ישראל מתחממת מהר יותר מהממוצע העולמי, ומזג האוויר כאן רק ילך ויעשה חם ויבש יותר; שינויי האקלים גורמים גם לעלייה בתדירות, בעוצמה ובשטח של השריפות בישראל. כך עולה מדו"ח מצב הטבע של 'המארג' – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע.
הדו"ח מציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים, המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם, ומביא תוצאות מחקר בתחומים, ביניהם שינויים בשימושי הקרקע ומיפוי וניתוח רמות ההגנה של השטחים הטבעיים והמיוערים; מיפוי שריפות ותדירותן; השפעת זיהום אור על מערכות אקולוגיות והשפעתם של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל.
אובדן שטחים פתוחים
על פי הדו"ח קצב אובדן השטחים הפתוחים בישראל עומד על כ-30 קמ"ר בשנה בממוצע ב-5 השנים האחרונות, כאשר בין 2017 ל-2021 הותמרו כ-72 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים ו-69 קמ"ר של שטחי חקלאות לשימושי קרקע שונים בראשם שטחים בנויים, וכן תחבורה ושדות סולאריים. הפיתוח המואץ בשנים האחרונות בולט בהשפעתו על קיטוע השטחים הפתוחים בישראל, כאשר בצפון ובמרכז הארץ השטחים הפתוחים מחולקים ליחידות קטנות ומקוטעות בעוד מדרום לב"ש רוב השטחים הפתוחים נרחבים ורצופים יחסית.
הניתוח מראה כי היקף השטחים המוגנים כשמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים עמד בדצמבר 2021 על כ-26.1% משטחה של ישראל – עלייה של 9.6% בשטחם בארבע השנים האחרונות. כמחצית מהשטחים הטבעיים והמיוערים בישראל (שטחים פתוחים שאינם חקלאיים) הם שטחים בניהול רשות הטבע והגנים או שטחי יער באחריות קק"ל. עם זאת, כמחצית משטחי שמורות הטבע בישראל וכשמינית משטחי היער בניהול קק"ל נמצאים בתוך שטחי אש פעילים.
עלייה בתדירות השריפות ובעוצמתן
תדירות השריפות בישראל נמצאת במגמת עלייה, וכ-500 קמ"ר (15%) מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים-תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2015–2021 . רוב השטחים שתדירות השריפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל ובסמוך להם.
העלייה בתדירות השריפות נובעת הן מעלייה בכיסוי הצומח ובצפיפות האוכלוסייה והן משינויי האקלים, כאשר הדו"ח מצביע על כך ששינוי משטר הגשמים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי הם בין הגורמים התורמים לעלייה בתדירות, בעוצמה ובשטח של השריפות בישראל. עוד נמצא כי שריפות חוזרות בתדירות גבוהה פוגעות באופן משמעותי במערכות אקולוגיות ומקשות על השתקמותן.
השפעת שינויי האקלים על המגוון הביולוגי
הדו"ח הנוכחי גם ניתח לראשונה את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל, ומצא כי בישראל ניכרים כבר עתה נזקי משבר האקלים, וביתר שאת בים לעומת היבשה. בים התיכון הישראלי, למשל, נכחדו עשרות מיני רכיכות במהלך מספר עשורים, כנראה בשל התחממות מי הים. עוד נמצא כי בעקבות ירידה בכמות המשקעים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי צפויה בישראל פגיעה משמעותית בבתי גידול של מים מתוקים – נחלים, מעיינות ובריכות חורף.
שינויי האקלים לא משפיעים רק על המגוון הביולוגי הימי – בשל ההתחממות, עופות נודדים מקדימים לנדוד ונאלצים לקצר את זמני השהייה שלהם בעצירות הביניים הנדרשות למנוחה ולאכילה. נוסף על כך ישראל היא קצה גבול התפוצה של מינים רבים, והתחממות האקלים עלולה לגרום להכחדתם המקומית.
מגמות הפוכות במצב הטבע
נועם בן משה, עורך דו"ח מצב הטבע, מסביר כי הדו"ח מציג שתי מגמות מרכזיות והפוכות במצב הטבע בישראל: "מצד אחד – האיומים על הטבע בישראל הולכים וגוברים. העלייה בצפיפות האוכלוסייה והפיתוח הנלווה לה גורמים לכך שקצב אובדן השטחים הפתוחים והקיטוע שלהם ממשיך להיות גבוה, בייחוד במרכז הארץ ובצפונה. השפעות האדם זולגות גם לשטחים המוגנים, ומתבטאות, למשל, בעלייה בתדירות השריפות ובזיהום האור בשמורות הטבע ובשטחי היערות. איום נוסף שכבר מתחיל לתת את אותותיו במגוון הביולוגי בישראל הוא שינוי האקלים. מצד שני, מאמצי שמירת הטבע לאורך השנים גם הם משמעותיים, ומתבטאים בעלייה ניכרת ורציפה בכיסוי הצומח באזור הים-תיכוני בישראל ובהרחבה משמעותית של שטחי שמורות הטבע, כולל בים, שעד לפני שנים בודדות כמעט ולא זכה להגנה."
המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורט"ג. לדברי פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט: "דוח"ות מצב הטבע של המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מהווים בסיס ידע מדעי לקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות בישראל. הדו"ח מציג את ממצאי הניטור של המארג ואלו מזהים ומציגים את השפעת האדם ופעולותיו על כלל המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית, רשת התמיכה הטבעית החיונית לאדם. באמצעות הדו"ח אנו מקבלים תמונת מצב עדכנית ומהימנה על אודות המגמות בשינויים החלים בסביבתנו, התהליכים המרכזיים שמתרחשים והגורמים המאיימים על מצב הטבע בישראל בטווח הקרוב והרחוק, כאשר המטרה העיקרית היא להוות בסיס ידע ומחקר אמין ואחראי לקבלת החלטות תכנוניות וניהוליות מבוססות מדע וידע. בזכות הדו"ח יכולים הרגולטור והגופים המנהלים את השטחים הפתוחים להחליט החלטות מושכלות ולנהל את השטחים הפתוחים של ישראל תוך הבנת ההשלכות על המגוון הביולוגי ורווחת האדם. דו"ח מצב הטבע הבא של המארג מתוכנן להתפרסם ב-2023, ויעסוק גם הוא במגוון הביולוגי".
גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג התייחסה לדו"ל ואמרה כי "דוחות מצב הטבע הם חלק משמעותי, וצריכים להפוך למשמעותיים יותר, בגיבוש מדיניות סביבתית בישראל, מדיניות שמבוססת על נתונים עדכניים ומפורטים על מצבו של הטבע וצרכיו הקונקרטיים. אני שמחה שהשנה לראשונה יש פרק המוקדש להשפעת שינויי האקלים על הטבע. רק מידע מפורט, לפי אזורים, מינים ובתי גידול, יאפשר לנו להתאים את מדיניות שמירת הטבע שלנו לעולם המשתנה ולאתגרים הגוברים. ממצאי הדוח מדאיגים, ומציבים זרקור במיוחד להצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל ופגיעה ברציפותם. זו אחת הסיבות העיקריות שאנחנו במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לקידום יישובים חדשים ופועלים לייעול השימוש בקרקע בישראל".
