יום כדור הארץ הגיע, וזה בדיוק הזמן הזה בשנה בו כולם מדברים על הסביבה, משבר האקלים, ההתחממות הגלובלית והררי הפסולת שאנחנו מייצרים. לאלו מכם שלא לגמרי בקיאים בנושא, ובכל זאת רוצים להשתלב בשיחה, הנה 12 משפטים שיגרמו לכם להישמע כמו המומחים הכי גדולים בתחום – וההסברים שמאחוריהם:
-
"קשיות זה לא האישיו"
זוכרים איך קצת לפני שהקורונה התפרצה כולנו דיברנו רק על קשיות פלסטיק? הרשתות החברתיות התמלאו בתמונות של צבי ים שנפגעו מקשיות, ואלו הפכו לאויב הציבור מספר אחת; בתי הקפה, המסעדות והברים, מיהרו לאמץ את הטרנד ולהחליף את קשיות הפלסטיק הנוראיות בחלופה 'מתכלה' או בקשיות רב פעמיות ממתכת/במבוק; ואפילו הסלבס מיהרו לאמץ ולקרוא בפייסבוק לשינוי – לא חלילה לשינוי אמיתי רק להחלפת קשית הפלסטיק. אז כן, קשיות פלסטיק הן מוצר די מיותר, והתמונות של צבי הים המסכנים באמת היו מזעזעות. אבל במקרה של משבר האקלים, הקשיות הן טיפה (של פלסטיק) בים – הן אחראיות על פחות מאחוז אחד מהזיהום בים והן בטח לא הגורם המרכזי למשבר.
מיותרות, אבל לא הבעיה האמיתית | צילום: נועה קליין -
"פלסטיק הוא רק חלק מהבעיה"
כן, הוא כאן כדי להישאר, וכל חתיכת פלסטיק שקנינו אי פעם עדיין קיימת ותהיה פה גם מאות שנים אחרינו; הוא מזהם את הים, פוגע בבעלי חיים, ונצבר בערימות בלתי נגמרות. אבל פלסטיק הוא לא הבעיה כולה ובנוסף אליו יש עוד המון דברים שגורמים לזיהום, פליטת גזי חממה וניצול יתר של משאבים, או בקיצור פוגעים בסביבה – וחשוב לדבר גם עליהם. -
"כל אחד מאיתנו מייצר בערך 1.7 ק"ג אשפה ביום"
לא רק שהאשפה שלנו תישאר כאן שנים אחרינו – במקרה הטוב תיטמן באדמה ובמקרה הפחות טוב תגיע לים ובכל מקרה תפגע בבעלי החיים, במקורות המים ובסוף גם בנו – אלא שהטיפול בפסולת גם עולה לנו המון כסף, כ- 3.6 מיליארד שקל מדי שנה. בנוסף לכך ממש בקרוב יגמרו בישראל השטחים להטמנה, ואז מה?
לאן כל זה ילך כשיגמר המקום להטמנה? | צילום: DeawSS, shutterstock -
"מיחזור הוא לא פיתרון אמיתי"
יש לכם זבל בבית? אין ספק שלמחזר אותו עדיף על להשליך אותו לפח הירוק ולשלוח אותו להטמנה. אבל המשאבים הרבים שמיחזור מצריך, החל משינוע הפסולת, דרך המיון, העיבוד והייצור מחדש, לא תמיד שווים את זה. לכן פתרונות נכונים יותר לטווח הארוך יהיו שימוש מחדש בכל מה שאפשר, לצד הפחתת צריכה, מעבר לצריכת מוצרים יד שנייה, ומציאת חלופות ירוקות למוצרים שאינם מתכלים. -
"תעשיית האופנה היא הגורם השני בחשיבותו בעולם לזיהום סביבתי"
מה שקראתם, אסוס OUT חנויות יד שניה וחבילות מהדודות IN. כבר היום קיימים בעולם מספיק בגדים להלביש את כולנו לכמה מאות שנים, ובכל זאת אנחנו ממשיכים לקנות והמפעלים ממשיכים לייצר. תעשיית האופנה אחראית על יותר מ-10% מפליטת הפחמן העולמית, מפעלי הטקסטיל צורכים כמויות עצומות של מים, וכמות הפסולת שנוצרת בתעשיית האופנה רק הולכת ועולה, עם מעל ל-100 מיליון טונות בשנה. אם אתם בכל זאת רוצים לקנות חדש – וותרו על אופנה מהירה (וזולה) שכוללת פגיעה קשה בסביבה ובבעלי החיים, כמו גם בבני אדם המנוצלים ועובדים בתנאים לא הוגנים, והעדיפו לרכוש מיצרנים קטנים ומקומיים, ולבחור בבגדים העשויים בדים טבעיים.
