הצעת חוק חדשה של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב, מעוררת בשעות האחרונות שיח רב ברשת. השניים, מסתבר, מציעים שבעלי כלבים ישלמו מס מוגדל של 3,500 ש"ח לכלב בשנה, בשל הנזק הסביבתי העצום לכאורה שגידולם גורם.
"אגרה סביבתית זו תשקף את הנזקים והמחירים הסביבתיים הגדולים הנגרמים כתוצאה מגידול כלבים, ואשר פוגעים באיזון האקולוגי העדין שמסביבנו. הצעה זו עולה בקנה אחד עם עיקרון היסוד של דיני הסביבה, עיקרון 'המזהם משלם'", כתב גפני בדברי ההסבר לחוק והוסיף כי "בתקופה האחרונה קודמו מספר מהלכים מרחיקי לכת על מנת להפחית את הזיהום הסביבתי אשר התמקדו בשכבות החלשות של החברה בישראל. בראש מהלכים אלו נמצא מיסוי הכלים החד פעמיים, אשר פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובמיוחד בחברה החרדית."
חבר הכנסת להב מרציאנו פרסם אתמול ציוץ בטוויטר שמבקר את הצעת החוק, בו כתב "אתמול אימצנו כלב והיום אני לומד על הצעת חוק הזויה שרוצה לקנוס באלפי ש״ח מי שמגדל כלב, במסווה של מאבק במשבר האקלים. ח״כ גפני ומקלב, מי שמתייחס לכלבים כנטל סביבתי לא מבין את המשמעות, לא של משבר האקלים ולא של טיפול בבע״ח. מציע שתתחילו בשינוי הרגלי צריכה (א״א פלסטיק חדפ). משם נתקדם."
גם ח"כים אחרים וכמובן עמותות למען בעלי חיים יצאו נגד הצעת החוק של גפני ומקלב. ואכן מדובר בהצעה מסוכנת, כזו שאם תתקבל עלולה למנוע מאנשים רבים לאמץ כלבים, בשל המחיר הכבד ובכך להביא להמתתם של כלבים שלא יאומצו. בנוסף לכך, כדאי לציין, מרבית הטענות לגבי הנזק הסביבתי של גידול כלבים אינן מדוייקות.
אתמול אימצנו כלב והיום אני לומד על הצעת חוק הזויה שרוצה לקנוס באלפי ש״ח מי שמגדל כלב, במסווה של מאבק במשבר האקלים. ח״כ גפני ומקלב, מי שמתייחס לכלבים כנטל סביבתי לא מבין את המשמעות, לא של משבר האקלים ולא של טיפול בבע״ח. מציע שתתחילו בשינוי הרגלי צריכה (א״א פלסטיק חדפ). משם נתקדם. pic.twitter.com/UslSoYKLFS
גם לגפני עצמו ברור שהסיכוי של ההצעה לעבור הוא קלוש, והיא בעיקר באה "להחזיר" לממשלה על החלת המס על הכלים החד־פעמיים שפוגעת בעיקר בציבור הדתי שמרבה להשתמש בהם. כך נכתב בהסבר להצעה כי "הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול זה ולקדם חלוקה שוויונית בין שכבות האוכלוסייה בכל הנוגע לנשיאה בעלויות הכלכליות והחברתיות הנדרשות לצורך שמירת הסביבה"
גפני אף הצהיר, שזוהי רק הצעה ראשונה בנושא וכי "בכוונת יוזמי החוק לבחון הרגלים סביבתיים פוגעניים נוספים המקובלים בעיקר בשכבות החזקות, ולקדם חקיקה אשר תתמרץ שינוי התנהגות גם ביחס אליהם."
אז כדי להקל על יוזמי החוק, הנה כמה הצעות לדברים שאפשר לעשות וישפיעו על הסביבה ועל ההתמודדות עם משבר האקלים הרבה יותר:
- להפסיק להשתמש בפלסטיק – הכעס על מס הפלסטיק הוא מה שהניע את הצעת החוק, ובכל זאת עם עובדות אי אפשר להתווכח. שימוש בפלסטיק חד־פעמי הוא אחת הבעיות החמורות ביותר בכל הנוגע לזיהום הסביבתי.
הפלסטיק פוגע בטבע ובבעלי החיים ביבשה ובים; הוא לא מתכלה אלא מתפרק לחלקיקי מיקרו־פלסטיק, שנמצאו לאחרונה גם במערכת הדם של בני אדם, והשפעתם על בריאותנו עדיין לא ברורה.
