עוד לפני שהומצאו הפייסבוק והאינסטגרם, ואפילו הרבה לפני שהאינטרנט הפך לנחלת הכלל, התמודדו בני נוער עם דחייה חברתית, חרם ועוד. קשיים בהגדרה העצמית, המינית והחברתית תמיד היו מנת חלקם, אבל היום, על אף הקדמה והטכנולוגיה, ויש שיגידו באשמתן, הבעיות איתן מתמודדים בני הנוער בישראל רק גדלים ומתרבים.
אבל יחד עם הקשיים, הטכנולוגיה הביאה איתה גם אפשרויות חדשות, שיכולות לשמש גם דווקא כדי לסייע לאותם צעירים. בעמותת עלם, שמעניקה תמיכה ומענה מקצועי לנוער במצבי סיכון, הבינו שלא מספיק לתווך בינם לבין גורמים טיפוליים והחליטו לנקוט גם בגישה פרואקטיבית כדי לאתר צעירים במצוקה ולהושיט להם יד ברגע האמת, אפילו מבלי שיפנו בעצמם לעזרה.
בשבוע שעבר פתחו באתר Yelem של העמותה, בשיתוף פעולה עם הקרן לילדים ונוער של ביטוח לאומי, פלטפורמה חדשה שמאתרת באינטרנט צעירים במצוקה. בעזרת חברת ויגו מקובצת יפעת, שתרמה לעמותה טכנולוגיה ניטור מילים, הם מזהים את אותם צעירים במצוקה ברחבי הרשת דרך המילים שהם משתמשים בהן. בעזרת הניטור יכולים המטפלים המתנדבים בארגון לפנות אליהם בזמן אמת ולהציע להם ייעוץ ועזרה.
"לבני נוער וצעירים בגילאים האלה לרוב קשה מאוד לפנות לקבל עזרה ולדבר על בעיות שלהם, הכל מבולבל ומועצם, ויש המון חשש ממה שהחברה תחשוב", מסבירה יעל רוזנבאום, מנהלת תכנית האיתור והיישוג באתר, "אנחנו פועלים כדי לצמצם את המחסומים הפיזיים, הארגוניים והרגשיים שמקשים על בני נוער לפנות לעזרה ולהסתייע בכך שאנחנו בעצם פונים אליהם בעצמנו".
לא צריך להישאר עם התחושות והמחשבות לבד
70 אחוז מכלל בני הנוער בישראל חווים קשיים נורמטיביים של גיל ההתבגרות. מתוכם כ-10 אחוזים מצויים בסיכון ממשי שיכול להתבטא בבעיות רגשיות ומשפחתיות קשות, חוסר תפקוד במערכת החינוך, שימוש בסמים ואלכוהול ואפילו מחשבות אבדניות.
איזה מילים לדוגמה יכולות להעיד על מצוקה?
"בתור התחלה הגדרנו בעזרת צוות של אנשי מקצוע מעל מאה מילים, על כל ההטיות שלהן. לדוגמה המילה "השפלה" – הושפלתי, השפילו, משפילים, מושפלת וכן הלאה. עוד מילים שיכולות להעיד על קושי הן המילה 'קושי' בעצמה, 'חרדה', 'דיכאון', 'התקפה', 'בריונות', 'סמים', 'ייאוש', 'הריון' וגם ביטויים כמו 'סטלה רעה', 'התעלפתי מאלכוהול' או 'הכל חרא'.
בני נוער כותבים מילים כמו בריונות או מצוקה?
"יש ויש. המטרה שלנו היא לנסות לאתר כמה שיותר מהם, וכמובן לנסות לזהות גם בריונות רשת, אבל זה יכול להיות קצת יותר מאתגר. ניקח לדוגמה ילדה שלועגים לה כי היא שמנה – אם ננסה לנטר את המילה 'שמנה', נקבל אינספור תוצאות ולא נצליח לענות עליהן. אז בשלב הראשון בחרנו מילים ספציפיות שיוכלו להפגיש אותנו עם קשיים ברמה יותר גבוהה, ובהמשך אנחנו מקווים להגיע גם לרזולוציות יותר גבוהות".
יעל מדגימה את סוג הקשיים שהם יכולים לזהות היום: "לדוגמה נערה בת 16 שמעלה בפורום פוסט על מקרה שהיא חוותה עם נער אחר, ולא בטוחה האם מדובר בהטרדה או לא. הם היו יחד במסיבה, שתו אלכוהול והיא אמרה לו שהיא לא רוצה להיות איתו, אבל גם לא יצאה מהחדר. בנוסף היא מספרת שקיבלה ממנו תמונה של עצמה שהיא לא ידעה שצולמה. היא אומרת שלא סיפרה על המקרה לאף אחד כי היא פוחדת ממה שעשויים להגיד לה, אבל לא מפסיקה לחשוב על זה, מתקשה לישון בלילה ומפחדת ללכת לבית הספר. בפניה שלנו אליה אנחנו אומרים לה שהיא לא צריכה להישאר עם התחושות והמחשבות האלו לבד, מציעים לה להמשיך אתנו את השיח, ולהפנות אותה להמשך ליווי באתר שלנו או אחד המרכזים של עמותת עלם".
מרחב הרשת הוא כמובן אינסופי, ולכן המערכת החדשה של Yelem מתמקדת במרחב הציבורי שבו נמצאים הרבה בני נוער, כמו קבוצות ועמודים שונים בפייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב וכן פורומים ובלוגים רלוונטיים. ברגע שהמערכת מזהה מילה מתוך המאגר, אנשי הצוות של מקבל במייל התראה בזמן אמת, והם מאתרים את המקור ופונים אליו או אליה במטרה לייצר שיח. "הפניה הראשונית נעשית באותו מקום שבו אותרה המילה, ואז אנחנו מציעים להמשיך את השיחה איתנו באחת מהפלטפורמות הדיגיטליות שלנו: בצ'אט, במייל, באינסטגרם או בפייסבוק", מסבירה יעל.
זה לא קצת חדירה לפרטיות?
"לא ניכנס לכל מקום. אנחנו פועלים בזירות ציבוריות, שבהן מי שמפרסם שאלות מפנה אותן להמונים. הפנייה מתבצעת ברמה אנונימית כדי לשמור על הפרטיות של הנערים, אנחנו לא מחפשים את הפרטים האישיים שלהם".
"המטרה היא שההתערבות תהיה קצרת מועד ותכלול כמה התכתבויות לאבחון מהיר, שיחה בגובה העיניים ובאורח לא שיפוטי, ובמידת הצורך הפנייה לגורמי טיפול נוספים", מסכמת יעל, "התחלנו לפעול רק בשבוע שעבר, אבל אנחנו יודעים מארגונים אחרים שפועלים בשיטה הזו שהיא אפקטיבית".