עדיף לקנות יד שנייה | צילום: Shutterstock -
"שינויי האקלים פוגעים בבריאות הילדים שלנו"
מחקר שבוצע ב-2019 בשיתוף של 120 מדענים הגיע למסקנה כי ילד שנולד היום יחווה עולם חם יותר ב-4 מעלות מהממוצע הטרום-תעשייתי, כאשר שינוי האקלים ישפיעו על הבריאות האנושית החל מהינקות, עובר בגיל ההתבגרות ובבגרות ועד לזקנה. כבר היום הטמפרטורות הגבוהות והשריפות שנגרמות בעקבותיהן, גורמות להתקפי אסטמה, זיהומים בדרכי הנשימה ומכות חום – אז תארו לעצמכם עד כמה מזוהם ורעיל יותר עלול להיות האוויר שהילדים שלנו ינשמו בעוד כמה שנים. -
"מזג האוויר רק ילך ויעשה קיצוני יותר"
זוכרים את הסערות והגשמים שהיו כאן בחורף שעבר? זוכרים כמה חם היה הקיץ, ולא רק כאן אלא בכל העולם? בעצם– זוכרים איזה חם היה כאן ביום שני?! התחזיות מנבאות שאם לא נעצור את ההתחממות הגלובלית זה רק ילך ויחמיר- כמות הגשמים הכוללת תרד, אך אירועי הגשם עצמם צפויים להיות משמעותיים יותר, החורף יתקצר אך הטמפרטורות בו ילכו ויקצינו עם גלי קור שטרם הכרנו, והקיץ יהיה ארוך יותר וחם יותר – מה שיגדיל את הסיכון לשריפות, כמו זו שראינו באוסטרליה למשל. -
"כדי לייצר ק"ג אחד של בשר יש צורך בכמויות עצומות של אנרגיה ושל מים"
הפחתת צריכת מזון מן החי ומעבר לצמחונות או טבעונות אינה נעשית רק מתוך חמלה לבעלי החיים או שיקול בריאותי, אלא גם מתוך אידיאולוגיה סביבתית. תעשיית המזון מהחי מנצלת משאבים רבים ואחראית לחלק נכבד מנזקי הסביבה וזיהום האוויר: כ-70 אחוז משטחי החקלאות בעולם מוקדשים לשימושים של תעשייה זו, ומשק החי אחראי לכ-18 אחוז מפליטות גזי החממה – אחוז גדול יותר מזה שמייצרת כל התחבורה, באוויר, בים וביבשה גם יחד. שינוי בהרגלי הצריכה ומעבר לתזונה מן הצומח באופן נרחב יכולים להפחית בכ-90 אחוז את פליטת גזי החממה.
