כשאנחנו אוכלים סופגנייה מפתה נוטפת ריבה, לביבה שמנמנה ואז עוד אחת ועוד אחת, עוגת שוקולד עסיסית ופוטוגנית, או שותים בהנאה רבה משקה אלכוהולי שמרים לנו את הסכך, אין ספק שאנחנו חווים הנאה גדולה. חלק מאיתנו גם נהנים מאוד לרקוד במסיבה, או אפילו לטוס לחו"ל ליעד אקזוטי. אבל כל החוויות האלו, מדהימות ככל שיהיו, שבאמת מנחמות ועושות לנו טוב לזמן מסוים – כאילו נשכחות, לפחות מתחושת האושר בלב שלנו.
אור הוא אינו דבר גשמי, ולכן, לא נוכל להשיג אותו באמת באמצעות דברים גשמיים. כדי להרגיש אור שנשאר לאורך זמן, כדאי שנאמץ כמה הרגלים משני חיים:
- הודיה ללא תנאים – יש לנו נטייה להודות כשמשהו טוב קורה לנו. חינכו אותנו להודות למישהו כשהוא נותן לנו מתנה או עושה עבורנו משהו טוב, אבל האם אנחנו זוכרים להודות לבריאה או ליקום על שלל המתנות שניתנו לנו, גם אם הן לפעמים לא בדיוק מה שרצינו? האם אנחנו מודים גם על מה שלא נראה לנו כל כך נעים? האם אנחנו מודים על הכוח שלנו להילחם באתגרי החיים?
הרגל ששווה לכולנו לאמץ הוא הודיה על הטוב וגם על הרע, על האור וגם על החושך, שבלעדיו לא היינו רואים את האור. כל דבר מאתגר שקורה לנו בחיים מוביל אותנו בדרך פלאית למקום שבו אנחנו צריכים ללכת במסע שלנו ולכן מוטב שנודה על כך. ההודיה גורמת לנו לראות באופן אוטומטי את החיים בצורה יותר אופטימית. האופטימיות תורמת לבריאות הגוף והנפש שלנו ועוזרת לנו להיות גם אנשים טובים ומועילים יותר לסביבה. אם אני מבין שכל דבר שקורה לי הוא לטובתי, אז אני נחמד יותר גם לזה שכעת מצפצף לי בכביש. ההודיה היא אור גדול בחיים של כולנו. - אל תתנו להנאות הגוף לשלוט בנו – אנחנו אמורים ליהנות מהחיים, לאכול טוב, לישון טוב, ולעשות מה שעושה לנו טוב; אבל ברגע שהגוף הוא זה ששולט בנו, ואין לנו שליטה עליו, אז החושך מגיע לגבור על האור. לדוגמה: אין שום בעיה לשתות כוס יין אדום בארוחת ערב של יום שישי, אבל אם את אותו יין נשתה ללא הכרה, כבר איבדנו מהאור ובדיוק להיפך. אותו הדבר לגבי שינה, שהיא נחוצה לכולנו כדי לתפקד, אבל ברגע שהפרזנו בשינה, איבדנו מהאור שלה.
כשאנחנו מתעלים מעל החשקים שלנו אנחנו בעצם מקבלים חוזק וחוסן שהוא בעצמו אור מתמשך שנשאר איתנו. אמצו את השליטה בגוף ותנו לו הנאות במינונים המדויקים לו. ההשתחררות מההתמכרות היא כמו השחרור מהכלא והיציאה לחיים חופשיים ומוארים. - נתינה זה ממלא – אנחנו יכולים לספר לעצמינו בלי סוף כמה שאנחנו אוהבים מתנות ורוצים דברים לעצמינו, אבל בינינו, איזו הרגשה מעולה זו לתת? אין דומה לה בטווח הארוך. כשאנחנו מקבלים מתנה, זה אולי נעים, אבל נעים שמסתלק מתישהו. כשאנחנו נותנים למישהו אחר, בין אם זה מתנה, כסף, זמן או הקשבה, אנחנו באמת נהנים מהלב, זה נותן לנו הרבה אור ואושר אמיתי של מילוי מבפנים.
