בשנים האחרונות נוסף ללוח השנה העברי חודש חגים נוסף, שמגיע מיד אחרי חגי תשרי, ושבמהלכו חוגגים את ימי הקניות של נובמבר: שופינג איי אל, יום הרווקים הסיני, בלאק פריידי וסייבר מאנדיי.
הנתונים מראים כי הישראלים אימצו בחום את חודש החגים. על פי סקר שערך דואר ישראל, בנובמבר יגיעו לארץ 15 מיליון חבילות מחו"ל – פי שלושה וחצי מהממוצע החודשי בחצי השנה הראשונה של 2021. כמו כן, צפוי גידול של 25 אחוז במשקל החבילות, שיגיעו לכ-5,000 טון.
בעוד שהמחיר של חגי תשרי המסורתיים הוא בדרך כלל תוספת של כמה קילוגרמים למשקל כתוצאה מארוחות החג, או חריגה קלה בחשבון בגלל הבילויים המשפחתיים, הרי שכדור הארץ משלם מחיר כבד הרבה יותר על חודש הקניות החדש הזה.
תוסף אינטרנטי בשם EcoCart, שמשמש הן צרכנים והן בתי עסק, מספק כלים שמאפשרים להפחית את האפקט השלילי של פליטות הפחמן הדו-חמצני שנוצרות בעקבות הקניות המקוונות שלנו.
435 טיסות הלוך ושוב
שיאי המכירות הנשברים מדי שנה טומנים בחובם גם פגיעה סביבתית, שמתרחשת בכל אחד משלבי החיים של המוצר: ייצור, שינוע, שימוש וגם אחרי שאין לנו עוד צורך בו ואנחנו נפטרים ממנו. בבריטניה לבדה, למשל, ההערכות הן שקניות מקוונות במהלך הבלאק פריידי של 2020 פלטו 429,000 טון פחמן דו-חמצני, כמות שוות ערך ל-435 טיסות הלוך-חזור מלונדון לניו יורק.
פליטות הפחמן הדו-חמצני הן תוצר של שריפת דלקי מאובנים (פחם, נפט ותוצריו או גז טבעי), המשפיעים על שינויי האקלים . מעבר לפחמן דו-חמצני, פעולות האדם ומקורות אחרים פולטים גזי חממה נוספים (מתאן, למשל), התורמים להתחממות הגלובלית. בין השנים 2015-1990 כמות הגזים הנפלטת גדלה ב-43 אחוז. לכך יש להוסיף, כמובן, גם את השימוש במשאבי טבע לצורך הפקת המוצרים (מים, אדמה, מחצבים ועוד) ואת זיהום האוויר, הקרקע והמים שנוצר בתהליך הייצור ואחרי שהמוצרים הופכים לפסולת.
על פי נתוני דואר ישראל, ביגוד, הנעלה ומוצרי אלקטרוניקה נמצאים בראש רשימת הקניות של רבים במהלך חגי הקניות. למרבה הצער, מדובר בתעשיות עם טביעת רגל סביבתית נרחבת במיוחד. תעשיית האופנה, למשל, אחראית על עד שמונה אחוזים מפליטות גזי החממה בעולם. בנוסף, תוצריה של תעשיה זו מהווים גורם מרכזי בזיהום פלסטיק באוקיאנוסים, ומדי שנה מוטמנים 18.6 מיליון טון של פסולת ביגוד, והנעלה, כאשר לרוב מדובר בפריטים כמעט חדשים.
פרסום עדכני של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP הראה ש-39 אלף טון של ביגוד מוטמנים מדי שנה במדבר אטקמה בצ'ילה. המדבר הצחיח ביותר בעולם הפך לתחנה האחרונה עבור עשרות אלפי פריטי לבוש, שהתחילו את דרכם במפעלים בבנגלדש או בסין ומשם הופצו לחנויות ברחבי העולם. סחורה שלא נמכרה מצאה את דרכה לדרום אמריקה, ומשם לצ'ילה, שם היא יוצרת פגיעה סביבתית.
מוצרי תקשורת ומידע, וטלפונים חכמים בראשם, עשויים מעשרות יסודות כימיים (דוגמת קובלט, ליתיום, סיליקון וזהב). אל כרייתם ושינועם של יסודות אלו מרחבי העולם נוספות הסטטיסטיקות המדאיגות שפחות מ-15 אחוז מהסמארטפונים ממוחזרים וצרכנים מחליפים את מכשיריהם בממוצע אחת לשנתיים. נתונים אלו מסתכמים בתעשייה מזהמת במיוחד.
לקזז את הפליטות
התוסף של EcoCart מנסה להתמודד עם ההשפעות ההרסניות של השופינג שלנו בעזרת קיזוז פליטות הפחמן שיוצרת הקנייה, זאת באמצעות תרומה למיזמים סביבתיים-אקלימיים. הרעיון שעומד מאחורי הקיזוז הוא לפצות על הפליטה הפחמנית, תוצר שלילי של רבות מפעולות האדם בעולם.
