בסופו של יום, מוזיקה היא פסקול חיינו. שיר ברדיו שמתנגן כך לפתע יכול בקלות להחזיר אותנו לימי היסודי, או לרגע בו עמדנו מתחת לחופה או צעדנו בטיול הגדול של אחרי הצבא. מוזיקה היא חברה טובה שנמצאת שם לשמח אותנו, לרגש אותנו ולפעמים גם להעציב אותנו. בסופו של יום, זו שפה נוספת ויש אפילו מי שלובשים אותה כעור על גופם.
"צלילי שמחה, תוגה, הגות וטראנס הם רק חלק ממנעד כמעט אינסופי של צלילים שמניעים את גופנו ואת נפשנו. לצלילים יש משמעות על תנועת הנפש והגוף, ומחקרים שונים גיבו תובנה זאת. על סמך מחקרים אלה אפשר להבין שעבור חיים מאוזנים ואיכותיים יותר, אדם נדרש להאזנה של לפחות שעה מוזיקלית שלמה ורציפה במשך היום", אומר הסופר דרור שגב, שבספריו משולבים אלמנטים פסיכולוגיים המתארים מצבים נפשיים שונים. עבור כל ספר, מרכיב שגב רצועת מוזיקה המותאמת להאזנה במקביל לקריאה, ושמתכתבת עם מצבה הרגשי והנפשי של הדמות.
"במחקר שנערך במקסיקו ובארה"ב נמצא כי חלק מהנבדקים שהאזינו למוזיקה, חוו תהודה רגשית המתבטאת בראיית צבעים. מוזיקה נוגה נתפסה בצבעוניות קודרת ובגוונים שחורים ואפורים, ומוזיקה עליזה ומקפיצה השתקפה בצבעים חיים ועזים, מלאי אור. הקשר שבין צבעים למוזיקה, אגב, נפוץ מאוד אצל הסובלים מהפרעות מוחיות כגון פגיעות או גידולים. מצב זה נקרא סינסתזיה והוא זה שגורם לגוף 'להידלק' מהצלילים ולחוש בגוף תחושות עוצמתיות של צבע וריח. וזה לא עוצר רק שם – שכן בין המאזינים למוזיקה שחווים תופעה זו, מדווחים גם על תחושה של כמו מגע בגופם, ואפילו תחושה מינית עד לכדי אורגזמה.
האם יש מוזיקה מומלצת יותר להשפעתה על חיינו?
"לדעתי אין מוזיקה שאינה נכונה או טובה, זה בהחלט עניין של טעם נרכש, טעם מובנה או התייחסות לאיכות המוזיקה ולהעדפה בסגנון המוזיקלי האישי – אבל מי שישכילו לעשות שימוש במגוון הצלילים הכל כך רחב שקיים וזמין היום, על בסיס יום יומי – יופתע לגלות שלמוזיקה יכולות תרפויטיות, הן בממד הנפשי והפיזי והן בממד הפסיכולוגי והיצירתי. כשאני כותב, למשל, המוזיקה שבאופן קבוע מתנגנת באוזניי - מלווה אותי כקול שני ומעניקה לי את האפשרות לייצר עבור הדמויות שלי מצבים נפשיים, רגשיים, פסיכולוגיים ואישיותיים, מה שהופך אותן להרבה יותר אנושיות ורב ממדיות".
איך תוכלו להסתייע במוזיקה על מנת להיות יצירתיים ואפקטיביים יותר? דרור שגב עם כמה טיפים:
-
גוונו את רשימות ההשמעה המוזיקליות שלכם
"הכניסו לתוכה גם רצועות שלעולם לא הייתם חושבים שתרצו להאזין להן; מוזיקת עולם, מוזיקה ים תיכונית, פולקלור עמים, טראנס, האוס, רוק, פופ, מוזיקה קלאסית – ומה לא. לבסוף רשימות אלה הן סוג של עוגן. תופתעו לגלות שהגוף שלכם יגלה בתוכו רגשות שמעולם לא צפו בתוכו – כי הוא מעולם לא נחשף לגירוי העיצבי הזה שאותו סוג מוזיקה יכול לחולל", מציע שגב. -
השקיעו זמן להאזנה
בדומה להקצאת זמן לטובת פעילות ספורטיבית, קריאה או צפייה בטלוויזיה – הקדישו שעה אחת ביום להאזנה רציפה לרצועה מוזיקלית שהרכבתם לכם (אתם יכולים להסתייע גם ברצועות שאנשים אחרים משתפים ברשת, זה נפלא וזה פותח את התודעה). -
הקשיבו למוזיקה ביחד עם אנשים נוספים
"מוזיקה יכולה להיות גורם מאחד בבית כך שבמקום הטלוויזיה הדלוקה בסלון - המוזיקה תלווה את הזמן המשפחתי ותעשה פלאים בבניית ההרמוניה בין יושבי הבית. ולא רק זה – הרי אתם זוכרים שהמוזיקה מניעה את הגוף כמו מעצמו, אז מה יכול להיות רע בריקוד סלון משפחתי שיקרב את הלבבות ויעלה חיוך על השפתיים ובנשמה?", אומר שגב. -
היחשפו וחשפו באופן קבוע את ילדיכם לצלילים ולמקצבים חדשים
ילד בן שנתיים יכול לנוע בצהלה ולהרגיש שמח בהאזנה לצלילי רגאי של בוב מארלי ולא רק לאלו של סדרות הטלוויזיה המוכרות. חשיפת הילד לצלילים מגוונים תתרום באופן ישיר להגברת הסקרנות הטבעית שלו ולפיתוח יכולות קוגניטיביות. -
הקשיבו למוזיקה גם בסביבת עבודה
מחקר של אוניברסיטת טורונטו בשנת 2007 הראה שהאזנה למוזיקה בזמן עבודה מגבירה את הפרדיקטיביות ועוזרת לנקות את הראש ולייצר סביבת עבודה נינוחה ונעימה יותר. מוזיקה המתנגנת במשרד יכולה לגרום לסביבת עבודה להיות נינוחה יותר. בדרך קסם היא גורמת לרוגע ולהפחתת המתח. -
הקשיבו למוזיקה במדיטציה פנימית
מוזיקה יכולה ליצור סביבת חיים נכונה יותר ולהיות סוג של מדיטציה פנימית עבור המאזין לה. עצימת עיניים והתנתקות זמנית מגירויים כגון החדשות או הטלפון הנייד תאפשר למאזין להיות נוכח ברגע ולהפוך לצליל המתנגן. רגעים כאלה הופכים אותנו לאנשים טובים יותר.