1. המשרד להגנת הסביבה פרסם בתחילת השבוע תקנות לעיון הציבור שיגבילו לראשונה את פליטת זיהום האוויר מכלי שייט, כאשר בהמשך יובאו התקנות לאישור ועד הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. נכון להיום, אין בישראל חקיקה המתייחסת לזיהום אוויר מכלי שיט, אל ישנה חקיקה המגבילה פליטת עשן שחור ממקורות אחרים, ובהם כלי רכב ומקורות נייחים כמו תנורים.
  2. ארגון אדם טבע ודין עתר באמצע החודש לבג"ץ, נגד השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ומשרדה, מפני שלא פעלו להכריז על התחנה המרכזית בתל אביב כאזור נפגע זיהום אוויר, כמתואר בחוק אוויר נקי. על פי הארגון, באזור התחנה המרכזית קיים שילוב של ריכוזים גבוהים של שני מזהמי אוויר מסוכנים, אשר מדבירים את הפגיעה הן בבריאות הציבור והן בסביבה. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2021 נרשמו למעלה מ-30 חריגות מסוכנות מהערך הסביבתי היומי המירבי של חלקיקים נשימתיים עדינים באזור התחנה.
  3. גלי חום בקוטב הצפוני והדרומי בו זמנית במהלך חודש מרץ הזעיקו את מומחי האקלים. במהלך החודש נרשמה טמפרטורת שיא ביבשת אנטרקטיקה, עם קפיצה של 40 מעלות מעל הממוצע, במספר נקודות ברחבי היבשת. בשל גל החום הקיצוני, מדף קרח ששטחו כגודל לוס אנג'לס התנתק מאנטרקטיקה לאוקיאנוס. ראוי לציין כי בין השנים 2002-2020 היבשת איבדה בממוצע 150 מיליארד טונות של קרח, ומאז כבר הספיקו לא מעט קרחונים נוספים להתנתק מיבשת אנטרקטיקה.
  4. יותר מאלף בני אדם, מרביתם בני נוער, צעדו ביום שישי, ה-25 במרץ בתל אביב בקריאה לממשלה לפעול למען טיפול במשבר האקלים. ההפגנה התקיימה במקביל להפגנות של צעירים מכל רחבי העולם, בהמשך למחאתה הקבועה של האקלימיסטית גרטה טונברי.
    מחאת נוער למען האקלים (צילום: חופש לבעלי החיים)
    צילום: חופש לבעלי החיים
  5. אחרי תהליך שנמשך כעשור, הוכרזו במהלך מרץ שש שמורות טבע חדשות באזור המרכז. השמורות שהוכרזו הן חרבת גממה, נחל זידים, חולות זיקים, נחל חלילים, נחל חצב והגן הלאומי עינות תלם.
  6. גילוי חדשני של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשוי להאיץ את המעבר של התעשייה לשימוש במימן ירוק ידידותי לסביבה. במסגרת המחקר, החוקרים זיהו מוטציה של זן מוכר של אצה מיקרוסקופית אשר מאפשר בפעם הראשונה לייצר גז מימן ירוק בסדרי גודל המתאימים לדרישות התעשייתיות. כיום, רוב המימן בעולם מיוצר בתהליך מזהם מגז טבעי, ולכן נקרא מימן אפור. פריצת הדרך המדעית עשויה לעזור במעבר של האנושות לשימוש במימן ירוק, כזה שייצורו אינו פולט כל זיהום או פחמן דו חמצני לאטמוספירה.
  7. חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית, למונייד, הודיעה מוקדם יותר בחודש מרץ על הקמת קרן ללא מטרות רווח כדי לייצר השפעה סביבתית-חברתית חיובית באמצעות טכנולוגיה. לפי הודעתה של החברה, ביטוח האקלים יוצא לחקלאים במחיר עלות ויהיה נקוב בבלוקצ'יין ידידותי לסביבה. מבין מייסדי הקרן נמצאים גם קבוצת ביטוח המשנה הגדולה Hannover Re וחברת הטכנולוגיה לחיזוי מזג האוויר io וחברות נוספות. ההשקה הראשונית של המוצר צפויה לקרות בשנה הקרובה באפריקה.
  8. הרשות האמריקאית לניירות ערך הכריזה במהלך חודש מרץ על מסמך המציע כללי גילוי נאות חדשים בתחום האקלים. במסגרת שינויי הכללים, חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה יחויבו מעכשיו לחשוף בצורה תדירה מידע רב בנוגע לטביעת הרגל האקלימית שלהן. בהצהרה נאמר כי החברות שיתבקשו למדוד ולאמוד את ההשפעה הסביבתית שלהן ידורגו בהתאם לסיכום האקלימי שהעשייה שלהן טומנת בחובה.
  9. במסגרת הועידה השנתית לנחלים שהתקיימה ביום רביעי, ה-30 במרץ, הודיעו משרדי האוצר והחקלאות, וכן רשות מקעקעי ישראל, כי הטיפול בנחלי ישראל יקבל תוספת חירום של כ-1.2 מיליארד שקלים. התוספת המשמעותית ניתנה בעקבות השפעותיו של משבר האקלים על נחלי ישראל, מתוך ניסיון למנוע או לכל הפחות לצמצם שיטפונות. בזכות ההסכם, שתואר בהודעה כ"הסכם היסטורי לטיפול מערכתי ושורשי בתשתיות הניקוז של המדינה", יקודמו בחמש השנים הקרובות 13 פרויקטים לחידוש תשתיות הניקוז בנחלים ברחבי הארץ.
  10. בסוף החודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל פרסמה את ניתוח המרחקים להשגת יעדי פיתוח בר-קיימא (ה-SDGs). על פי הפרסומים, ישראל קרובה להשגה או השיגה את היעדים של 31 מדדים מתוך 72 המדדים שנכללו בניתוח המרחקים (43%). מבין המדדים הבולטים לטובה בישראל הם מדדי הבריאות (יעד 3), חינוך וכישורי מורים (יעד 4), מי שתייה ושפכים (יעד 6), מדדים מתחום התעסוקה (יעד 8) וכן מדדים של דיור הולם ובטוח (יעד 11). עם זאת, ישראל אינה עומדת בהשגת היעדים של 41 מדדים שהם 57% מהמדדים שנכללו בניתוח. אלה כוללים, בין היתר את שיעור עוני יחסי לפי קו העוני הלאומי, כישורים בסיסיים של התלמידים במתמטיקה ומיומנויות קרוא וכתוב, ופערים חברתיים-כלכליים בחינוך (יעדים 1 ו-4). 13 מתוך כל המדדים היו נמוכים מ-50% מהיעד להשגה בתחומים כמו מיגור העוני (יעד 1), אנרגיה מתחדשת (יעד 7), צמיחה כלכלית ושיעור נפגעי עבודה (יעד 8), מיגור אי השוויון הכלכלי (יעד 10) וכן שימוש מערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות (יעדים 14-15).