אז מה המחיר האמיתי של המבורגר אחד? | צילום: Eugenio Marongiu, shutterstock -
"אסור להזניח את מקורות המים"
זוכרים כשהיינו בגן ולימדו אותנו לשיר "חבל על כל טיפה"? אז כזה. נכון שבמקרה היה לנו חורף גשום והכנרת מלאה, אבל הכנרת היא ממש לא מקור המים היחיד שלנו. מקורות מי שתיה בישראל מבוססים בנוסף גם על שאיבת מי תהום, מעיינות, ומי ים מותפלים, כאשר כ- 70% מהצריכה הביתית בישראל מסופקת על ידי מתקני ההתפלה שהקימה המדינה. למרות יעילותם בפתרון משבר המים, המתקנים האלו תופסים שטח רב ולהפעלתם נדרשת לא מעט אנרגיה- מה שגורם גם לפליטות מזהמות. לכן הקפדה על חיסכון במים יכולה למנוע הקמה של מתקנים נוספים וכן כניסה למשבר במקרה של זיהום מי תהום. -
"אנחנו בעיצומה של ההכחדה ההמונית השישית"
בחצי מיליארד השנים האחרונות, התרחשו חמישה אירועי הכחדה ענקיים, שכללו הכחדת מינים רבים, בין הסיבות להיכחדות מינים נמנות פגיעה של אסטרואיד או כוכב שביט (שגרמה על פי הסברות להיכחדות הדינוזאורים), אירועים גיאולוגיים ואסונות טבע כמו למשל התפרצות הרי געש, וגם גם שינויי האקלים המהירים. התקופה בה אנו חיים מוגדרת על ידי חוקרים כאירוע ההכחדה ההמונית השישי, כאשר קצב ההכחדה היום הוא מהיר פי 1000 עד 10,000 ממה שנחשב "נורמלי". היעלמות המינים והידלדלות המגוון הביולוגי מסוכנים לא רק לסביבה ולבעלי החיים אלא גם לבני האדם, התלויים בסביבה הטבעית ומתקיימים כחלק ממנה.
כל מה שאתם צריכים לדעת על ההתחממות הגלובלית> -
"אנחנו מתקרבים לנקודת האל חזור"
בעשורים אחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת הכדור הארץ בכ- 1.2 מעלות צלזיוס, ועל פי ההערכות אם קצב וכמות הפליטה של גזי החממה לא ישתנו, עשויה להתרחש עליה של 4-6 מעלות, עד סוף המאה. להתחממות הזו עלולות להיות השלכות הרסניות, ובין התרחישים האפשריים נמנות בצורות קשות לצד הצפות של הערים הגדולות בעולם. החדשות הטובות הן שעדיין ניתן למנוע את תרחישי האימים האלו, אבל כנראה שלא לעוד הרבה זמן. כבר בשנת 2019 הכריזו מדענים כי אנחנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור שעל פי קביעתם של אלפי מדעני האו"ם היא התחממות של 1.5מעלות צלזיוס נוספות בלבד.ומה יקרה אחרי שנחצה אותה? על פי ההערכות בשלב זה תהליך ההתחממות ייצא משליטת האדם, ולא יהיה דבר שנוכל לעשות פעולה כדי להשיב את הגלגל לאחור.
האם המדיניות של ביידן תצליח לעשות שינוי? | צילום: סאלי פאראג -
"זה עוד לא אבוד"
נכון, כל מה שקורה מפחיד ומאיים, וזה עלול להיראות חסר סיכוי ולגרום לנו להרגיש חסרי אונים, אבל למעשה עדיין ניתן לחולל שינוי ולבלום את ההתחממות. התחזיות לגבי נקודת האל-חזור הן לא חד משמעיות, אבל ככל הנראה זה ייקח בערך עשור, המשמעות של זה היא שיש לנו עוד כמה שנים לעשות כל מה שאפשר כדי לשנות את המצב. לעשות מה? בהסכמי פריז משנת 2015 נקבעו יעדים להפחתת פליטת גזי החממה, אליהן התחייבו מדינות שונות, ביניהן ישראל; השבוע פרסם המשרד להגנת הסביבה הצעת חוק לטיפול במשבר האקלים הכוללת יעדים לאומיים לצמצום הפליטות; ובארה"ב נערכת השבוע פסגת האקלים הראשונה של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, שהתחייב לשים את משבר האקלים בראש סדר העדיפויות. אם אכן תושתת בישראל ובעולם מדיניות מחמירה בכל הקשור לשינויי האקלים, ואכן יושגו היעדים, כנראה שנצליח לדחות את הקץ. אבל לצד זאת יש גם לא מעט דברים שאנחנו יכולים וצריכים לעשות באופן אישי – הפחתת טביעת הרגל הפחמנית האישית של כל אחד מאיתנו היא משמעותית, וכדי לעשות זאת כל מה שנדרש הוא ליישם את הידע ולשנות הרגלים.
