מחר (שישי, 22 בפברואר) ייעלם ליום אחד מעשרות מסעדות, פאבים ובתי קפה בישראל משהו שאתם מאוד אוהבים. כמה אוהבים? בלי לשים לב, בישראל משתמשים מדי יום ב-1-5 מיליון כאלו. אנחנו מדברים כמובן על קשיות השתייה מפלסטיק, שיחד עם שאר המוצרים החד פעמיים אחראיות לאחת מהבעיות הכי גדולות שכדור הארץ מתמודד איתן היום – זיהום הפלסטיק. אז מה ההבדל? שעל הקשיות הרבה יותר קל לוותר.

אבל איך תדעו אם לא תנסו? ברחבי העולם יתקיים מחר "היום הבינלאומי ללא קשיות", וגם ישראל תצטרף אליו השנה בהובלת מיזם לא שמים קשים, שמטרתו להפחית את השימוש בקשיות פלסטיק בישראל. במסגרת היום יציעו עשרות בתי עסק בארץ רשימה ארוכה של הנחות, מבצעים והטבות מיוחדות, שמפורטות בעמוד הפייסבוק של המיזם בעיקר בתל אביב, ירושלים, חיפה ואילת, במטרה לשכנע את הלקוחות לבקש את המשקה שלהם בלי קשית – ואת בתי העסק להפסיק להגיש אותן.

בין השאר יציע אברהם הוטסל בירושלים 20% הנחה על כל המשקאות, בתל אביב ביסטרו פארוק בשוק יציע צ'ייסר חינם, מסעדת משק ברזילי תציע מבצע 1+1 על קוקטיילים ללא קשית, ובמסעדת פאסטל וקפה חמנייה יציעו קוקטיילים מיוחדים ללא קשית. מיזם "לא שמים קשים" ישיק לכבוד היום הזה את האתר שלו, שיציע מידע על כל בתי העסק שהצטרפו ליוזמה ועל שלל פעילויות שלו.

"הרעיון הוא לתת בונוס למי שמבקש שתייה בלי קשית", מסבירה מנהלת ומקימת המיזם, טניה בירד, "אנחנו רוצים שכולם יחגגו את היום הזה איתנו, ומקווים שעוד בתי עסק יצטרפו ליוזמה. המטרה היא לשכנע גם את הלקוחות שיפסיקו להשתמש בקשיות, אבל גם את העסקים, שלא יתנו אותן באופן אוטומטי, אלא רק למי שמבקש".

לדבריה בירד, ביום הזה משתתפים בתי עסק שכבר לא מגישים קשיות פלסטיק, אבל גם כאלו שעדיין לא הצטרפו למהלך, אבל רוצים לנסות, ולכן חוגגים את היום הזה. "אנחנו מקווים שכמה שיותר אנשים יבקשו לשתות בלי קשית, שהמקומות האלו יראו שזה רלוונטי לאנשים, שהם רוצים את זה, וזה ייתן להם כוח לעשות את זה באופן קבוע".

"הפלסטיק נמצא בכל מקום, גם בגוף שלנו"

את יוזמת "לא שמים קשים" הקימה בירד, דוקטורנטית לביולוגיה ימית באוניברסיטת בן-גוריון שעלתה לארץ לפני 10 שנים מאנגליה, כשהתחילה את עבודת הדוקטורט שלה בדיונות שבחוף ניצנים, לפני שנתיים. "ראיתי שם זבל כל הזמן. החוף עצמו נקי, כי זה חוף פרטי שמנקים, אבל מאחורי הדיונות מצטברת כל האשפה שאנשים משאירים מאחוריהם, ובכל פעם שחזרתי לשם היה שם יותר ויותר פלסטיק. זה ממש נראה כמו מזבלה".

איזה נזק זה יוצר?
"הפלסטיק מתפרק עם הזמן לחלקים יותר ויותר קטנים, אבל יתפרק לגמרי רק בעוד מאות שנים – אף אחד לא יודע בדיוק כמה, כי זה תלוי בהמון גורמים, אבל מדובר במאות שנים. עד אז, בכל שנה הוא מתפרק עוד קצת, והחלקיקים הקטנים של הפלסטיק, המיקרו פלסטיק, נכנסים לחול, ואנחנו כבר מתחילים למצוא ואתם בתוך ביצים של בעלי חיים, בתוך צמחים, בכל מקום. עם הגשם הפלסטיק מגיע גם לים, ושם עושה אפילו יותר נזק. המיקרו פלסטיק הוא מגנט לרעלנים שנמצאים במים, ובעלי החיים אוכלים אותם ביחד איתו. הרעלים האלו עולים בשרשרת המזון ונאספים מכל בעלי החיים, ובסופו של דבר, הרעל הזה מגיע גם לגוף שלנו, ובריכוז הרבה יותר גבוה".

כך החליטה בירד להקים את המיזם ב-2017. "מאז התחלנו לפעול בעזרת מתנדבים, עברנו ממקום למקום, מסעדות, פאבים ובתי קפה, והמתנדבים דיברו עם המנהלים, הסבירו להם את בעיית הפלסטיק והזמינו אותם להצטרף ליוזמה ולא להגיש קשיות, אלא אם כן מבקשים. זה כמובן המינימום, כי אפשר גם להשתמש בקשיות נייר או אפילו בקשיות רב פעמיות ממתכת או במבוק, ויש כבר כמה מקומות שלקחו את זה על עצמם. אנחנו מנגישים לבתי העסק את כל האפשרויות ואיך אפשר לבצע כל אחת מהן, והם בוחרים מה לעשות".

בינתיים הצטרפו למיזם עשרות מסעדות, ולדברי בירד, מה שעוצר בתי עסק נוספים מלהצטרף, הוא בעיקר המחשבה שלא להגיש קשית נתפש אצל הלקוחות בתור שירות לא טוב. "רוב המקומות פוחדים שהלקוחות שלהם חושבים שקשיות זה חלק מהשירות", היא מסבירה, "לכן, חלק מהמטרה של היום הזה היא לתת להם השראה, להראות להם שאנשים כן רוצים לוותר על קשיות הפלסטיק, הם לא צריכים ולא רוצים אותן, ולתת למקומות האלו את הביטחון שאפשר לעשות את זה. אנחנו רוצים שאנשים יעשו המון רעש ויגידו שהם לא רוצים קשית עם שתייה שלהם, והמקומות יראו שלקבל את הקש זה לא קריטי להם".

למה דווקא קשיות? הרי בעיית הפלסטיק היא הרבה יותר רחבה.
"זה נכון, אבל המוטו שלנו הוא שהצעד הראשון הוא הקש האחרון. הקשיות הן הלא הבעיה הכי גדולה, אבל אם מסתכלים על כל דבר שהוא פלסטיק ומנסים ישר להפסיק להשתמש בהכל, זה נראה בלתי אפשרי. אנשים נבהלים מזה, לא יודעים איפה להתחיל, ובסוף לא עושים כלום. אז המטרה שלנו היא לתת פיתרון קטן וקל להתחיל ממנו, ולתת לאנשים כוח ואנרגיה להתחיל את התהליך. לא לעשות ויתור גדול, להתחיל בצעדים קטנים ולראות שזה ממש פשוט. לבתי העסק זה אפילו חוסך כסף. גם אני התחלתי עם הקשיות, ועכשיו אני לא משתמשת בכלי פלסטיק בכלל".

 

בירד מוסיפה שאת הקשיות גם אי אפשר למחזר. "אפילו אם שמים אותן בפח האריזות הכתום, אין היום טכנולוגיה שמאפשרת למחזר אותן, בגלל סוג הפלסטיק שלהן, וכי הן קטנות מדי", היא מסבירה, "זה משהו שאנחנו פשוט לא צריכים, אבל אם בכל זאת רוצים, יש אלטרנטיבות".

"זה מיזם שהוא ממש של כולם", מדגישה טניה, "לא צריך להצטרף אלינו כדי להצטרף. זה רעיון בינלאומי, כולם רואים שלא צריך את זה, וכולם יכולים לבקש את השתייה שלהם בלי קש, לדבר על זה וגם לפנות למנהלי עסקים ולשכנע אותם להפסיק. ביום שישי הקרוב, אנחנו רוצים שכולם יבקשו את השתייה שלהם בלי קשית, גם אם הם לא הולכים למקומות שכבר נמצאים ברשימה שלנו".