הממשלה אישרה החודש החלטה חשובה: "מעבר לכלכלה דלת פחמן", שתחייב את ישראל להפחית עד 2030 לפחות 27 אחוז מפליטות גזי החממה השנתיות שנמדדו בשנת 2015 ו-85 אחוז מהן עד 2050, זאת במסגרת התחייבות של המדינה להסכם פריז לבלימת משבר האקלים.
האמת היא שאין לנו זמן לבזבז. גזי החממה שאנחנו פולטים לוכדים חום ומעלים את הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ. השינויים הדרמטיים האלה באקלים גורמים לפגיעה חמורה בטבע וגם לפגיעה בחיי אדם וברכוש. אם לא נרסן את קצב השינוי, אנו צפויים לעמוד בפני מצב בלתי הפיך שבו החיים במקומות רבים על פני כדור הארץ יהיו קשים ביותר.
מקבלי ההחלטות בנושאי האקלים מדברים על חשיבותן של פעולות ארוכות טווח, על מימון ייעודי ורגולציה תואמת - אולם רק מעט מאוד מכל התכניות האלו מוקדש לתפקיד האישי של האזרחים הפשוטים במאמץ זה. זה קורה משום שלרוב, נציגי האוצר ואנשי מקצוע אחרים ברחבי העולם לא באמת יודעים לכמת את התועלת הכלכלית שיש בפעולות האישיות של האזרחים ולכן יש גם קושי לגייס תקציבים ממשלתיים לנושא.
אולם למרות הקושי הממשלתי לתמוך בפעולות של יחידים למען הסביבה, יש צעדים פשוטים שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ כדי לקחת חלק במאבק העולמי במשבר האקלים.
צעד ירוק יותר
אם אתם שוטפים כלים לפני הכנסתם למדיח, משתמשים קבוע במעלית ולא במדרגות, מכוונים את המזגן בקיץ למצב של פחות מ-25 מעלות, אוכלים בבית בכלי פלסטיק חד-פעמיים, זורקים הרבה מזון אכיל לפח, או נוסעים ברכב פרטי לכל מקום, גם למכולת השכונתית - כנראה שלא תהיו מועמדים אידיאליים לתפקיד שגרירים לקידום התנהגות סביבתית.
בנובמבר 2021 תארח בריטניה ביחד עם איטליה, את ועידת שינוי האקלים של האו"ם - COP26 – כנס בינלאומי שייערך בגלזגו ושיפגיש יותר מ-190 מנהיגים בעולם שידונו בפעולות הדחופות הנחוצות כדי להתמודד בהצלחה עם שינוי האקלים.
לקראת COP26, בריטניה הוציאה לפועל יוזמה ממשלתית בשם One Step Greener שמבקשת להעלות את המודעות הציבורית לדרכים השונות שבהן תושבי הממלכה יכולים לסייע במאבק למיתון משבר האקלים - החל ממהנדסים שעובדים בחוות טורבינות הרוח הימיות לייצור חשמל שמספקות חשמל לחלק מהבתים והעסקים בבריטניה ועד ליוזמות מקומיות שמעודדות ילדים והורים ללכת ברגל לבית הספר.
הכוונה היא ליצור תנועה המונית ברחבי המדינה לקראתCOP26 שתוכיח שגם פעולות קטנות של אנשים פרטיים יכולות להצטבר לפעולה קולקטיבית גדולה ואפקטיבית.
כחלק מהיוזמה, פירסמה ממשלת בריטניה תחרות לאיתור "שגרירי אקלים" - כלומר, אזרחים פרטיים (סטודנטים, בעלי עסקים קטנים, מנהיגי קהילה וגם ילדים), שמפחיתים פסולת בבית, מעודדים רכיבה על האופניים לבית הספר, משלבים פתרונות של חיסכון באנרגיה בארגון העסקי שלהם - או כל צעד מיוחד אחר שיכול לסייע במאבק במשבר האקלים.
שגרירי הקמפיין יהפכו לקול של הציבור הבריטי בנושא שינוי האקלים ויעבדו צמוד עם הממשלה ב-COP26. הבריטים בחרו כבר 13 שגרירי אקלים חדשים (הרשימה כוללת גם את אליס פואוול - נהגת בריטית בצוות של פורמולה E המתמקדת בחידושים אחרונים ברכבים חשמליים ובפתרונות אנרגיה חלופיים) והם מחפשים עוד 13 שגרירים שיתווספו לרשימה.
לא לחנך, לתת השראה
המועמדות לתכנית זו אמנם מוגבלת לתושבי בריטניה בלבד, אבל היוזמה הזאת יכולה לעורר גם בישראל מחשבה על הצורך בגיבורי סביבה מקומיים שלא רק יכוונו ל"חינוך" האוכלוסייה, אלא יתנו לנו השראה ומוטיבציה לקחת חלק במאבק.
הגיע זמן ליזום ולהוביל פעולה כזאת, אבל כולנו צריכים לקחת בה חלק. אז האם אתם מכירים מנהיגה סביבתית שמובילה כאן שינוי אמיתי? האם תרצו להמליץ על שגריר האקלים הבא של ישראל? ספרו עליהם כאן בתגובות ונתחיל יחד את הצעד הירוק הבא של כולנו.
הכותבת היא מנהלת תחום פרויקטים ומיזמים באגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה