ארגון הבריאות העולמי פרסם השבוע דוח חדש, שקורא למקבלי החלטות ברחבי עולם "לפעול בדחיפות" בנוגע למשברי בריאות הנגרמים בשל משבר האקלים. הארגון מתאר בדוח את שינויי האקלים כ"איום הבריאותי הגדול ביותר העומד בפני האנושות" ואומר כי "מערכות בריאות ברחבי העולם כבר מתמודדות עם הנזקים הבריאותיים הנגרמים כתוצאה מהמשבר הזה". בארגון אף מתבטאים באופן חריג יחסית, וקובעים בחריפות: "שריפת דלקים מאובנים הורגת אותנו". הדוח, מתווה 10 פעולות מומלצות בתחום האקלים והבריאות, לצד מחקרים עדכניים בתחום.
למנוע 5.1 מיליון מקרי מוות בשנה
למעשה, ארגון הבריאות העולמי כבר הצהיר בעבר שמשבר האקלים הוא משבר בריאותי, וממשלות ברחבי העולם מזהות את הקשר בין סיכונים סביבתיים ובריאותיים. גם בישראל זיהו זאת, ובשנת 2018 הניחו המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה דאז, ד"ר סיניה נתניהו, והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' איתמר גרוטו, תוכנית מפורטת בנושא, תחת השם "התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה". ואולם, התוכנית לא תוקצבה מעולם, לא פורסמה לציבור ולא יצאה לפועל.
דוח המדענים של ה-IPCC (פאנל המדענים הבינלאומי לשינויי אקלים), שפורסם בחודש אוגוסט, קבע כי העולם כבר התחמם ב-1.1 מעלות מאז התקופה הטרום תעשייתית, וכעת מתקרב להתחממות של 1.5 מעלות. מדובר ברף קריטי, שבהסכמי פריז סיכמו מנהיגי העולם לשמור את ההתחממות הגלובלית מתחת לו. לכן, ההמלצות בדוח החדש של ארגון הבריאות העולמי כוללות תעדוף "התערבויות" בפעולות אקלים באופן שמסוגל לייצר את הרווח הגדול ביותר, בניית מערכות בריאות עמידות לאקלים וסביבה, וקידום ייצור מזון בר קיימא, ומערכות עיצוב ותחבורה עירוניות בנות קיימא.
בהתאמה, דוח ארגון הבריאות העולמי מציב בפני הפוליטיקאים ברחבי העולם את הדחיפות להתמודדות עם סוגיות אקלים מרכזיות, שכבר משפיעות על בריאות הציבור: מזיהום אוויר הנגרם בשל שריפת דלקים מאובנים, דרך הפצת מחלות, שיטפונות וסופות, ועד בצורות ואירועי מזג אוויר הפוגעים בנגישות הציבור למזון. מדובר באירועי קיצון העולים בחייהם של אלפי אנשים ופוגעים ברכוש ופרנסה בשיעור הולך וגובר ברחבי העולם. כך למשל, לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר, הנגרם בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים, מוביל למותם של 13 בני אדם בדקה ברחבי העולם.
מחברי הדוח מדגישים כי נקיטת פעולות מהירות ושאפתניות נגד משבר האקלים, תוביל ליתרונות רבים לבריאות. למשל, הפחתת פליטות תוביל למיתון ההתחממות הגלובלית, ולהפחתת 80% ממקרי המוות מזיהום האוויר (זיהום אוויר הורג 7 מיליון בני אדם מדי שנה). המעבר לתזונה צמחית יותר "יכול להפחית את הפליטות הגלובליות באופן משמעותי, להבטיח מערכות מזון עמידות יותר ולמנוע עד 5.1 מיליון מקרי מוות הקשורים לתזונה בשנה עד שנת 2050".
