השעה כבר הייתה עשר בלילה כשזוג תיירים מפולין, אב וביתו בת ה-17, הגיעו לדירה ששכרו ברחוב פינקר בתל אביב באתר Booking. קשישטוף ואולה שצ'סני הגיעו לישראל לשבוע, ושילמו מראש על הדירה 2,000 ₪, אבל החופשה שלהם לא יכלה להתחיל גרוע יותר – לרוע מזלם, הם נדהמו לגלות שהדירה נעולה, אין מי שיפתח להם, ובעל הדירה נעלם כלא היה.
מאוכזבים, מותשים ומיואשים, השניים עמדו ברחוב אובדי עצות, ולא היה להם שום מושג היכן יעבירו את הלילה. למזלם, במקום עברה הדסה באו, מנהלת מוזיאון "בית יוסף באו", ששמעה אותם מדברים ביניהם בפולנית. "הבנתי שהם תיירים וניגשתי אליהם", היא מספרת, "בירכתי אותם בפולנית – ברוכים הבאים לישראל, אני שמחה מאוד שבאתם לבקר בארץ".
באו חייכה אליהם, המשיכה בדרכה, אבל תוך כמה שניות שמעה את האב רץ אחריה. כשהבין שהיא דוברת פולנית, הוא הסביר לה מה קרה להם, סיפר לה שהם עומדים כבר שעות ברחוב וביקש את עזרתה. "מה שעשו לתיירים האלו זה מזעזע", היא אומרת, "אם לא הייתי עוברת שם הם פשוט היו נתקעים ברחוב".
לבאו היה ברור שהיא חייבת לסייע להם. היא ניגשה איתם לדירה שבה היו אמורים להתאכסן, וכשאיש לא פתח, התקשרה מיד למשטרה. תוך דקות ספורות הגיעו למקום השוטרים עדן גנון וזאהר חנא, ולאחר שביררו את העניין והבינו שבעל הדירה אכן נעלם, הם עזרו לתיירים למצוא חדר חלופי בבית מלון קטן בקרבת מקום, ליד הים, שבו יוכלו ללון, והסיעו אותם אליו בניידת המשטרה. "כל הכבוד לשוטרים האלו. התיירים אמרו לי שהיה נעים מאוד לגלות שיש ישראלים נהדרים".
עבורה, זה היה מובן מאליו שתעזור להם. "עוד כשהייתי ילדה, ההורים שלי ושל אחותי, רבקה ויוסי עליהם השלום, הצילו מאות יהודים בשואה כשסיכנו את חייהם", היא מספרת, "מהם ירשנו את התכונה לעזור לאנשים, לתת שלא על מנת לקבל. זה ב-DNA שלנו, זה הכיף שלנו לעזור".
למחרת התקשרה באו אל האב ובתו לשאול לשלומם, וגם הזמינה אותם למוזיאון שלה. "אני מקווה ששינינו להם את הטעם הרע שהם קיבלו מהכניסה ארצה, ושגרמנו להם לשנות את דעתם על ישראל לטובה".