בזבוז מזון נחשב לאחת הבעיות הסביבתיות המרכזיות בארץ ובעולם, כשבישראל נזרקים בכל שנה כ-2.5 מיליון טון מזון, אך לצד הצורך לצמצם את בזבוז המזון בצריכה הביתית על ידי שינוי הרגלי הצריכה והעלאת המודעות, קיים גם צורך לטפל בפסולת המזון הקיימת בצורה שתצמצם את הנזק הסביבתי לו היא גורמת.
במדינת ישראל מיוצרים בשנה כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית – כמות ההולכת וגדלה משנה לשנה בשיעור ממוצע של 2.6%, בהתאם לגידול באוכלוסייה, כאשר פסולת אורגנית (פסולת מזון) מהווה כ-40% ממשקל הפסולת העירונית המיוצרת בישראל. עם זאת, שיעור הטיפול בפסולת זו נמוך ועומד על כ-30%, ואיכות הטיפול בה אינה עומדת בסטנדרט המקובל לשימוש חקלאי.
הטמנת הפסולת האורגנית, ללא טיפול מקדים נאות, מייצרת מפגעי ריח, תשטיפים, זיהומי קרקע ומי תהום, ןאחראית לפליטה של 8%-10% מפליטות גזי החממה של המשק. לעומתה, הפסולת שכן מטופלת, בשל היעדר אסדרה מחייבת, לא עומדת בסטנדרט המקובל בעולם לשימוש חקלאי, ובכל זאת מפוזרת בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים בתואנה של "טיוב הקרקע", מה שעלול להוביל למפגעים סביבתיים.
>> ישראל מובילה בפסולת, אבל מה לגבי הטיפול בה? האם ישראל בראש או בזנב בנושאים סביבתיים?
>> חזית החדשנות: אלו חברות ההייטק שייצגו את ישראל בוועידת האקלים בשארם א שייח'
חובת טיפול לפני הטמנה ומימון מתקני איסוף
כחלק מהחלטת ממשלה 171 שהתקבלה ב-2021, וקובעת יעדים לאומיים להפחתת פליטות של גזי חממה – נקבע, בין היתר, יעד הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030, בהיקף של 47% לפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טונות. המרכיב העיקרי בפליטות גזי חממה בסקטור הפסולת הוא הפסולת האורגנית שמקורה בפסולת העירונית וכדי להפחית את פליטות גזי החממה נדרש טיפול בפסולת בטכנולוגיות זמינות ובסטנדרטים המקצועיים המקובלים בעולם.
לשם כך, מקדם המשרד להגנת הסביבה בימים אלו תקנות אשר יחייבו טיפול בפסולת האורגנית לפני הטמנתה ויספקו מענה לבעיית פליטות גזי החממה, ותופעות נוספות המלוות את ההטמנה של פסולת לא מטופלת, כמו תשטיפים, מפגעי ריחות ומפגעים נוספים.
עוד מציע המשרד להגנת הסביבה בתקנות שפרסם להערות הציבור, ערכים מותאמים לפי שימושים שניתן יהיה לעשות בתוצרי הפסולת האורגנית המטופלת, שתתקבל מפסולת אורגנית שהופרדה ונאספה בנפרד. פסולת אורגנית המושלכת לפח פסולת מעורבת (פח ירוק) שתופרד בדיעבד במתקן מיון, תידרש לטיפול וייצוב ותיועד להטמנה, על מנת לצמצם פליטת גזי חממה. לעומת זאת, במצבים בהם יבוצע איסוף נפרד של הפסולת האורגנית במקור, באמצעות פח חום או מתקן קומפוסט מקומי, התוצר יכול לשמש לחקלאות, גינון ולטיוב קרקע בכפוף לעמידה בערכי האיכות שייקבעו.
במטרה להתאים את התמריצים הכלכליים של המשרד לתקנות החדשות, המשרד מפרסם עדכון לקול הקורא לתמיכה בהקמה, שדרוג והפעלה של מתקני טיפול בחומר אורגני מפסולת עירונית בסכום חסר תקדים של 600 מיליון שקל. במסגרת העדכון, מעלה המשרד את גובה התמיכה בכל טונה של פסולת אורגנית שהופרד במקור, אשר יטופל במתקן ויגיע לערך המקובל באירופה, ל-80 שקל לטונה. בנוסף, מאחר שהתקנות יחייבו העברה של הפסולת האורגנית למתקני טיפול, ובכל מקרה הצורך בהקמתם גובר, הוגדלו שיעורי התמיכה בהקמת מתקנים לעד 60%, וכן אושרה טכנולוגיית יריעות חדירות למחצה, המקובלת באירופה.
"זהו צעד משמעותי להצעדת ניהול הפסולת של ישראל קדימה, כמו באירופה, לאחר שנים של דשדוש" אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג בהודעה לעיתונות. "החומר האורגני הוא המרכיב העיקרי והבעייתי ביותר בפסולת, ואחראי על פליטות משמעותיות של גזי חממה, זיהום קרקע ומים ומפגעי ריח. כחלק מהמאבק העולמי במשבר האקלים, מחויבת מדינת ישראל למניעת פליטות גזי חממה. לא ניתן להמשיך עם המצב הקיים, שבו הפסולת האורגנית מוטמנת ללא טיפול מקדים וראוי, ומובילה לפליטות מתאן משמעותיות. הגיעה השעה להצעיד את ניהול הפסולת בישראל קדימה, ולפעול בדומה לנעשה באירופה. משבר האקלים מחייב אותנו לפעול יחד לצמצום פליטות והיערכות מתאימה לשינויים הצפויים והמתרחשים. אני מברכת על שיתוף הפעולה עם מרכז השלטון המקומי, אשר נרתם למשימה הלאומית, לפעול בשיתוף פעולה להקמת מערך ארצי למחזור פסולת"