קידום שטחים ירוקים עירוניים, המאפשרים הפחתת פליטות, מציעים יתרונות בריאותיים כגון חשיפה מופחתת לזיהום אוויר, השפעות קירור מקומיות והפגת מתחים נפשיים. באופן כללי, מחקרים מראים כי פעולות סביבתיות שתואמות את יעדי הסכם פריז, יצילו חיים של מיליוני בני אדם כתוצאה משיפור איכות האוויר, תזונה פעילות גופנית, ועוד. הדוח אף קובע בבירור כי היתרונות של בריאות הציבור מיישום פעולות אקלים שאפתניות עולים בהרבה על העלויות.
המלצות ארגון הבריאות העולמי נכתבות לקראת פסגת האקלים של האו"ם, שתחל בסוף החודש בעיר גלאזגו בסקוטלנד. הדוח הושק במקביל למכתב פתוח, שנחתם על ידי 300 ארגונים המייצגים לפחות 45 מיליון רופאים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות מרחבי העולם. כולם קראו למנהיגים להגביר את פעולות האקלים. "בכל מקום בו אנו מספקים טיפול, בבתי החולים, במרפאות ובקהילות שלנו ברחבי העולם, אנו כבר מגיבים לנזקים הבריאותיים הנגרמים כתוצאה משינויי אקלים", כתבו אנשי הרפואה.
85% מאוכלוסיית העולם כבר מושפעת מהמשבר
לפי מחקר מקיף, שפורסם השבוע ובוצע על ידי מכוני המחקר מרקטור ואקלים אנליטיקס בברלין, שבו נבדקו כ-100 אלף מאמרים שנכתבו מאז שנת 1951 - נמצא כי שינויי האקלים ככל הנראה משפיעים על 85% מאוכלוסיית העולם, ונותנים אותותיהם ב-80% משטח כדור הארץ. מדוע, אם כן, דווקא ישראל, שמתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי, מתמהמהת באישור תוכנית שמתייחסת באופן הוליסטי לממשק שבין בריאות וסביבה.
מה המצב בארץ? יש תוכנית, במגירה
אף שהושקעו משאבים רבים וזמן רב בעריכת התוכנית הלאומית לבריאות וסביבה, מאז הנחתה על שולחני השרים לפני כמעט ארבע שנים, עקבותיה נעלמו. שרי הבריאות והגנת הסביבה הקודמים התעלמו ממנה והיא אפילו לא הגיעה לשולחן הממשלה, למרות שהוכנה בהוראתה. למעשה, זו כנראה אחת התוכניות המעמיקות והמדוקדקות שהוכנו בישראל, כש-120 מדענים היו שותפים לכתיבתה.
התוכנית המפורטת לא כוללת רק צעדים אופרטיביים לפעולה ועלויות ליישומה, אלא גם מציגה את המפגעים הסביבתיים בישראל והשלכותיהם הבריאותיות, ואת האמצעים למזעור הנזקים הבריאותיים. במילים אחרות: יישום התוכנית יכול להוביל דה פאקטו להצלת חייהם של ישראלים מדי שנה, בזמן שלפי הערכות חסר, לפחות 2,000 ישראלים מתים מדי שנה רק ממחלות הנוגעות לזיהום אוויר.
ומה לגבי התועלת הכלכלית לציבור? לפי ההערכות במשרדי הבריאות והסביבה, השקעה של קצת למעלה ממיליארד שקל בשנה בתוכנית, תביא לחיסכון של כ-12 מיליארד שקל בשנה כאשר בהערכת חסר, הפגיעה הסביבתית השנתית בישראל נאמדת בכ-90 מיליארד שקל.
פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד, אומרת לגלובס כי כעת, צריך לבחון את התוכנית מחדש: "במהלך החודשים האחרונים ערכנו מספר פגישות בנושא. בפגישות אלה הובהר כי יש לעדכנה באופן משמעותי נוכח השינויים הדרמטיים שהתרחשו בעולם, כמו מגפת הקורונה וההבנה העמוקה יותר של ההתחממות הגלובלית. בכוונת המשרד לבחון כיצד ניתן, במגבלות התקציביות, להוביל את הפעילות המשפיעה ביותר בתחום הבריאות והסביבה".