צריכת מוצרי החד"פ הביתית השנתית בישראל עומדת על כ-7.5 ק"ג לנפש, נתון גבוה פי 5 מאשר באיחוד האירופי. ובתכלס, חוק שיאסור לחלוטין את השימוש בפלסטיק חד־פעמי כמו שמונהג כבר במדינות אחרות היה יכול להיות יעיל הרבה יותר מסתם העלאת מס. - להפסיק לאכול בשר – הח"כים טענו בהגשת הצעת החוק כי "מחקרים רבים בעולם מלמדים כי לגידול חיות מחמד, ובמיוחד חיות מחמד הניזונות מבשר מעובד, השלכות סביבתיות קשות. הוא מגדיל את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני בעולם ותורם להחרפת משבר האקלים העולמי."
אז זה הזמן לגלות להם (וגם לכמה בעלי כלבים) שמחקרים רבים בעולם מצאו כי כלבים יכולים לחיות על תזונה מן הצומח, ושלמעשה, באופן לא מפתיע – תזונה המבוססת על בשר מעובד מזיקה להם ומעלה את הסיכון שלהם לחלות בסרטן.
עוד כדאי שגפני ידע, שישראל היא המדינה הראשונה מבין מדינות ה-OECD בצריכת עוף לנפש, והרביעית בצריכת בשר בקר לנפש (וספירת הנפשות לא כוללת כלבים). בנוסף, תעשיית המזון מן החי אחראית על היקף פליטות גזי חממה גדול יותר מזה של כל התחבורה היבשתית, הימית והאווירית גם יחד; בראשן פליטות מתאן מגידול בקר לתעשיות הבשר והחלב.
אז הנה עוד רעיון לחוק טוב יותר משל גפני ומקלב – חוק האוסר צריכת בשר ומוצרים מן החי; ואם נהיה רגע קצת פחות ריאלסטים ופחות רדיקלים – חוק שיעלה את המס על צריכת מזון מן החי, במקביל לפיקוח על מחירם של מוצרים מן הצומח.
ברור לכולם שהצעת החוק של גפני ומקלב הוא הטרלה בתגובה למס חד"פ. אבל בואו נתייחס אליה ברצינות רגע. תעשיית המזון לכלבים אכן אחראית להרבה פליטות גזי חממה, מהסיבה הפשוטה שתעשיית הבשר מאוד מזהמת. אם היו רציניים בכוונתם, היו מטילים מס על *מזון בשרי* לכלבים, כדי לעודד מעבר לתזונה צמחית>> pic.twitter.com/Uy7cpxZJsI
— Niv Meyerson (@MeyersonNiv) April 25, 2022 - להפסיק לקנות כל כך הרבה בגדים – תעשיית האופנה המהירה נחשבת למזהמת השנייה בגודלה רק לחברות הנפט, ואחראית על חלק עצום מפליטות החממה הגורמות להתחממות הגלובלית. ייצור בגדים אחראי גם לבזבוז עצום של משאבים, בראשם שימוש בכמויות אדירות של מים (למשל, 2,700 ליטר לחולצה אחת, ו-7,000 ליטר לזוג מכנסי ג'ינס), וגורמת לזיהום של מקורות מים בכימיקלים.
כבר היום קיימים בעולם מספיק בגדים בשביל להלביש את האוכלוסייה כולה ב-50 השנים הבאות, ולמרות זאת בכל שנה מיוצרים ונזרקים מליארדי טונות של בגדים, שמגיעים להטמנה או לשריפה וגורמים לעוד נזק סביבתי ולעוד פליטות גזי חממה.
אם גפני רוצה שהנטל יפול גם על "ישראל הראשונה" והמטרה שלו היא באמת לשנות הרגלים שהם "בגדר מותרות" כמו שאמר, אולי הצעת החוק הבאה שלו צריכה להיות העלאת המס על רכישות בזארה וב-H&M, או על הזמנת בגדים מחו"ל.
אלו רק שלוש דוגמאות לדברים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות וההשפעה שלהם על הסביבה תהיה הרבה יותר משמעותית, מהטלת מס על גידול כלבים. אבל את העבודה האמיתית צריכה לעשות הממשלה, לא על ידי הטלת עוד מיסים על האזרחים, אלא על ידי כינון חוק אקלים משמעותי, שכולל בתוכו יעדים ואכיפה משמעותית להפחתת הפליטות.