ יציב, יש לנו שפל של כל הזמנים מבחינת היכולת שלנו לפעול ביחד".
כדי לעמוד ביעד – צמצום של 7% בפליטות בכל שנה
ולא רק שהעולם הולך ומתרחק מעמידה ביעד המעלה וחצי, אלא שעם הזמן הולך ומתברר שממדי ההשפעה של שינויי האקלים גדולים בהרבה ממה שהציעו התחזיות. החודשים האחרונים הוכיחו שמשבר האקלים כבר כאן עם עלייה חדה בכמות ותדירות אירועי הקיצון: מגלי חום ובצורות ועד שיטפונות והמסת קרחונים.
"ללא ספק, אירועי מזג אוויר קיצוניים, המועצמים על ידי ההתחממות הגלובלית, מגיעים מהר מהחזוי והם חמורים יותר מהחזוי. יש לראות את ההשפעות: השיטפונות הרות אסון בפקיסטן; כישלון עונת הגשמים בסומליה בארבע השנים האחרונות; ושריפות הרסניות מאוד בקליפורניה", אומר רוקסטרום.
רגע לפני ה-COP17, נראה כי כדור הארץ מתנודד על סף אסון אקלימי. על פי הערכות המדענים מכדי שלעולם יהיה סיכוי להגיע לאפס נטו פליטת פחמן עד 2050 ולמנוע עלייה ממוצעת של יותר מ-1.5C, יש צורך לצמצם את הפליטות העולמיות ב-5% עד 7% בשנה, אך נכון לעכשיו, הפליטות עולות בין 1% ל-2% בשנה, עם תקווה לכך שהעלייה הזו תיפסק לאחר שהפליטות יגיעו לשיאן ב-2025.
לכן, מדגישים המדענים – מציאת הדרכים להפחתת הפליטות חייבת להיות בראש סדר העדיפויות בוועידת האקלים. למרות זאת, ה-COP הקרוב צפוי להתרכז במחלוקת הפיצוי שמדינות העולם העשירות אמורות להעביר למדינות העניות, המשפיעות פחות על שינויי האקלים אך חשופות ופגיעות הרבה יותר לנזקיהם.