עשו לכם הרגל יומי לתת משהו למישהו. זה יכול להיות זמן איכות עם הילדים שלכם, חבר או חברה, בן משפחה או שכן בודד. נתינה לא חייבת להיות חומרית, גם הקשבה היא נתינה ענקית שמחברת ומעניקה אושר לכל הצדדים._autoOrient_i.jpg "תרומה לקהילה - סלי מזון (צילום: Ground_Picture, shutterstock)")
לתת לאחרים זה הכי ממלא | צילום: Ground_Picture, shutterstock - עשו דברים למען מטרה עליונה – לא משנה מה אתם עושים, נסו לחבר את זה למטרה טובה. למשל: אתם הולכים למסעדה? חפשו את המטרה הטובה שבדבר כמו למשל: לחזק את הזוגיות שלכם או לעזור לחברה שזקוקה לעצה. אתם רוצים ללכת לסרט? חפשו את המטרה הטובה, להעניק למישהו שאתם הולכים איתו זמן איכות ואהבה. חברו כל עשייה שלכם לנתינה ועזרה וכבר תרגישו בעלי משמעות בכל פעולה שלכם.
- נשימה היא המפתח לערך עצמי גבוה – הנשימה היא פעולה בסיסית שנראית לנו הכי מובנת מאליה, אבל היא המפתח לבריאות טובה נפשית ופיזית, והיא למעשה גם העוגן והחוסן שלנו. בעזרת הנשימה אנחנו יכולים לשחרר את הגוף מנוקשות, להזרים את הדם, לנקות את הדם, וגם להתמודד עם רגשות שלא נעימים לנו ובכך לפתח ערך עצמי ותחושת מסוגלות גבוהה.
איך עושים את זה? כשאתם מרגישים עצב או כעס או כל רגש שלילי שלא נעים לכם תעצרו למשך 90 שניות ורק תנשמו באופן איטי ומבוקר. הנשימה ביחד עם ההסכמה להרגיש את מה שאתם מרגישים תעזור לכם להשתחרר מאותן הרגשות מבלי לברוח להתמכרויות. הנשימה תעזור לכם למצוא את הניצוץ והכוח הפנימי שבתוככם.
נשימה היא המפתח | צילום: Antonio Guillem, shutterstock - התרכזו בניצוץ שלכם ולא בשל אחרים – לכל אחד מאיתנו יש ניצוץ פנימי משלו שאיתו הוא הגיע לעולם, איזה שהוא אור מיוחד ששייך רק לו ובזה כל אחד מאיתנו צריך להתמקד כדי להיות משפיע ומאיר בעולם הזה. הבעיה מתחילה כשאנחנו מתרכזים באור ובניצוץ של אדם אחר, כמו למשל ברשתות בחברתיות שגורמות לנו לחשוב לפעמים שחיים של אחרים יותר מוצלחים משלנו, כשהאמת היא שאין דבר כזה.
כל אחד מאיתנו הגיע הנה למסע משלו ששייך רק לו, עם ההורים האלו, והגוף הזה והכישרונות הייחודיים רק לו, כדי להשלים את החלק שלו בפאזל. אף אחד מאיתנו לא רוצה באמת לעבור מסע של מישהו אחר. הדרך להאיר באמת ולקבל את האור שלנו, היא פשוט להיות עסוקים רק בו. - עשו הכל כדי להימנע מהכעס – הכעס מרחיק אותנו מעצמינו, ומרחיק אותנו מהסביבה. באגרת הרמבן כתוב: כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". הכעס מסלק מאיתנו את האור ולא נותן לנו לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה. הכעס גורם לנו להתנהג בצורה לא אנושית ועלול לפגוע באחרים. עשו כל מה שבאפשרותכם כדי לעבוד על מידת הכעס והשתמשו בטכניקת הנשימה כדי להתמודד אתו.
- הימנעו מלשון הרע בכל מחיר – מי לא אוהב לרכל ולקרוא רכילות? מדובר באותן הנאות רגעיות שהורגלנו אליהן שעושות כל כך הרבה נזק לנו ולאדם שאנחנו מדברים עליו. בבודהיזם מתייחסים ללשון הרע כאל זריעת קארמה של פירוד. הזרעים האלו, לפי הבודהיזם, יבשילו יום אחד ויחזרו אלינו בעוצמה רבה כאשר אנחנו אלו שנחווה פירוד בצורות שונות כמו דרך תחושת בדידות, ריחוק מחברים, או אפילו קשיים בלמצוא זוגיות. אז עשו לעצמכם טובה, דברו טוב על אחרים, פרגנו, והימנעו ככל שניתן מדיבור רע על האחר.
