שבע שנים אחרי שיצא לדרך, פרויקט החללית הישראלית הראשונה שתנחת על הירח קרוב מתמיד לכן השיגור. היום (רביעי) הכריזה עמותת SpaceIL יחד עם התעשייה האווירית שהחללית ההיסטורית תשוגר לחלל בדצמבר השנה ותנחת על הירח ב-13 בפברואר, 2019, על גבי טיל של חברת SpaceX של המיליארדר אילון מאסק. המיליארדר היהודי מוריס קאהן, נשיא SpaceIL: "אנחנו עושים היסטוריה. זוהי הרפתקה אדירה. כשהטיל ישוגר לחלל, כולנו ניזכר איפה היינו כשישראל נחתה על הירח".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במסיבת עיתונאים שהתקיימה במפעל מבת חלל התעשייה האווירית ביהוד נחשפו החללית עצמה, המסע שהיא תעשה אל הירח וכן תאריך הנחיתה. בכך ישראל תהפוך למדינה הרביעית בעולם לנחות על הירח ותצטרף למעצמות שכבר עשו זאת: ארה"ב, רוסיה וסין.
מנכ"ל עמותת SpaceIL, עידו ענתבי, הסביר כי מדובר בחללית הקטנה ביותר שאי פעם נחתה על הירח. קוטר החללית שני מטרים, גובהה מטר וחצי ומשלה 600 קילוגרמים. לדבריו, החללית תשוגר על משגר פאלקון 9 של SpaceX והיא תהווה מטען משני. המטען הראשי של הטיל במסעו הוא לווין תקשורת שמשקלו פי 10 ממשקל החללית הישראלית.
כחצי שעה לאחר השיגור החללית תתנתק מהטיל ומשם תמשיך את דרכה לירח באופן אוטונומי. הכלי יגיע לירח במסלול ארוך, שיימשך כחודשיים, אך חסכוני בדלק. לדברי ענתבי, עם נחיתתה על הירח, הפעולה הראשונה שתבצע החללית תהיה להציב דגל ישראל על פני השטח ולצלם תמונת סלפי.
"עתיד האנושות הוא בחלל"
יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר במסיבת העיתונאים: "למה אנחנו שם? בסוף, העתיד של האנושות הוא בחלל. כדור הארץ מתחיל להיות קצת קטן על האנושות. זה מבצע מאוד מורכב ומסובך. זאת היסטוריה לאומית. הדרך לירח לא פשוטה. זו דרך מאוד מורכבת. אנחנו נכנסים כרגע לשלב הבדיקות של החללית, משלב השיגור ועד שלב הנחיתה בירח וביצוע המשימות הנדרשות".
ב-2011, קבוצה של שלושה מהנדסים ישראלים צעירים שרטטו על נייר בבר קטן בחולון את החללית הציונית הראשונה. תוך שנתיים, כך הם חשבו, יצליחו לנצח בתחרות בינלאומית Google Lunar XPRIZE שיזמה גוגל. פרס של 20 מיליון דולרים ממתין לקבוצה הראשונה שתנחית חללית בלתי מאוישת על הירח. מאז הם גייסו עשרות מיליוני דולרים כדי להפוך את החלום למציאות.
המטרה היא להנחית חללית לא מאוישת על הירח, שתנוע 500 מטרים על פני השטח ותשלח חזרה לכדור הארץ תמונות וידאו בשידור חי. זהו אתגר שעד היום רק מדינות בודדות עמדו בו. יריב בש היה הראשון שהחליט להרים את הכפפה שזרקו בגוגל. יחד עם כפיר דמרי ויהונתן וינטראוב הם הקימו עמותה, גייסו עובדים, מתנדבים ושותפים לדרך.
הם היו האחרונים שהצטרפו לתחרות, אבל כבר אחרי שנה חשפו את הדגם הראשון של החללית. הנשיא המנוח שמעון פרס אמר אז: "מדע זה לא רק לדעת, מדע זה לדעת להעז". אלא שהזמן חלף, מועד השיגור נדחה וככל שהפרויקט התקדם היה ברור שהוא מורכב ממה שחשבו. לכן החליטו החברים לגייס מנכ"ל מקצועי שינהל את החברה וזזו הצידה.
בשנתיים האחרונות הם המשיכו לעבוד, השלימו את הפיתוח רכיב אחר, רכיב ובקיץ האחרון התחילו להרכיב את החללית. תהליך תכנון ופיתוח החללית, הכולל עבודה מאומצת של מהנדסים, מדענים ואנשי צוות, החל ב-2013 ונמשך עד השנה האחרונה, עם תחילת שלב הבנייה במפעלי התעשייה האווירית.
עד היום הפרויקט התקדם בזכות תורמים עם כיסים עמוקים כמו משפחת אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מוריס קאהן שבחר לממן חלק משמעותי מהפרויקט.
התחרות הרשמית של גוגל אמנם הסתיימה באופן רשמי ללא זוכה ב-31 במרס, כשגוגל הכריזה על סיום מתן החסות לתחרות. עם זאת SpaceIL הודיעה כי היא נחושה להמשיך במשימה ולשגר את החללית עד סוף השנה, ללא קשר לתחרות.