כיום מקובלות שתי שיטות לקיזוז פחמני: הראשונה מתמקדת בתמיכה כספית בפרויקטים של אחסון פחמן, דוגמת נטיעת עצים ושימור יערות. האפשרות השנייה היא הפחתת פליטות, כלומר, מניעת הוספת פחמן, בעיקר על ידי פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. התרומות שאוספת EcoCart תומכות בשלושה מיזמים עיקריים: שימור יערות בארה"ב, הקולטים יותר מ-100 אלף טון פחמן מדי שנה; יצירת אנרגיית רוח בטורקיה, המחליפה אנרגיה המובססת על דלקי מאובנים; וסינון מי שתיה בקמבודיה, פעולה החוסכת פליטת 90 אלף טון פחמן בשנה וגם שומרת על היערות במדינה.
צרכנים יכולים להוריד את התוסף לדפדפן כרום, ולהמשיך בקניות המקוונות שלהם כרגיל. בעת קנייה באתר שותף של EcoCart (קיימים יותר מ-10,000 כאלה), התוסף יופעל אוטומטית. בעזרת עמלה שהוא גובה מהשותף, תועבר תרומה כספית למיזמים שיאזנו את פליטות הפחמן של הרכישה. בנוסף, בעת חיפוש בגוגל אתרים רלוונטיים יסומנו ב”Shop Sustainably”, וכן תוכלו גם לחפש חנות ישירות מתוך התוסף.
קמעונאים הפועלים ברשת לא חייבים להיות שותפים משלמים של EcoCart, אלא יכולים להוריד בחינם את התוסף ולשלבו באתר שלהם. בעת התשלום על ההזמנה, התוסף יחשב כמה יעלה לאזן אותה מבחינת פליטות הפחמן ויציע ללקוחות לתרום עבור האיזון. בדרך כלל מדובר ב-2-1 אחוזים מהסכום הכולל. על פי נתונים של EcoCart, 28 אחוז מהלקוחות בוחרים להוסיף את הסכום.
לא תחליף לקנייה מושכלת
"זה לא באמת שיש לנו רק חודש אחד של קניות בשנה, הימים שלנו מלאים בחגים, אירועים, מעברי עונות - אנחנו כמעט כל הזמן בימים של מכירות מיוחדות וטרפת קניות", אומרת ליאת צבי, מומחית לשיווק סביבתי. "אם בכל זאת אתם רוצים לקנות, אז מוטב לפחות לחפש לקנות יד שנייה, או לעשות קיזוז לפליטות, אבל מתוך הבנה שהוא לא באמת מקטין את פליטת הפחמן לאטמוספרה".
על פי צבי, המחשבה שאפשר להמשיך בקניות כרגיל ולחשוב שקיזוז של הפליטות מנקה אותנו מאחריות, היא מוטעית. היא מציעה קודם כל להתמקד בפתרונות המצמצמים מראש את הפגיעה הסביבתית - ובעיקר לקנות רק מה שאנחנו באמת צריכים.
"היתרון של EcoCart הוא שבזמן אמת הוא גורם לצרכן להתעמת עם המחיר הסביבתי של הקנייה שלו", מדגישה צבי. "השימוש הנכון בשיטת קיזוז הפחמן הוא לעודד אותנו להקפיד על כללים של צריכה נכונה. זה לא מושלם, אבל זה בטח יותר טוב מכלום".
"יוזמות כאלו הן טובות, כי בסופו של דבר צרכנות היא חלק מהחיים ומהכלכלה שלנו, אז העובדה שיש אפשרות לקזז באמצעות פרויקטים שונים היא טובה. כך הצריכה של אנשים יכולה להיות משולבת עם ערך חיובי", מסכימה ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית הארגון הסביבתי TNS ישראל. "לא צריך להגיד לאנשים לא לקנות, זה טבעי שאנשים מחפשים הנחות אם הם צריכים לקנות משהו. העניין הוא איך אנחנו צורכים או איך מבצעים את הקנייה. העניין הוא לעשות אותה בצורה כמה שיותר מקיימת: לבחור ביצרנים מקומיים, קטנים/בינוניים, לא להזמין פריטים בודדים, לבחור אפשרויות משלוח עם פחות אריזות, לא להפריז בקנייה רק כי זה זול ועוד".
"זה טוב ליצור צרכנות נבונה שטובה לסביבה והן ולתמוך ביצרנים העושים מאמץ סביבתי: פחות אריזות, חומרים ידידותיים יותר לסביבה ועוד" מסכמת ביטרמן. "בחירה כזו נותנת אות לצרכנות שזה הכיוון שהיא צריכה ללכת אליו, זה מה שאנשים מחפשים. ליצור פידבק חיובי... החשיבות של יוזמות כאלו היא ליצור אלטרנטיבות לצרכנים".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה