עד לפני שבע שנים עבדה לוסי לב בהייטק, אלא שתפנית בלתי צפויה בחייה הובילה אותה לזרועות עולם המוזיקה. "חליתי בסרטן בפעם השנייה בחיי, לאחר מכן גם עברתי תאונת דרכים קשה, שבה הייתי קרובה למוות", היא מספרת. באותם רגעים קריטיים שבין חיים למוות, ביקשה לב מאלוהים שיעזור לה, ובתמורה הבטיחה לעשות משהו טוב.
לב (53), שמתגוררת היום עם בת זוגה ושלושת ילדיהן, בכוכב יאיר, נאלצה להפסיק לעבוד. כחלק מההסתגלות לשגרתה החדשה ומלאת הפנאי, החליטה לב להירשם עם חברותיה לקורס תקליטנות לנשים בבית הספר המקומי למוזיקה. "לא יצא לי לשמוע ולהתעסק במוזיקה, וחשבתי שזו הזדמנות נהדרת לשנות את זה", היא נזכרת, "לא תכננתי להפוך לדי ג'יי, רק ליהנות מתקופה חווייתית, או מקסימום לארגן מדי פעם מסיבה ולתרום את הרווחים למקום אחר כל פעם".
אלא שהמפגש הראשון בקורס היה מטלטל במיוחד עבורה. בעוד ששאר הנשים סיפרו על המוזיקה שאיתה גדלו, החלה לב להיזכר שהמוזיקה דווקא הייתה פעם חלק מאוד משמעותי מחייה, עד שכשהייתה בת 30, אחיה, שהיה אז די ג'יי מוביל בצרפת, שם קץ לחייו. מבלי ששמה לב, היא החלה להתרחק ממוזיקה, ולמעשה הדחיקה את הנושא עד אותו רגע בקורס, שבו הוא צף במלוא העוצמה.
"בכיתי כל הדרך הביתה", היא מספרת, "הבנתי שהפצע של אחי נפתח, ושיש פה משהו משמעותי. כששיתפתי חברה בתכנית לארגן מסיבות לתרומה, היא הציעה שאקים עמותה לזכרו, ופתאום הכל התחבר לי. זה היה כמו סימן משמיים להבטחה שלי לעשות טוב".
לב החליטה לקחת הרעיון כפרויקט, שהפך בסופו של דבר לעמותה שהיא מנהלת כיום, ניגון חוזר, שמספקת שירותי די-ג'יי בעזרת תקליטנים מתנדבים, ותורמת את כל הכנסותיה ללימודי תקליטנות עבור נערי פנימיות. כך, במה שהפך כיום לפרויקט חייה, היא הגשימה את הבטחתה.
"כבוגרת הפנימיה הרגשתי שאני באה ממקום אחר"
תחילת הדרך הייתה לפני כשנתיים, כשלב וחברותיה לקורס החלו לתקלט בהתנדבות באירועים שונים בהתנדבות, כשכל הכנסותיהם היו קודש לבני נוער בפנימיות, שלב עצמה הייתה אחת מהם בשנות ילדותה ונעוריה. "הרבה פעמים אלו נערים שפחות טוב להם, ויש להם פחות כלים לחיים", היא מספרת מניסיונה. בהמשך, כשהתלבטה עם חברותיה איך בדיוק להשתמש בכספי התרומות, הן החליטו לפתוח קורסים מקצועיים ללימודי תקליטנות וסאונד לנערים בכיתות ט'-י"ב שחיים בפנימיות, לקנות בכסף ציוד ולשלם למדריכים מקצועיים.
הפנימייה הראשונה שאליה פנתה הייתה זו שבה גרה ולמדה בעצמה בבית הספר היסודי. "המנהל לא הבין מאיפה נפלתי עליו", היא צוחקת, אבל מוסיפה שלבסוף הוא התרצה. "זה מקום עם ילדים מאוד מאתגרים, חלקם על תרופות או עם בעיות נפשיות ומצבים לא פשוטים בבית. כבוגרת המקום הרגשתי שאני כבר מגיעה ממקום אחר לגמרי, וזו הייתה המתנה הכי גדולה בשבילי".
עד היום נפתחו במסגרת הפרויקט חמישה קורסים בפרדס חנה, כפר סבא, גדרה וחולון, ובשנה הבאה עתידים להיפתח קורסים נוספים. אחרי תהליך מיון, כל קבוצה כוללת 12 צעירים, שלומדים לא רק לתקלט, אלא גם מושגים כמו אחריות, ביטחון עצמי, הקשבה, שיתוף פעולה ויחסי אנוש.
