ביום שלישי שעבר הגיע היום הגדול של לריסה ואוהד עמוס. באותו ערב הם עמדו להינשא זה לזו, וההתרגשות הייתה גדולה, אבל כמה דקות לפני שהשניים היו אמורים לצעוד אל תוך האולם ולפגוש את האורחים לראשונה בבגדי החתן וכלה שלהם, קרה משהו בלתי צפוי.
בחוץ החל לרדת גשם חזק, ובכניסה לאולם של גן האירועים "אגדת דשא" בפרדס חנה, שבו הם עמדו להינשא, הופיע גור חתולים נטוש קטנטן, שחיפש מחסה מהגשם. כשאימא של לריסה הבחינה בו, הכלה לא חשבה פעמיים ועצרה בשבילו את הכל. "אנחנו מאוד אוהבים בעלי חיים, וזה היה פשוט טבעי שנכניס אותו", סיפרה לריסה, שלקחה את הגור הקטן היישר לחדר ההתארגנות שלה.
מאותו רגע הפך הגור הקטן לאורח רשמי בחתונה, ולריסה, שבדיוק עשתה הכנות אחרונות לקראת החופה, ביקשה מעובדי האולם להביא לו סלמון מהבופה. "הוא היה רעב ורעד, אז הנחתי אותו בג'קוזי שבחדר בתוך שמיכה, נתתי לו אוכל וכיסיתי אותו כדי שיהיה לו חם", היא מספרת, "רציתי לקחת אותו איתנו לחופה, אבל פחדתי שמישהו מהאורחים ידרוך עליו בטעות, אז החלטנו להשאיר אותו בחדר עד סוף החתונה, ומדי פעם קפצנו לחדר לבדוק שהוא בסדר".
עד סוף החתונה לגור הקטנטן כבר היה אפילו שם – שימי, ובתום החתונה, לאחר שהאורחים התפזרו, זוג הנשואים הטריים חזרו לחדרם, והחליטו שהוא יבלה איתם את ליל הכלולות. "היה ברור לנו שהוא יישן איתנו במיטה, התאהבנו בו, והוא נשאר איתנו עד הבוקר", אומרת לריסה, "לרגע לא חשבנו להחזיר אותו לרחוב. החלטנו שהוא יזכה לחיים טובים ומלאים בפינוק ואהבה".
למרות שהשניים היו מוכנים גם לזה, לירח הדבש שלהם הגור הקטנטן לא יכול היה להצטרף, ולכן ביום שלמחרת התקשרה לריסה לעמותת "אימא מחליפה – המרכז להצלת גורי חתולים בבית שאן", שלה היא תורמת באופן קבוע, והגיעה עם בעלה הטרי אוהד למסור להם את שימי, כדי שימצאו לו בית חם, עד שיחזרו. "אנחנו שוקלים ברצינות לאמץ את שימי", היא אומרת, "הוא שבה לנו את הלב" .