פרופ' חגי לוין, יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור לשעבר, שגם היה שותף לגיבוש התוכנית ולשיח מול המשרד להגנת הסביבה על קידומה כעת, אומר כי "נושאי הבריאות והסביבה דוחקים בנו יום יום, שעה שעה, וכפי שאנחנו מתייחסים לקורונה - כך אנחנו צריכים להתייחס למשבר האקלים. אכן צריך לעדכן את הקיים בתוכנית, אבל צריך במקביל להתקדם עם הקיים, וצריך לפעול לתוכנית לאומית מתוקצבת ומתוכננת לבריאות וסביבה".
במשרד הבריאות לא נימקו מדוע לא יושמה התוכנית עד היום, אך השיבו כי המשרד מקדם פעילות בנושא שינויי אקלים ובריאות, ללא קשר לתוכנית. כך בין היתר, בונים במשרד מערך לבדיקת השפעת האקלים על בריאות האוכלוסייה, ומקיימים בדיקת התכנות מיחשובית לנושא. במשרד מדגישים שכדי לקדם ביצוע, יש צורך בתקציב יעודי. בנוסף, למרות שהמשרד מקדם תוכניות רב תחומיות הקשורות לשינויי אקלים (דוגמת 'אפשרי בריא'), "לא קיים תקציב ייעודי להתמודדות עם משבר האקלים וחשוב לייעד תקציב כדי לאפשר להתמודד עם סוגיה קריטית זו".
לגרוטו, שהיה מאנשי הבריאות הראשונים בישראל שנכנסו לשיח הסביבתי, ואף הקים יחידה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, יש גם מסר למערכת הבריאות ולרופאיה: "רוב אנשי הבריאות בארץ לא הפנימו עד היום את המשמעות של שינויי האקלים. הקורונה, שינתה את התמונה. אני אומר לילדים שלי שהשארנו להם כדור ארץ שדפקנו. אנחנו צריכים עכשיו לתקן. אנשי הבריאות נמצאים גם מול כוחות כלכליים. מנהלי בתי חולים מול מחלקות שנקראות על שם בעלים של חברות מזהמות, למשל. ספק אם הם ישמיעו קול בנושא. אבל בתי החולים גם נאלצים להתמודד עם מטופלים שנפגעים מזיהום ומשינויי האקלים. צריך לעודד את הרופאים להכניס את זה למיינסטרים של הרפואה".
את הדוח, אגב כך, הקדישו בארגון הבריאות העולמי לאלה קיסי־דברה, "וכל הילדים האחרים שסבלו ומתו מזיהום אוויר ותוצאות שינויי האקלים". קיסי־דברה סבלה מאסתמה קשה ומתה בגיל 9 בשנת 2013 לאחר שנחשפה לרמות גבוהות של חנקן דו חמצני וזיהום חלקיקים. היא נחשבת לאדם הראשון בעולם שזיהום האוויר מופיע כסיבת מותו באופן רשמי. אמה אמרה שאם הייתה יודעת שזיהום אוויר הוא הגורם לבריאות הלקויה של בתה, הייתה עוברת דירה. הסיפור הזה הוא אחד מתוך 7 מיליון סיפורים כל שנה. אם מנהיגי העולם ימשיכו להתעלם מהקשר בין משבר האקלים לבריאות האדם, הסיפור הזה יהיה הסיפור של כולנו.
כלומר, גם אין היום צפי להבאת התוכנית בפני הממשלה, מה שאומר שהיא לא תיושם בקרוב. האם יש סיבה להתמהמה? פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, חושב שאת התוכנית אפשר להוציא לפועל כבר מחר. לדבריו, "התוכנית לבריאות וסביבה בעיניי היא תוכנית מעולה. זו עבודה שהרבה מאוד אנשים הקדישו לה זמן, גם ממשרדים אחרים בממשלה כמו משרד האוצר. זו הפעם הראשונה שתוכנית כזו, שרותמת כמה משרדים, הוגשה. זו תוכנית גדולה, שאפתנית וייתכן שיומרנית. הגיע הזמן לתרגם אותה למדיניות".