ממועמד לסילוק לתלמיד מצטיין
לדברי לב, במפגשים של הפרויקט נחשפים אינספור סיפורים מרגשים ומעוררי השראה. אחד מהם הוא סיפורו של מ', שהצטרף למיזם בשנה שעברה. מאז ומתמיד הוא התקשה להתמיד במסגרות, ואף העיד על עצמו בטפסי ההרשמה שהוא לא אוהב לשתף פעולה ולא עושה כלום בשעות הפנאי. "הנטייה הראשונית שלי הייתה לוותר עליו, בכל זאת יש הרבה מתמודדים על המקום, ואנחנו בוחרים את המתאימים ביותר, אבל משהו עצר אותי וקבעתי לדבר איתו", מספרת לב, "פגשתי נער כבוי שבקושי הסתכל לי בעיניים. הוא סיפר שהוציאו אותו מכל החוגים כי הוא עשה בעיות ועישן מגיל צעיר. שאלתי אותו איך אני יכולה לדעת שזה לא יקרה גם הפעם, והוא הבטיח. כשהקשיתי וביקשתי לדעת מה הוא מוכן לעשות בשביל זה, הוא ענה לי – הכל. ביקשתי ממנו להפסיק לעשן, לעשות עם עצמו משהו טוב בשעות הפנאי, וקיבלתי אותו לקורס על תנאי. עם הזמן הוא התחיל להתנדב בפינת החי בפנימייה והתחיל לעבור שינוי של ממש".
לפני כחודש, מספרת לב בהתרגשות, היא קיבלה הזמנה לטקס שיתקיים בשבוע הבא בפנימייה, שבו יקבל מ' תעודת הצטיינות על שינוי משמעותי. "ממועמד לסילוק הוא הפך למצטיין, ואין לי ספק שלעמותה ולקורס יש חלק בזה", היא אומרת.
"מרים הכי גבוה שיש"
כיום מאגר התקליטנים המתנדבים כולל עשרים אנשי מקצועי שמתקלטים במגוון אירועים כמו ימי הולדת לצעירים ולמבוגרים, אירועי מצווה, חתונות, מסיבות חברה ועוד. "אנחנו לא מבקשים תרומות", מדגישה לב, "מי שמזמין אותנו משלם על שירותי תקליטנות ברמה הכי מקצועית ובאופן מותאם אישית לסוג האירוע".
בסיום הקורסים, ולעיתים אף במהלכם, מלווים הצעירים את התקליטנים המתנדבים במסיבות שבהם הם מתקלטים. "זה נותן להם ניסיון, ביטחון וכלי לחיים, וככה הם לומדים להתעסק בצד היפה של המוזיקה", אומרת לב, "השאיפה היא שבהמשך הם יהיו תקליטנים טובים, ויתנדבו בעצמם בקהילה. השנה הם אפילו תיקלטו במסיבה למחלימות של האגודה למלחמה בסרטן, ואני מקווה שעם הזמן נוציא אותם לעוד ועוד התנדבויות, הם ממש מתלהבים ומחכים לזה".
"דווקא היום, כשהנוער לוקח הרבה כמובן מאליו, זה כיף לדעת שהם מתלהבים", היא מוסיפה, "חלקם רואים בזה תחביב כיפי, ואחרים מתייחסים לזה כמקצוע לכל דבר וחולמים בגדול. יש סביב זה הרבה עניין, והקורסים שלנו הפכו לדבר נחשק בפנימיות, כך שמבחינתי עשינו את שלנו". בינתיים, בשנה הבאה כמה מבוגרי הקורסים כבר עומדים להפוך לעוזרי מדריכים בשכר בקורסים הבאים, ויקבלו ערוץ נוסף להרוויח כסף.
לב מספרת שהיא מקבלת מהלקוחות תגובות נלהבות. "לרוב הם שומעים עלינו מפה לאוזן, או מכירים אותנו מאירועים מוצלחים שהם היו נוכחים בהם. יש תגובות מעולות, וזה רק נותן לנו מוטיבציה להמשיך". גם בגזרת המתנדבים השמועה רצה, ועם הזמן מצטרפים למיזם עוד ועוד שותפים. "התקשרתי פעם לאחד מהתקליטנים המובילים בעולם כדי לבקש ממנו להדריך בתשלום את אחת הקבוצות. כשהוא שמע על הרעיון, הוא התחייב שהוא והצוות שלו יתנדבו אצלנו לפחות פעם בחודש", מספרת לב, "מתנדב אחר תמיד אומר לי שכשהוא מגיע לאירוע בהתנדבות וחושב על הדברים הטובים שקורים בעזרתו, זה מרים אותו הכי גבוה שיש. זה פשוט מחמם את הלב".
ומה הלאה? השאיפה היא כמובן להמשיך להתרחב. "אנחנו רוצים להגיע לעוד אנשים שישמעו עלינו ויזמינו אותנו, לעוד מתנדבים, במיוחד בצפון ובדרום, ולהוסיף קורסים בפנימיות נוספות", אומרת לב, "אנחנו רוצים להפיץ את הבשורה, את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק".