אחרי שנדחה הדיון בו מחודש אפריל, ובצל מחאה ממושכת של ארגוני סביבה ואקלים על נוסחו המרוכך, אושר היום, 8.5.22 חוק האקלים על ידי ועדת השרים לחקיקה. "לראשונה בתולדותיה, ממשלת ישראל מאשרת חוק אקלים; השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הביאה לאישור ועדת שרים לחקיקה היום (א') את חוק האקלים הישראלי, לאחר עבודה ממושכת ומשותפת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים" נכתב בהודעה מטעם המשרד להגנת הסביבה.
נוסח החוק שעלה היום לדיון, הינו נוסח מרוכך שלא כולל בתוכו יעדים מספריים להפחתת פליטות פחמן, מלבד יעד אפס נטו עד שנת 2050, וכולל גם סעיף המאפשר לממשלה לשנות את היעדים. עובדה זו עוררה מחלוקות רבות בקרב פעילי סביבה, וארגונים רבים אף מחו כנגד הבאת הנוסח הנוכחי להצבעה בממשלה.
"זהו צעד קריטי למען עתידנו ולמען שגשוגה של מדינת ישראל לאורך זמן. ישראל מצטרפת למדינות המפותחות ומתקדמת שלב דרמטי במאבק במשבר האקלים", אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "אני מודה לראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ולשותפים שלנו בממשלה על עבודת צוות פורייה, שהניבה חוק מקיף ומשמעותי. החוק מייצר מנגנונים הנדרשים לישראל על מנת להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינויי האקלים והסיכונים הצפויים מהם. עיגון יעדי צמצום הפליטות בחקיקה מאפשר ודאות למשק על מנת לתכנן קדימה, לפתח חדשנות וצמיחה חכמה ונקייה."
עוד הוסיפה השרה כי "משבר האקלים הולך ומחריף, ומסכן את הכלכלה העולמית. מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל כבר חושף אותה ליותר סיכוני אקלים המשפיעים על הבריאות, התעשייה, הסביבה, התשתיות, החקלאות והביטחון שלנו." לדבריה, "חוק אקלים מתווה את היעדים ואת המנגנונים לכלכלה יעילה ותחרותית, מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר אקלימי גלובלי. החוק מבטיח לראשונה מנגנונים ממשלתיים לקבלת החלטות מבוססת מדע ושקלול משבר האקלים בעבודת הממשלה: גם בהפחתת פליטות, גם בהיערכות להשלכות המשבר וגם בהערכת סיכונים הנובעים ממנו"
ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד בירך גם הוא: "הבטחנו וקיימנו. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני ישראל, בפני האנושות. תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי במאבק של ישראל במשבר. מגדיר יעדים לאומיים ומסדיר מנגנוני פיקוח ובקרה ממשלתיים על מנת להשיגם. ישראל מיישרת קו עם מדינות ה-OECD באופן שבו היא מזהה ומתמודדת עם משבר האקלים. זו החובה המוסרית שלנו כלפי הסביבה בה אנו חיים וכלפי הדורות הבאים"
מטרתו של חוק האקלים היא לייצר מסגרת להתמודדות ממשלת ישראל עם שינויי האקלים ולהתוות מדיניות שתוביל את ישראל למשק דל-פחמן בטווח הבינוני ולמשק מאופס פליטות נטו עד שנת 2050, כפי שהבטיח ראש הממלשה בנאומו בגלזגו וכפי שהתחבייו גם מדינות מפותחות רבות אחרות. החוק גם מעגן את המחויבות הממשלתית לפיתוח בר-קיימא והתבססות על פתרונות מבוססי טבע בגיבוש מענה לסיכונים אקלימיים. לאחר שקיבל את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה היום, יעבור החקוה בשלב הבא להליך חקיקה בכנסת.
"לא רגע היסטורי"
עד לרגע האחרון נאבקו תנועות מחאה וארגוני סביבה רבים כנגד הצעת החוק במתכונתה הנוכחית ובדרישה להציג חוק עם יעדים שאפתניים ומחיבים. ממחאת הנוער למען האקלים וארגון מגמה ירוקה נמסר: "פקידים מאגף התקציבים במשרד האוצר, פעלו עד הרגע האחרון להפקיע מהציבור את היכולת להשפיע על חוק האקלים, ולסרס את הסמכויות הקיימות בחוק אוויר נקי. הפקידים האלו, כפי הנראה לא שמעו על האזהרות של ה-IPCC על מצב חירום אקלימי, ומסתכלים רק מהחור של הגרוש. אבל הציבור נאבק ומנע את הפגיעה במחויבות הבסיסית, לייצר עתיד לילדי ישראל. ועדיין, למרות שמנענו את הגרוע מכל, זהו לא רגע היסטורי. חוק בו היעדים ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה הוא ישראבלוף. חוק שאינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכנית הפחתת פליטות, שאין בו יעדים ספציפיים לסקטורים השונים, הוא לא יותר מבדיחה גרועה על חשבון עתידנו. כל פשרה כזאת היא כניעה של השרה להגנת הסביבה לפקידי האוצר. למרות האכזבה מהחוק, זהו עדיין צעד ראשון וחשוב בדרך, אנחנו נמשיך להיאבק בכנסת על חוק אמיתי עם שיניים, בהתאם להמלצות המדע."
לצד זאת, ישנם גם רבים המברכים על אישור החוק, ומאמינים כי מדובר בנקודת ציון חשובה ממנה אפשר להתקדם גם לחוק שאפתני יותר. חבר הכנסת לשעבר ד״ר דב חנין, יו״ר פורום האקלים הישראלי מסר כי ״אישור חוק האקלים בועדת השרים הוא התחלת מסע חיוני. דרוש לנו חוק אקלים מקיף ושאפתני. טוב שלחצי מתנגדי החוק לא הצליחו לבלום את המהלך היום. עכשיו הכדור יעבור לכנסת ואני מצפה מחבריה שיעשו הכל כדי לחדד ניסוחים, להעלות יעדים, לחזק הוראות ולהעביר מהר את חוק האקלים הדרוש לנו״.
ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה אמר כי הוא "מברך על אישור חוק האקלים ועל המאמצים של המשרד להגנת הסביבה והשרה זנדברג. עם זאת, הציון שאני נותן לממשלה הוא בלתי מספיק. היא נדרשת לעשות יותר. היעדים שנקבעו בחוק לא הולמים את ההתחייבויות הבינלאומיות שלנו ואת מה שנדרש מאיתנו לעשות כדי להתמודד עם שינויי האקלים הקיצוניים. אני מקווה שחברי הכנסת יצליחו לשפר את הצעת החוק במסגרת הדיונים בוועדת הכנסת"